נושא גביע

נושא גביע (במקרא מכונה: שר המשקים) היא משרה היסטורית בכירה בחצרות מלכות. תפקידו המקורי של נושא הגביע היה למזוג, לטעום ולהגיש משקאות (בפרט יין) למלך ולאורחיו. משום שהיה חשש שמשקאות עלולים להיות מורעלים, הייתה זו משרת אמון קרובה. כיוון שלנושא הגביע מגע קרוב והדוק עם המלך, מונו לתפקיד זה אנשי סודו הקרובים. כיוון שנושא או נושאת הגביע היו נוכחים בעת משתים בחצר המלך ומהווים חלק מן הנכסים שבהם הוא מתפאר בפני אורחיו, הם נדרשו להופעה נאה, בגדים נאים ויכולת להרשים את האורחים בהתנהלותם המעודנת. פעמים רבות היה בעל התפקיד אחראי גם על אספקת המשקאות הדרושים לחצר ועם הזמן מילא תפקיד מנהלי חשוב. בחצרות מלכים שונות לאורך ההיסטוריה הפך התפקיד לכינוי לאחת המשרות הגבוהות ביותר בחצר, כבר במצרים העתיקה היה "שר המשקים" תואר בכיר. הן באבן רוזטה והן בצו קנופוס מוצג ההירוגליף של "שר משקים" לפני שמות בעלי תפקידים בכירים. גם שמו המקראי של שגרירו של סנחריב, רבשקה, הוא למעשה התואר "שר משקים".

"נושא הגביע – אלגוריה למתינות (אנ')", ציור מאת תאודור רומבוץ, סביב 1625–1632

שר המשקים במקרא

בסיפורי יוסף ואחיו מוזכרים חלום שר המשקים ושר האופים שאותם פותר יוסף בעת שישב בבית הכלא. שר המשקים מתאר בחלום את תפקידו:

וַיְסַפֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת חֲלֹמוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה גֶפֶן לְפָנָי. וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים. וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה.

— פרק מ', פסוקים ט'–י"א

הירוגליף "שר משקים":

מדברי ההיסטוריון היווני הרודוטוס (המאה ה-5 לפנה"ס) עולה כי מינוי למשרת שר המשקים למלך נחשב כבוד גדול אצל הפרסים.^[1][2] נחמיה שימש לפי עדותו כשר המשקים של המלך הפרסי ארתחשסתא הראשון^[3]. בתפקידו שירת אותו מקרוב והמלך פנה אליו ישירות:

וָאֶשָּׂא אֶת-הַיַּיִן וָאֶתְּנָה לַמֶּלֶךְ... וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ מַדּוּעַ פָּנֶיךָ רָעִים?

— פרק ב', פסוקים א'–ב'

במלכים א מוזכר שמלכת שבא ראתה, בתוך פירוט עושרו של שלמה המלך, גם את "מַשְׁקָיו" ומלבושיהם (מלכים א, י' ה').

במיתולוגיה היוונית

גנימדס, נושא גביע האלים, מוזג נקטר. פסל מאת ברטל תורוואלסן בארמיטאז'

הבה, אלת הנעורים במיתולוגיה היוונית, בתם של זאוס, ראש האלים, ושל אשתו הרה, שימשה כנושאת גביע האלים באולימפוס, והגישה להם אמברוסיה ונקטר. לאחר נישואיה להרקולס היא הוחלפה על ידי גנימדס.

באימפריה הביזנטית

באימפריה הביזנטית היה הפינקרנס (ביוונית πιγκέρνης, מוזג או מערבל יין) תואר של פקיד בכיר בחצר קיסר ביזנטיון. כן נפוץ השימוש בכינוי "קיליקיפורוס" (κυλικιφόρος, נושא הקיליקס) ו"ארכיאוינוכוס" (ἀρχιοινοχόος, מוזג היין הראשי). בחצר קיסר ניקאה נקרא התפקיד "או אפי טו קרסמטוס" (ὁ ἐπὶ τοῡ κεράσματος, האחראי על המשקאות). עד המאה ה-11 נמנה בעל התפקיד על הסריסים ואז הפך התואר לסמלי. תפקידים מקבילים נמנו בחצר פטריארך קונסטנטינופול ואצילים נוספים.

