Remove ads
רבי נח יפה מלעכוויטש (כונה: דער זון, ביידיש: הבן[1]; ה'תקל"ה – ח' בתשרי ה'תקצ"ג) היה אדמו"ר חסידי, השני בשושלת לעכוויטש, ונשיא קופת מעות ארץ הקודש מטעם כולל רייסין.
| לידה |
1774 תקל"ה לעכוויטש  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1832 (בגיל 58 בערך) ח' בתשרי ה'תקצ"ג לעכוויטש | ||||
| תקופת הפעילות |
?–1832 | ||||
| רבותיו | אביו רבי מרדכי מלעכוויטש, רבי ברוך ממז'יבוז' | ||||
| |||||
  | |||||
נולד בשנת תקל"ה לרבי מרדכי מלעכוויטש. היה תלמידם של אביו ושל רבי ברוך ממז'יבוז'. מנעוריו הסתיר את הנהגותיו עד שהחל לכהן באדמו"רות[דרושה הבהרה].
אחרי פטירת אביו בי"ג בשבט תק"ע נסע ביחד עם חברו רבי מיכל מלעכוויטש לשאול בעצת רבי ברוך ממז'יבוז' בעניין קביעת ממלא המקום לאב, והוא הורה להם "שרבי נח ינהיג ורבי מיכל יסייע"[2].
לא נהג לומר דברי תורה ברבים. בשל כך קרא עליו תלמידו רבי משה מקוברין את הפסוק (ספר תהילים, פרק י"ט, פסוקים ד'–ה') "אין אומר ואין דברים", ובכל זאת "בכל הארץ יצא קום"[3].
בתחילת אדמו"רותו ראו תלמידיו שאינו מתנהג בכמה דברים כאביו, וכאשר שאלוהו על כך ענה: "אני עושה ממש כאבי; אבי לא חיקה שום אדם, ואני גם לא מחקה שום אדם"[4].
כאביו שימש כנשיא קופת מעות ארץ הקודש מטעם כולל רייסין, ופעל רבות למען חסידי ארץ ישראל והזהיר מאוד את חסידיו לבל יעבור יום בלי נתינת מעות ארץ ישראל.
נפטר בלעכוויטש בח' בתשרי תקצ"ג. לאחר פטירתו החל אחיינו רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב, בנו של אחיו רבי אהרן, לכהן כאדמו"ר, אך בתקופת חג השבועות פרש תלמידו רבי משה מקוברין עם רוב העדה והקימו את חסידות קוברין (ממנה השתלשלה גם חסידות סלונים). כמו כן חתנו רבי מרדכי מלוביצקי החל לכהן בלעכוויטש על מקומו.
רבי מרדכי מצ'רנוביל אמר עליו אחר פטירתו כי נפטר מרוב אהבת ה' ויראת ה'[5].
Remove ads
- דוד הלחמי, חכמי ישראל, עמוד רנ"ד. תל אביב תשי"ח.
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads