Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נגב מינרלים תעשייתיים בע"מ (נ.מ.ת.) הוקמה בשנת 1953 בשם חברת "חרסית וחול זך בנגב בע"מ". תחום פעילותה העיקרי הוא פיתוח וייצור מינרלים אל מתכתיים.
 | |
| תנורים להפקת סיד במישור רותם | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה פרטית |
| מייסדים | מחצבי ישראל וסולל בונה |
| תקופת הפעילות | 1953–הווה (כ־71 שנים) |
| חברת אם | חברת "דורז ד.ר. אחזקות" |
| מיקום המטה | פארק התעשייה עומר |
| שליטה בחברה | חברת "דורז ד.ר. אחזקות" |
| ענפי תעשייה | כימיה בנייה |
| מוצרים עיקריים | גיר וסיד |
|
www | |
  | |
![Thumb](#/media/קובץ:תנור_החד"צ_בציר_צבעי_הרמון,_מכתש_רמון.jpg)
בשנים 1953-1952 החלו חברת "מחצבי ישראל" ו"סולל בונה" בהכנות להקמת חברה שתעסוק בפיתוח, כרייה ושיווק מחצבים עבור תעשיית הקרמיקה ותעשיית הזכוכית הישראלית. הערכה שפורסמה בשנת 1952 הצביעה על מאגר של 20 אלף טון חרסיות בנגב.[1] החברה נרשמה ב-16 בינואר 1953 והייתה אמורה להחליף את "תעשיות אבן גיר בע"מ", שהוקמה על ידי "סולל בונה" בשנת 1950.[2] מטרת הקמתה הייתה פיתוח, כרייה ושיווק המחצבים שהתגלו בואדי חתירה שבמכתש הגדול לטובת תעשיית הקרמיקה והזכוכית הישראלית. למעשה, הפכה "אבן גיר" לחברה הקבלנית של "חרסית וחול זך", דבר שיצר בעיות ניהוליות ותפעוליות שונות.[3] החברה שיווקה בעיקר חרסיות שונות שמקורן במכתש הגדול ומכתש רמון, שבשנת 1956 נתגלתה בו חרסית דמוית צור, שמשמשת לתעשיית חסיני אש, וכן קאולין (חרסית לבנה), המשמש לייצור אריחי קיר ואסלות.[4] וחול לתעשיית הזכוכית שנכרה באזור אילת. במאי 1954, לדוגמה, מכרה החברה 860 טון חרסית לתעשייה המקומית.[5] עם זאת, השימוש במחצבים אלו היה בעייתי. הדבר נבע מחוסר אחידות בייצור ובעיבוד החומר, שגרמו לתקלות בייצור.[6]
בשנת 1958 הקימה החברה מפעל לעיבוד חול לזכוכית שהובא ממכתש רמון בדימונה,[7] אולם מפעל זה לא הופעל לבסוף[8] ובמקומו הקימה החברה מפעל חדש במכתש רמון, בקרבת מקום הכרייה של המחצבים. במחצית שנות ה-60 הוקם שם גם מתקן לעיבוד חרסית,[9] שנסגר בשנת 1967 בשל חוסר כדאיות כלכלית.[10] בשנים 1971-1970 הופעל המתקן על ידי אשר זכרי, יזם פרטי שהפעיל אותו כקבלן-משנה.[11]
מפעל כריה של החברה ממוקם במכתש הגדול שברכס חתירה ובו מתבצעים כרייה ייבוש וניפוי של חול קוורץ זך (סיליקה), שמשמש בעיקר לתעשיית הזכוכית וכן לתעשיית הבנייה. גם בבקעת תמנע הסמוכה לאילת מצוי חול זה, אך לכרייה במכתש הגדול יתרון כלכלי בעלויות הובלה נמוכות בשל קרבתו למרכז.[12]
כבר בשנות ה-60 של המאה ה-20 ביקשה הממשלה למכור את החברה ליזם פרטי, לאחר שלא הצליחה ליצור רווחיות בפעילותה. בשנת 1970 פורסם מכרז למכירתה, שבוטל בשל הצעות נמוכות.[13] משנת 1975 הפכה החברה לחברה בת של "כימיקלים לישראל" וב-2004 נמכרה לחברת "דורז ד.ר. אחזקות" שבשליטת משפחת רזין.[14]
בשנת 1995 החל את פעילותו במישור רותם מפעל לכרייה ועיבוד של גיר וסיד שמשמשים בעיקר את התעשייה הכימית ותעשיית הבנייה. מטה החברה שוכן כיום בפארק התעשייה עומר.
אתר האינטרנט הרשמי של נגב מינרלים תעשייתייםSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