בימי הביניים

נושא גביע לגבירה, איור מקודקס מאנסה

בימי הביניים שימשה המשרה כתואר כבוד לאציל בכיר. הינקמר (צר'), בישוף ריימס במאה התשיעית מזכיר במכתביו שנושא הגביע היה תפקיד בכיר ובעל השפעה בחצר קארל הגדול.^[4] בקיסרות הרומית הקדושה נשא מלך בוהמיה (למשל ולדיסלב הראשון, מלך בוהמיה^[5]) בתואר "נושא הגביע הבכיר (העליון - Oberst-Schenk בגרמנית, Architriclinus בלטינית) של קיסר האימפריה הרומית הקדושה".

נושא גביע (cześnik koronny) היה תואר בכיר בחצר מלך פולין והדוכס הגדול של ליטא באיחוד הפולני-ליטאי.^[6]

בצרפת, מן המאה ה-13 ועד המאה ה-15, היה נושא הגביע המלכותי (Grand bouteiller de France או le grand échanson) אחד מחמשת נושאי התפקידים הבכירים בחצר מלך צרפת. בתפקידו היה אחראי על כל היין בממלכה, כולל רישוי ומיסוי יקבים ופונדקים.^[4]

ערך מורחב – פהרניק

בואלכיה ומולדובה של ימי הביניים כונה התפקיד "פהרניק" (paharnic, Пъхарникȣ). בעל תפקיד זה היה אחראי (פרקלאב) על מחווזות הכרמים העיקריים, תפקיד שנשא גם אופי צבאי ולפהרניק הייתה כפופה יחידה צבאית פרטית שחייליה נקראו "פהרניצ'יי". זאת בעוד שתפקיד הטעימה והמזיגה במסיבות החצר היה סמלי ואירע בחגים ובטקסים מיוחדים. במסיבות הגיש הפהרניק הגדול לשליט את כוס היין הראשונה. איש לא יכול היה לבצור את הענבים לפני שנתן הפהרניק הגדול רשות לעשות כן ועל מתן הרשות להתחיל בבציר זכה מהעם במתנות מיוחדות כמו כן הוא גבה את "דסיאטינה", סוג של מעשר על היין שנגבה למען השליט.

בתרבות

במחזהו של ויליאם שייקספיר "אגדת חורף" מבקש לאונטס, מלך סיציליה מקמילו, נושא הגביע שלו ושל פוליקסנס, מלך בוהמיה, שירעיל את פוליקסנס.

קָמִילוֹ: וּמִי מַרְעִיל אוֹתָהּ?

לֵאוֹנְטֶס: זֶה שֶׁעוֹנֵד אוֹתָהּ כְּמוֹ מִין עֲנָק
סְבִיב צַוָּארוֹ, בּוֹהֶמְיָה; מִי! ... אַתָּה, כֵּן,
מוֹזֵג הַכּוֹס שֶׁלּוֹ [his cupbearer] – שֶׁהֶעֱלֵיתִי
מֵאַשְׁפָּתוֹת אֶל הַשְּׂרָרָה; אֲשֶׁר
יָכוֹל לִרְאוֹת בָּרוּר כְּמוֹ שֶׁהָאָרֶץ
רוֹאָה אֶת הַשָּׁמַיִם וּלְהֶפֶךְ
כַּמָּה אֲנִי מֻשְׁפָּל – אַתָּה יָכוֹל
הָיִיתָ לְתַבֵּל גָּבִיעַ כָּךְ
שֶׁיַּעֲנִיק לוֹ, לָאוֹיֵב שֶׁלִּי,
קְרִיצָה סוֹפִית; לִי הַנּוֹזֵל הַזֶּה
הָיָה שִׁקּוּי מַרְפֵּא.

— ויליאם שייקספיר, אגדת חורף. מערכה 1 תמונה 2. עברית: דורי פרנס

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נושא גביע בוויקישיתוף

• איור של נושא גביע, טבח, ספר וחייט של קיסר האימפריה הרומית הקדושה

הערות שוליים

1. הרודוטוס, ספר שלישי, סעיף 34.
2. אהרן דמסקי, "ימי עזרא ונחמיה", בתוך: שיבת ציון – ימי שלטון פרס, ירושלים תשמ"ג, עמ' 51.
3. אמנם ב"היסטוריה של הבית השני", כרך א' עמ' 272 מבדיל קלוזנר בין שר המשקים לבין "משקה למלך". וטוען שאף על פי שנחמיה גדול מעזרא בהררכייה המלכותית הרי הוא נמוך משר המשקים בהיותו משקה למלך בלבד
4. Grand bouteiller de France (בצרפתית)
5. ערך על ולדיסלב הראשון בבריטניקה
6. Piotr Konieczny, 163xPolishTitles, Officials in 1st Rzeczpospolita – article discussing organisation of officialdome in Polish–Lithuanian Commonwealth