פיצוץ מתואם של מכשירי אלקטרוניקה אישיים של מחבלי חזבאללה על ידי גורם עוין מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התפוצצות זימוניות חזבאללה ,"פיצוץ הביפרים" או "מתקפת הביפרים" הייתה סדרת התפוצצויות מתואמת של אלפי זימוניות (בִּיפֵּרים) ומאות מכשירי ווקי-טוקי של פעילי חזבאללה בלבנון ובסוריה, בתאריכים 17–18 בספטמבר 2024 שבוצעה על ידי המוסד.[2][3] לפחות 59 אנשים נהרגו בלבנון ובסוריה (מהם 4 אזרחים[4]), וכ־4,500 נפצעו, מתוכם מאות פצועים באורח קשה עד אנוש.[5][6][7] המתקפה פגעה בעיקר בפעילי חזבאללה, אך גם באנשי רפואה המקושרים לארגון, בשגריר איראן בלבנון מוג'תבא אמאני ובאזרחים ששהו בסביבת נושאי הזימוניות של חזבאללה.[8] מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה אמר כי מתקפה זו על ארגונו היא מכה "חסרת תקדים בהיסטוריה של ההתנגדות בלבנון, בלשון המעטה".[9]
| חלק מהחזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל | |
|---|---|
| פיצוץ אחת הזימוניות בשוק בביירות | |
| תאריך | 17 בספטמבר, 18 בספטמבר 2024 |
| מקום | סוריה (דמשק) |
| סוג | פיצוצים מרובים; מתקפת סייבר/לוחמה אלקטרונית (מיוחסת) |
| תוקף | המוסד |
| יעדים | חזבאללה |
| תוצאות | פגיעה במערכת הקשר הפנימית של חזבאללה, פעילים רבים נפגעו |
| אבדות | |
| אמצעי תקיפה | זימונית |
על פי רויטרס, כ־1,500 מחבלים בארגון יצאו מכשירות, לאחר שהתעוורו או נפצעו פציעות קשות בראש ובגפיים בעקבות ההתפוצצות.[10]
מתקפת הזימוניות נחשבת לצעד הראשון בהסלמה של החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל לקראת מבצע חיצי הצפון. תחילה לא לקחה ישראל אחריות על האירוע, אך לאחר כחודשיים, במהלך התמרון הקרקעי בלבנון, אישר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, כי ישראל היא זו שביצעה את התקיפה.[11]
ערך מורחב – החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזלארגון הטרור חזבאללה הלבנוני, שלוח־איראן, הצטרף מצפון ללחימה במלחמת חרבות ברזל, יום לאחר טבח שבעה באוקטובר שהוציא חמאס מרצועת עזה באוקטובר 2023. הלחימה בחזית זו נמשכה מאז תחילתה, וגרמה להרוגים ולהרס רב בשני צידי גבול ישראל–לבנון.
ב־15 בספטמבר 2024 הצהיר שר הביטחון יואב גלנט שהשקט לא ישוב לצפון ללא פעולה צבאית.[12] ב-16 בספטמבר 2024, במהלך פגישה עם עמוס הוכשטיין, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "לא ניתן יהיה להחזיר את תושבי הצפון ללא שינוי יסודי במצב הביטחוני בצפון".[13] ב-17 בספטמבר 2024, כ-11 חודשים לאחר תחילת הלחימה ופינוי עשרות אלפי תושבים מצפון ישראל, התקבלה בקבינט המדיני-ביטחוני של ישראל החלטה, שיצירת תנאים לחזרת תושבי הצפון לבתיהם היא אחת ממטרות המלחמה. ההחלטה הסמיכה את שר הביטחון יואב גלנט וראש הממשלה בנימין נתניהו "לנקוט בפעולות הגנה והתקפה נגד חזבאללה על מנת לעמוד במטרת המלחמה".[14][15]
על פי תחקיר תוכנית "60 דקות", פיצוץ מכשירי הקשר תוכנן במשך כעשר שנים. בשנת 2018, קצינת מודיעין ישראלית של המוסד ניסחה תוכנית שתשתמש בטכניקה דומה כדי להשתיל חומר נפץ לתוך סוללת זימונית,[16] המוסד הבין כי חזבאללה מתעניין ברכישת זימוניות חדשות לאנשיו. בעקבות זאת, פותחה במוסד תוכנית מתוחכמת למלכוד הזימוניות, שנוסתה תחילה על בובות כדי להבטיח שהפגיעה תתרחש אך ורק במי שאוחז בזימונית.[17]
BAC, החברה ההונגרית שייצרה את הביפרים, הוקמה במאי 2022 במטרה לייצר מכשירים מתפוצצים ולהעבירם לידי פעילי חזבאללה.[18]
לידי חזבאללה הגיעו כ-5000 מכשירי זימונית מדגם "AR-924 Rugged" של חברת "גולד אפולו" הטאיוואנית, שיוצרה בזיכיון חברת "BAC" ההונגרית, שהיא בעצם חברת קש (יחד עם חברות קש נוספות אותן הקימה ישראל).
