פינחס קהתי
סופר ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סופר ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב פינחס קְהָתי (גכטמן) (Kehati; ז' באלול ה'תר"ע, 11 בספטמבר 1910 – א' בטבת ה'תשל"ז, 21 בדצמבר 1976) היה מחבר הביאור "משניות מבוארות" לששת סדרי המשנה, המכונה בפי הלומדים "משניות קהתי".
_(cropped).jpg) | |
| פינחס קהתי, 1969 | |
| לידה |
11 בספטמבר 1910 ז' באלול ה'תר"ע  רובנו, חבל ווהלין, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
21 בדצמבר 1976 (בגיל 66) א' בטבת ה'תשל"ז  ירושלים, ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – 21 בדצמבר 1976 |
| השתייכות | ציונות דתית |
| רבותיו |
איסר יהודה אונטרמן |
| חיבוריו | ביאור "משניות מבוארות" לששת סדרי המשנה |
  | |
.jpg)
נולד ברובנו שבווהלין לקהת ולמלכה גכטמן[1]. בילדותו, לאחר מלחמת העולם הראשונה, עבר האזור לשליטת פולין. למד בבית הספר הציוני-דתי למורים "תַּחְכְּמוֹנִי" ובשנת תרצ"ב סיים את לימודיו שם וקיבל תעודת בגרות והיתר הוראה. נסמך בבית המדרש לרבנים בוורשה. היה חבר בתנועת הנוער השומר הדתי וחבר ההנהלה הארצית של הארגון בפולין. עבד במחלקת ההכשרה והעלייה של מרכז "החלוץ המזרחי".
בראשית תרצ"ו (1935) עלה לארץ ישראל. היה פעיל בתנועת הפועל המזרחי ובשנת 1941 היה חבר רשימת הנוער "בני עקיבא"[2]. בשנת 1942 היה חבר בוועדה המשפטית של הפועל המזרחי[3]. נודע בכינוי "קהתי" ששימש לעיתים כשם משפחתו[4], ולאחר השואה עברת את שמו לקהתי לזכר אביו.
לפרנסתו עבד כפקיד בבנק הפועל המזרחי ולאחר מכן בבנק המזרחי, ולאחר מכן פעל כרכז הנוער של הפועל המזרחי ורכז מחלקת ההדרכה של תנועת הנוער בני עקיבא. לצד הרב משה צבי נריה הקים חוג לומדי תורה בסניף בני עקיבא בבני ברק. בשנת 1945 העביר שיעורים בפרשת השבוע[5] והדריך בקורס לגננות של הפועל המזרחי[6].
קהתי ביקש להפיץ תורה ברבים ותר אחר פירוש למשנה קל לקריאה ולהבנה גם לתלמידים ולציבור הרחוק מעולם התורה. הפירושים שמצא לא תאמו את קהל היעד, ולכן החליט לכתוב ביאור בעצמו.
הביאור יצא בשנים תשט"ו–תשכ"ד (1955–1964) כקונטרס שבועי שהגיע לתפוצה של כ-5,000 עותקים. כל קונטרס כלל 14 משניות מבוארות, שתיים לכל יום – לפי סדר לימוד המשנה היומית[7][8][9] וכן שתי הלכות מהשולחן ערוך, שתי הלכות מהרמב"ם וקטע מהתנ"ך. בהמשך יצא ביאורו למשנה כסדרת ספרים, עם הסכמתו של הרב איסר יהודה אונטרמן. הביאור יצא בכמה מהדורות ופורמטים. על אף השתייכות מחברו לציבור הדתי לאומי, וניסיונות גורמים קנאיים להחרים את החיבור[10], התקבל הביאור באופן חלקי אף בציבור החרדי[11].
ייחודיותו של הביאור, המבוסס על הפרשנות המסורתית, בכך שמחד הוא קל לקריאה ונכתב בלשון מודרנית ורהוטה, ומאידך, הוא משלב מספר ביאורים על דרך הפשט, תמצית חידוש הגמרא הנוגע למשנה, ופעמים רבות גם את פסיקת ההלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך. בשנת תשכ"ז זכה על מפעלו התורני בפרס הרב קוק[12]. הביאור יצא בשנת תשנ"א בתרגום רוסי.
הרב קהתי היה גם מלחין של נעימות למילים מן המקורות, אחת מהן 'צמאה נפשי' בוצעה על ידי נירה וגליה רבינוביץ' בפסטיבל הזמר החסידי הראשון בשנת 1969. נפטר בליל ראש חודש טבת, נר שישי של חנוכה תשל"ז (21 בדצמבר 1976). רחוב בשכונת גבעת שאול בירושלים קרוי על שמו.
היה אב לשתי בנות[13]. חתנו, בעלה של בתו ליביה, הוא הרב אורי כהן (אחיו של ידידיה כהן), ראש כולל מר"ץ. אחותו בת ציון נישאה לדב רוזן, והרב ישראל רוזן והרב יגאל רוזן הם אחייניו.
שיחה על הרב פנחס קהתי - תמר רוזנברג, בתו, סרטון באתר יוטיובעל הקונטרסים:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
