נג'יב רזאק

נג'יב רזאק
Haji Mohammad Najib bin Tun Haji Abdul Razak
نجيب تون عبد الرزاق
	צילום מ-2008
לידה	23 ביולי 1953 (בן 71); קואלה ליפיס, פהנג, מלאיה
שם לידה	Mohammad Najib bin Abdul Razak
מדינה	מלזיה
השכלה	אוניברסיטת נוטינגהאם; מכללת מלאברן; Kian Kok Middle School ;
מפלגה	הארגון הלאומי המלזי המאוחד
בת זוג	פוטרי זיינה אסכנדר (1976–1987); רוסמה מנסור (החל מ-1987)
	www.najibrazak.com
	3 באפריל 2009 – 10 במאי 2018; (9 שנים)
	→ עבדאללה אחמד בדאווי מאהאטיר מוחמד ←
חתימה

חאג'י מוחמד נג'יב בין טון חאג'י עבדול רזאק (במלאית: Dato' Sri Haji Mohammad Najib bin Tun Haji Abdul Razak; בכתב ג'אווי: نجيب تون عبد الرزاق; נולד ב-23 ביולי 1953 בקואלה ליפיס, פהנג) הוא פוליטיקאי מלזי, שכיהן בתפקיד ראש ממשלת מלזיה החל מ-3 באפריל 2009 ועד 10 במאי 2018.

עובדות מהירות לידה, שם לידה ...

סגירה

נג'יב רזאק היה ראש הממשלה השישי של ארצו והוא נבחר במקום קודמו, עבדאללה אחמד בדאווי. הוא כיהן כיושב ראש "הארגון הלאומי המלזי המאוחד", המפלגה השמרנית הלאומית המובילה בקואליציה השלטת במלזיה - "בריסן נסיונל" (החזית הלאומית). מפלגה זו מנהיגה את מלזיה מאז הכרזת עצמאותה בשנת 1957. ב-3 ביולי 2018 נעצר בהוראת הוועדה המלזית נגד השחיתות. ביולי 2020 הוא נידון ל-12 שנות מאסר.^[1]

ילדותו וצעירותו

נג'יב רזאק נולד בשנת 1953 כבנו הבכור של עבדול רזאק חוסיין, ראש הממשלה השני (1970 - 1976), ואחיינו של חוסיין און, ראש הממשלה השלישי של מלזיה העצמאית. יש לו שורשים במשפחת המלוכה של ממלכת גווה של בני האתניה מקאסאר בדרום האי סולאווסי, המהווה בימינו חלק מאינדונזיה.

נג'יב קיבל חינוך יסודי ותיכוני בבית הספר סנט ג'ון (St. John’s Institution) בקואלה לומפור. לאחר מכן למד במכללת מלוורן בווסטרשייר באנגליה, משם עבר ללימוד באוניברסיטת נוטינגהאם בה סיים בשנת 1974 תואר ראשון בכלכלה תעשייתית. בשובו למלזיה עבד ב"בנק נגארה מלזיה". מאוחר יותר עבד בקונצרן המחצבים פטרונס.

הקריירה הפוליטית

הוא נבחר לפרלמנט של מלזיה בשנת 1976 בגיל 22, כנציג של פקן, הבירה המלכותית של סולטנות פהנג, במושב שהתפנה בעקבות מות אביו. היה אז הצעיר מכל חברי הבית. בשנים 1982–1986 כיהן כ"מנטרי בסאר" - "שר גדול" - של פהנג. בשנת 1986 נכנס נג'יב לממשלתו של מאהאטיר מוחמד כשר התרבות, הנוער והספורט. המשיך לכהן כשר בממשלות שונות במהלך שנות ה-1980-שנות ה-1990, לרבות כשר ההגנה וכשר החינוך. ב-7 בינואר 2004 היה לסגן ראש הממשלה לצד ראש הממשלה עבדאללה אחמד בדאווי. אחרי שבדאווי איבד קולות רבים בבחירות בשנת 2008, נג'יב החליף אותו בראש קואליציית המפלגות "באריסן נסיונל". תחת הנהגת נג'יב, באריסן נסיונל ניצחה בבחירות בשנת 2013, אם כי לראשונה בתולדות מלזיה, האופוזיציה זכתה ברוב קולות האזרחים המצביעים.

קיצוצי הסובסידיות השונות הביאו בימי שלטונו של נג'יב לעליות משמעותיות ביוקר המחיה, בעוד תנודות במחירי הנפט והשלכות שערוריית 1MDB הובילו לפיחות מתמשך של המטבע הלאומי המלזי, רינגיט.