דגם זה גדול וכבד מעט יותר מהמכשיר המקורי שיצרה חברת האם הטיוואנית. עם זאת, החברה ההונגרית הבטיחה מכשיר משודרג בעל יכולות משופרות כגון חיי סוללה ארוכים ועמידות במים בהשוואה למקור. לצורך כך, הופקו פרסומות וביקורות חיוביות מזויפות באינטרנט כדי לייצר מראית עין של אמינות, פרסומים אלו עוררו עניין גם בקרב לקוחות שאינם קשורים לחזבאללה. כדי להרתיע לקוחות אלה מלרכוש את הביפרים, הוצעו להם מחירים גבוהים ולא אטרקטיביים, בעוד שחזבאללה קיבל הצעות במחירים מפתים במיוחד.[19][20][21]
המוסד השתמש באשת המכירות המקורית של גולד אפולו. בתחילה נמכרו לחזבאללה 16,000 מכשירי קשר ממולכדים, אך מאחר שמכשירי הקשר משמשים רק בשדה הקרב, החל בשנת 2022 ייצור של מכשיר הביפר שאותו פעילי חזבאללה יישאו בקביעות. עד להפעלת מנגנון הפיצוץ בספטמבר 2024 נמכרו לחזבאללה 5,000 ביפרים.[17]
חזבאללה בחר להשתמש בזימוניות כדי להעביר הודעות לפעילי הארגון, מתוך מחשבה שזו דרך מוצפנת ובטוחה יותר להעברת מסרים לעומת מכשירי סלולר (זימוניות אינן מחזירות מיקום ואין בהן מצלמה).[22] לפי סוכן המוסד שהתראיין בתוכנית 60 דקות, המכשיר "טיפש" ולא שימש למעקב אחרי פעילי חזבאללה אלא רק כדי "לקבל הודעות טקסט ולשאת כמה גרמים של חומר נפץ".[17]
בשלבי התכנון, ראש המוסד דדי ברנע הציג את המכשיר לראש הממשלה נתניהו. במהלך ההצגה, נתניהו זרק את המכשיר על הקיר בניסיון לבדוק את עמידותו. המכשיר נותר שלם ולא נשבר.[23]
ישנם פרשנים, ובהם רונן ברגמן, שטוענים כי הפעלת פיצוץ הזימוניות נבעה מחשש לחשיפת המבצע. טענה זו הועלתה גם בתחקיר שפורסם ב"וושינגטון פוסט" על האירוע. בנוסף, דיווחים נוספים הצביעו על כך שחזבאללה תכנן לשלוח את הזימוניות לבדיקה מקיפה באיראן.[22][24]
לפי יואב גלנט, בתחילת חודש אוגוסט 2024 חיזבאללה החלו לחשוד בביפרים, ומכשירים נשלחו לבדיקה, בעקבות כך ישראל הרגה את מי שהוביל את הבדיקה יחד עם אדם נוסף, בכדי שלא יבינו את מטרת ההריגה, אך מכשירים עדיין היו בבדיקה, והדבר הוביל להאצת ההחלטה להפעלתם[25].
ב־17 בספטמבר בשעות אחר הצהריים (15:30), ולמשך כחצי שעה, התפוצצו אלפי מכשירים ברחבי לבנון וסוריה.[26][27] אלפים נפצעו בדאחייה בביירות בירת לבנון ובאזורים נוספים בלבנון ובהם הר הלבנון והגבול הדרומי עם ישראל.[5][28] הפיצוצים גרמו לבהלה נרחבת – תיעודים אשר הופצו בשעות הראשונות לאירוע, העידו על בלבול ותדהמה בקרב הציבור בלבנון ובסוריה ובארגון חזבאללה בפרט.[29] בתי חולים שטיפלו בפצועים קראו לציבור לתרום דם.[30] חלק מבתי החולים לא פתחו את שעריהם מהחשש לתקיפה נוספת ספציפית נגד פעילי חזבאללה שפונו לבתי החולים.[31]
לפחות 13 אנשים נהרגו ועוד כ־4,000 נפצעו, מהם לפחות 400 באופן קשה עד אנוש, כתוצאה מפיצוץ הזימוניות בלבנון.[1] גם בסוריה התפוצצו זימוניות. מוג'תבא אמאני, שגריר איראן בביירות, נפגע במתקפה בעת ששהה בסוריה, איבד אחת מעיניו והעין השנייה נפגעה משמעותית ותפקודה לקוי.[32][33] בנוסף, לפי דיווחים בסוריה, 7 מפקדים של חזבאללה נהרגו ו־19 חיילים של משמרות המהפכה האסלאמית נהרגו.[34] מהדי עמאר, בנו של חבר בפרלמנט הלבנוני מטעם מפלגת חזבאללה, עלי עמאר (אנ'), נהרג.[1] בהרוגים גם ילדה בת 10, בתו של פעיל חזבאללה.[35][36] ביום זה נהרגו בלבנון ובסוריה לפחות 39 אנשים.
לאחר האירוע דווח כי בתוך הסוללה הוחדרו כ-6 גרם של חומר נפץ קטלני מסוג PETN, יחד עם רצועת הצתה ששימשה כנפץ. הסוללה נראתה כלפי חוץ כמו סוללת ליתיום רגילה, אך הדגם LI-BT783 אינו קיים באמת בשוק. על מנת להקנות לדגם אמינות, הוקמו חנויות מקוונות מזויפות, נוצרו דפי אינטרנט, ואף התקיימו שיחות בפורומים מקצועיים ששיבחו את הדגם כדי ליצור לו היסטוריה מזויפת. באתר חברת האם "גולד אפולו" מטאיוואן הוצג הביפר תחת השם AR-924 ותואר כמוצר חדשני, המציע סוללה ייחודית בעלת זמן טעינה של עד 85 יום.[37]
חומר הנפץ PETN, בהיותו נטול מתכות, קשה יותר לגילוי במערכות אבטחה בנמלי תעופה.[37] מקורות לבנוניים אישרו לרויטרס שחזבאללה בדק את הביפרים במכשירי שיקוף בנמל התעופה של ביירות כדי לוודא שאינם ממולכדים, אך לא הצליח להבחין בחומר הנפץ.[38] חומר הנפץ הוטמן במכשירים כמה חודשים לפני מסירתם לחזבאללה. בעקבות האירועים, משרד הבריאות הלבנוני קרא לאזרחים להיפטר ממכשירים מסוג זה.
בתחקיר שערך "הוושינגטון פוסט" דווח כי הזימוניות תוכננו בצורה שבה כדי לקבל הודעה שנחשבה לסודית היה צורך להשתמש בשתי הידיים וכך הובטחה פגיעה בכשירותם של מקבלי ההודעה. ההודעה נשלחה לפעילים, וכאשר פתחו אותה, הוביל הדבר לפיצוץ המכשיר. בזימוניות שבהן לא נפתחו ההודעות לאחר חצי שעה, הופעל מנגנון הפיצוץ ללא קריאת ההודעה.[22]
בתחקיר התוכנית "60 דקות" טען סוכן המוסד כי קיימות "שמועות מבוססות" שנסראללה היה עד לפציעתם של בכירי חזבאללה ששהו בקרבתו בעקבות התפוצצות הזימוניות.
ב־18 בספטמבר, החל מהשעה 17:00, התפוצצו בדאחייה שבביירות ובדרום לבנון מכשירי ווקי-טוקי רבים, ולא זימוניות מסוג אלה שהתפוצצו יום קודם לכן.[6] מפיצוצי מכשירי הקשר ביום זה נהרגו 25 מחבלים ונפצעו למעלה מ־608.[39][40][41]
הפיצוצים גרמו למספר מוקדי בעירה בבתים פרטיים בלבנון.[6][7] לפי עדויות וסרטונים, נראה כי עוצמת הפיצוץ הייתה גבוהה יותר מזו של הזימוניות. אחד מהפיצוצים תועד ברשתות החברתיות במהלך לוויה של אחד מההרוגים מאנשי חזבאללה יום קודם לכן.
