Remove ads
אדריכלית ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניצה מֶצְגֶר-סְמוּק (נולדה ב-1945, תל אביב) היא אדריכלית ישראלית, זוכת פרס א.מ.ת ופרס רוקח על עבודתה בתחום תיעוד ושימור מבני הסגנון הבינלאומי בתל אביב-יפו.
ניצה מצגר-סמוק | |
לידה |
1945 (בת 79 בערך) תל-אביב, פלשתינה (א"י) |
---|---|
מקום לימודים | אוניברסיטת פירנצה |
תחום יצירה | אדריכלות |
פרסים והוקרה |
|
nitzaszmuk | |
ניצה מצגר-סמוק סיימה לימודי אדריכלות באוניברסיטת פירנצה ב-1978. לאחר סיום לימודיה עבדה בפירנצה בשימור מבנים היסטוריים. עם חזרתה לתל אביב ב-1990 נבחרה על ידי קרן תל אביב לפיתוח לבצע סקר אדריכלי של מבני הסגנון הבינלאומי ("באוהאוס") בעיר. הסקר שימש כבסיס לתוכנית השימור של העיר הלבנה וכן לספרה "בתים מן החול" אשר פורסם לראשונה ב-1994 ולאחר מכן פורסם גם בצרפתית ובאנגלית.[1]
בשנת 1991 הקימה מצגר-סמוק את צוות השימור בעיריית תל אביב-יפו ועמדה בראשו עד 2002. מיוחס לה חלק גדול בהכרזת אונסק"ו על העיר הלבנה כאתר מורשת עולמית ב-2003.[2]
ב-2003 הקימה משרד אדריכלים פרטי המתמחה בשימור. בין עבודות השימור של המשרד נמצא בית ביאליק.[3]
ב-2005 הצטרפה לסגל הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ושנה לאחר מכן מונתה לפרופסור חבר. עד 2013 כיהנה כראש התוכנית ללימודי תואר שני עם התמחות בשימור בטכניון.[4]
ב-2006 זכתה בפרס א.מ.ת בתחום האדריכלות על פועלה לקידום שימור מבנים בישראל. ב-2001 זכתה בפרס רוקח. בנוסף, זכתה בתעודת הוקרה מאגודת האדריכלים ומהנדסי הערים.[5]
בעלה, פטר סמוק, הוא צלם אדריכלות. בתה, ליטל סמוק-פביאן היא אדריכלית. בנה, רמון סמוק, הוא פיזיקאי.[6]
בשנת 2004 אצרה במוזיאון תל אביב את התערוכה "לגור על החולות". מאז נדדה התערוכה לקנדה, לשווייץ, לאיטליה, לאוסטריה, לגרמניה, לבלגיה, לצרפת, לרוסיה, לפינלנד ולדנמרק.[7][8][9][10]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.