בשנת 2013, לפני הבחירות בפרלמנט, ערך נג'יב רזק ביקור היסטורי ברצועת עזה וקרא לפיוס בין ארגוני "פתח" ו"חמאס" לשם השגת הסדר שלום באזור.^[2]

נפילת ממשלתו והתפתחות הפרשה המשפטית

ב-9 במאי 2018 הובסה מפלגתו של רזק באופן מפתיע בבחירות לפרלמנט לטובת קואליציית האופוזיציה "פאקאטאן הראפאן" בראשות ד"ר מאהאטיר מוחמד הקשיש. זאת הייתה התבוסה הראשונה של קואליציית בריסאן נסיונל בתולדותיה של מלזיה. המשקיפים הפוליטיים העריכו שהתבוסה נגרמה על ידי המס הבלתי פופולרי על נכסים ושירותים ולהתעצמות שערוריית השחיתות 1MDB. מאהאטיר מוחמד שעלה לראשות הממשלה ב-10 במאי 2018 פתח מחדש את החקירה נגד נג'יב רזק. יומיים אחרי עזיבתו את הממשלה הוצא נגד נג'יב צו למניעת יציאתו מהמדינה בעת שעמד לנסוע "לנופש" לאינדונזיה. באותו יום התפטר נג'יב רזק מתפקידו כמנהיג "הארגון הלאומי המלזי המאוחד" UMNO וכראש קואליציית "באריסן נסיונל". עוד בעת מסע הבחירות איים יריבו מאהאטיר מוחמד שירדוף אחריו, אם יהיה צורך אפילו באמצעות האינטרפול. המשטרה מצאה בביתו כמות גדולה של חפצים יקרים, לרבות יהלומים. ב-1 ביולי 2018 נעצר נג'יב רזק בהוראת הוועדה למאבק בשחיתות MACC שחקרה את העברתם לכאורה של 42 מיליון רינגיט (10.6 מיליון דולר) מחברת SRC International לחשבונו הפרטי של נג'יב רזק. אחרי 16 במאי 2018 פשטה המשטרה פשטה על שישה בתים שבבעלות נג'יב ואשתו ומצאה בהם חפצי ערך רבים, כולל יהלומים, שנאספו ב-284 ארגזים. הופקעו, בין היתר, 1,400 ענקים, 567 תיקי יד, 423 שעונים, 2,200 טבעות, 1,600 סיכות ו-14 נזרים בשווי בין 223 ל-273 מיליון דולר.^[3] נג'יב הואשם בארבעה סעיפים בתחום השחיתות. בהמשך שוחרר בערבות. נעצר שוב ב-19 בספטמבר 2018 ולמחרת התווספו נגדו האשמות להלבנת כספים. אחר כך שוחרר שוב בערבות. ב-4 באוקטובר 2018 גם הואשמה גם אשתו במעילה. משפטו התחיל ב-3 באפריל 2019. ב-28 ביולי 2020 הורשע בניצול סמכותו לרעה, בהפרת אמונים ובהלבנת כספים בשל חלקו בפרשת הסטת כספים מקרן השקעות ממשלתית, בהיקף מיליארדי דולרים. הוא נידון ל-12 שנות מאסר, בגין הרשעתו בכל שבעת סעיפי האישום נגדו.^[4]^[1]

אחרי הבחירות משנת 2013 שלטונו התאפיין, בין השאר, בהבאה למשפט של מבקרי ממשלתו בגין האשמות של "מרידה", כליאת ראש האופוזיציה אנוואר אברהים בעקבות האשמתו במעשי סדום, הטלת מס על נכסים ושירותים, ושערורייה הקשורה לחברת ההשקעות הממשלתית 1Malaysia Development Berhad‏ (1MDB) שגרמה להפגנות רחוב בראשות התנועה העממית "בֶּרְסִיהּ" (Bersih), במלאית: "נקיון", שקראו להתפטרותו. שיא המחאות היוותה "הצהרת אזרחי מלזיה" החתומה על ידי ראש הממשלה לשעבר מאהאטיר מוחמד, תנועת "פאקאטאן הראפאן" ("ברית התקווה"), וארגונים לא ממשלתיים, עצומה שקראה לסילוקו של נג'יב. תגובתו להאשמות השחיתות היו אמצעים לחיזוק שלטונו, פיטוריו של סגנו, מוהידין יאסין, ושל התובע הכללי, עבד אל-גאני פטאיל. יורשו בתפקיד של התובע סגר את תיק החקירות נגדו. שני עיתונים אולצו להשהות את הופעתם והפרלמנט אימץ את "חוק מועצת הביטחון הלאומית" המעביר לראש הממשלה סמכויות ללא תקדים.

ביולי 2015 דיווח "וול סטריט ג'ורנל" על חשד למעילה בשווי של חצי מיליארד יורו לטובתו של רזק. בינתיים אימץ רזק בהדרגה שיטות יותר אוטוריטריות ונקט באמצעי דיכוי כלפי מבקריו, זאת מבלי להיגרר לפולמוסים ותוך שימוש במקורביו כדוברים.

בימים שבהם שלטו הוא וברק אובמה, נשמרו יחסים הדוקים עם ארצות הברית. אובמה ביקר במלזיה פעמיים – ב-2014 וב-2015. כמו כן נהנה רזאק מתמיכת ערב הסעודית. לדברי יועציו רוב הסכומים הענקיים שבלב הסקנדל נתרמו על ידי הסעודים למערכת הבחירות שלו. רזאק ממשיך להחזיק בטענה ש 681 מיליון דולרים אמריקניים שהופקדו בחשבון הבנק שלו היו מתנה מנסיך סעודי. אשתו, רוסמה מנסור, נודעה במסעות קניות אקסטרווגנטיים ובאוסף תיקי היד שלה מתוצרת הרמס בירקין, בשווי של מיליוני דולרים.