גורמי מודיעין אמריקניים העריכו כי המבצע תוכנן על ידי ישראל במשך כ-15 שנה, והשתתפו בו כ-150 בני אדם.[42]
חזבאללה: בחזבאללה האשימו את ישראל בהתפוצצויות, שאותן הם תיארו כ"תוקפנות פושעת", והתחייבו להשיב "גמול צודק".[43] בכיר בחזבאללה אמר כי המקרה הוא "פרצת האבטחה הגדולה ביותר עד כה בארגון".[1] ב־19 בספטמבר נאם נסראללה והגיב אודות האירועים שהתרחשו יומיים לפני כן. בנאומו הוא כינה את מה שקרה "רצח עם", ואמר כי רק הפסקת הלחימה בעזה תוביל לחזרת תושבי הצפון. הוא אמר שחזבאללה ספג "מכה קשה", שיכולה להיחשב כהכרזת מלחמה, ושיהיה על כך עונש קשה.[9]
לבנון: ראש ממשלת לבנון גינה את האירוע ואמר כי התקיפה היא "תוקפנות ישראלית פושעת, המהווה הפרה חמורה של ריבונות לבנון ופשע בכל קנה מידה אפשרי". ממשלת לבנון פנתה לאו"ם בבקשה להכריז שישראל היא האחראית על התקיפה.[44] בנוסף הוחלט בתגובה לסגור את כל בתי הספר, המכללות והאוניברסיטאות ביום שלמחרת ההתפוצצויות.[45]
איראן: שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, כינה את התפוצצות הזימוניות "טרור ישראלי". הוא שוחח עם שר החוץ הלבנוני עבדאללה בו-חביב והבטיח לספק סיוע רפואי למשפחות הקורבנות והפצועים.[46]
ישראל: בשעות שלאחר ההתפוצצות נועדו ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט ובכירים מצה"ל, מהשב"כ ומ"המוסד" במתחם הקריה בתל אביב.[47] מדינת ישראל וצה"ל סירבו להתייחס רשמית לאירוע.
ארצות הברית: הכחישו כל מעורבות וקשר לאירוע וטענו כי לא ידעו מראש על התקיפה שעומדת להתרחש. בנוסף, ארצות הברית גם קראה לאיראן להימנע מלהגיב על הפיצוצים.[49]
האיחוד האירופי: הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, ז'וזפ בורל, גינה את התקיפה ואמר: "גם אם התקיפות היו לכאורה ממוקדות, היו להן נזקים נלווים כבדים וחסרי הבחנה בקרב אזרחים, כולל ילדים שהיו בין הקורבנות".[50]
האו"ם: נציגת מזכ"ל האו"ם למשימת הסיוע של האומות המאוחדות בלבנון, ז'נין הניס-פלאסחארט, גינתה את התקיפה ואמרה שבהתאם לכללי המשפט ההומניטרי אין לפגוע באזרחים בלתי מעורבים.[46] פולקר טירק, נציב זכויות האדם של האו"ם, אמר כי פיצוץ מכשירי הקשר בלבנון הפר את החוק הבין-לאומי, וקרא לחקירה נגד יוזמי המהלך ומבצעיו. לדבריו, במבצע נהרגו ונפגעו אזרחים רבים.[51]התפוצצות הזימוניות סוקרה בהרחבה באמצעי התקשורת בעולם. רבים מהם הגדירו את המקרה כמתקפה מתוחכמת וחסרת תקדים,[52] וציינו שההתקפה מהווה החרפה בסכסוך ועשויה להוביל למלחמה בהיקף נרחב.[53][54]
בעקבות ההתקפה, חברות תעופה שונות השעו את טיסותיהן לישראל, וחלקן גם ללבנון ואיראן.[55][56]
ליאון פאנטה, שהיה ראש ה־CIA ומזכיר ההגנה של ארצות הברית, אמר בראיון ל־CBS כי לדעתו התפוצצות הזימוניות היא "סוג של טרור, שפגע ישירות בשרשרת האספקה".[57] בינואר 2025 ראיין המגזין "פייננשל טיימס" עשרות בכירים בארגוני ביון מערביים שהודו שהמבצע היה יוצא דופן. רק שלושה מתוך העשרות אמרו כי היו מאשרים פעולה דומה, וחלקם הזהירו מפני ניסיון של ארגוני הטרור לחקות את המבצע.[58]
How Israel's Mossad tricked Hezbollah into buying explosive pagers, ראיון בערוץ "60 דקות", באתר יוטיוב (אורך: 13:33), 23 בדצמבר 2024Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
