משחקי פיתוי

משחקי פיתוי
Cruel Intentions
	עטיפת תקליטור ה-DVD של הסרט
מבוסס על	יחסים מסוכנים
בימוי	רוג'ר קאמבל
הופק בידי	ניל ה. מוריץ
תסריט	רוג'ר קאמבל; לפי רומן מאת:; פייר שודרלו דה לקלו
עריכה	ג'ף פרימן
שחקנים ראשיים	שרה מישל גלר; ראיין פיליפה; ריס וית'רספון; סלמה בלייר
מוזיקה	אדוארד שיארמור
צילום	תיאו ואן דה סנדה
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	Original Film, Newmarket Capital Group, סרטי קולומביה
חברה מפיצה	סרטי קולומביה
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	5 במרץ 1999
משך הקרנה	97 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט רומנטי, סרט נעורים, סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית
תקציב	11 מיליון דולר
הכנסות	75,902,208 דולר
הכנסות באתר מוג'ו	cruelintentions
סרט הבא	משחקי פיתוי 2
	דף הסרט ב־IMDb

משחקי פיתוי (באנגלית: Cruel Intentions; בתרגום חופשי: "כוונות זדון") הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 1999 מסוגת הקומדיה הדרמטית. הסרט מבוסס על הרומן הצרפתי בן המאה ה-18 "יחסים מסוכנים", ועוסק בתככים ומזימות על רקע רומנטי ומיני בין צעירים עשירים, אך ממקם את העלילה בניו יורק של ימינו. בסרט כיכבו ראיין פיליפה, שרה מישל גלר, ריס וית'רספון וסלמה בלייר, והוא הניב פריקוול וסרט נוסף בסדרה, אשר יצאו ישירות לווידאו.

עובדות מהירות מבוסס על, בימוי ...

סגירה

עלילת הסרט עוקבת אחר קתרין (גלר) וסבסטיאן (פיליפה) - אח ואחות חורגים הנהנים ממעמד חברתי וכלכלי גבוה. קתרין כועסת על חברה לשעבר אשר עזב אותה לטובת ססיל (בלייר), תלמידה בתיכונם בעלת אופי תמים ונאיבי. היא משכנעת את סבסטיאן לפתות את ססיל ולגרום לה לאבד עכבות מוסר. בתחילה סבסטיאן מסרב, ומסביר שהוא מעדיף להתרכז ב"כיבוש" אנט (וית'רספון), תלמידה פופולרית אשר הצהירה כי תשמור על בתוליה. קתרין מתערבת איתו כי יכשל, ומבטיחה כפרס, במידה ויצליח, לחלוק עמו את מיטתו, בתנאי שאם יפסיד - ימסור לה את מכונית היוקרה שלו.

לאחר שאנט מסרבת לחיזוריו של סבסטיאן בעקבות אזהרותיה של אמה של ססיל - הוא מחליט לעזור לקתרין ולהשיג בכך נקמתו. קתרין מארגנת מפגשים פרטיים בין ססיל לרונלד, מורה למוזיקה המאוהב בה, ולאחר מכן שוברת את ליבה של ססיל על ידי "הלשנה" לאימה של ססיל, אשר ממהרת להפריד בין בתה והמורה. סבסטיאן אומר לססיל כי יש בידו מכתב עבורה מרונלד ומזמין אותה לביתו, שם הוא סוחט אותה ומבצע בה מין אוראלי. ססיל מתוודה בפני קתרין על שארע, והיא מציעה לה לחלוק את מיטתו של סבסטיאן כדי שתוכל ללמוד כיצד לפתות את רונלד.

בינתיים ממשיך סבסטיאן בחיזוריו אחר אנט, אשר מתוודה לבסוף כי היא אוהבת ושוכבת איתו. סבסטיאן מגלה כי גם הוא אוהב את אנט, וכשקתרין מציעה לו את עצמה בהתאם לתנאי ההתערבות שלהם הוא מסרב לה. קתרין הפגועה מאיימת כי תפנה את מזימותיה להריסת מעמדה של אנט אם סבסטיאן לא ייפרד ממנה, והוא מחליט לעשות זאת. קתרין ממשיכה בנקמתה ועתה מסרבת לסבסטיאן, ומודיעה לו שזו הייתה תוכניתה מלכתחילה - לחשוף את "רכותו" לאהבה.

סבסטיאן מבין כי שגה ומנסה לפייס את אנט על ידי שליחת יומנו האישי, בו הוא מפרט את כל כיבושיו הרומנטיים במיטה, אך גם את רגשותיו כלפיה. קתרין ממשיכה במזימותיה ומספרת לרונלד על מערכת היחסים המינית בין ססיל לסבסטיאן וזה מתעמת איתו ברחוב. אנט, אשר נקלעת למקום, מנסה להפריד בין הנצים אך נדחפת לכביש. סבסטיאן מזנק להציל את חייה ממכונית נוסעת ונדרס. בנשימתו האחרונה הוא מתוודה על אהבתו הכנה לאנט.

לאחר האירועים שנת הלימודים נפתחת בטקס אשכבה לסבסטיאן. קתרין מספידה אותו וטוענת כיצד ניסתה להניא אותו ממסלול החיים הבלתי מוסרי שלו על ידי מתן דוגמה חיובית, אך במקביל אנט מחלקת עותקים מיומנו של סבסטיאן, אשר חושפים את חייה המיניים והמניפולציות שערכה קתרין בכל הסובב אותה, ואף כי היא משתמשת בקוקאין. לאחר שקתרין נחשפה במערומיה והאמת אודות כפרתו של סבסטיאן יצאה לאור עוזבת אנט את המקום, נוסעת במכוניתו של סבסטיאן ויומנו לצידה.

הסרט יצא לאקרנים בארצות הברית ב-5 במרץ 1999. בסוף השבוע הראשון ליציאתו דורג הסרט במקום השני בלבד, אחרי הסרט בואו נדבר על זה, עם הכנסות בסך 13 מיליון דולר^[1]. מסוף שבוע זה ואילך הכנסות הסרט הדרדרו במהירות וכעבור שבועות מספר הסתכמו במאות אלפי דולרים בלבד מדי סוף שבוע^[2]. הכנסותיו בארצות הברית הסתכמו לבסוף בכ-38 מיליון דולרים, ובעולם בכ-37 מיליון דולרים נוספים.^[3]

מבחינה ביקורתית הסרט לא צלח במיוחד, והדעות עליו היו חלוקות. באתר ריכוז הביקורות Rotten Tomatoes זכה הסרט ל-47% ביקורות חיוביות. אלו השליליות מנו בעיקר חוסר בתחכום או אי מימוש הפוטנציאל בעלילת הסרט^[4].

על אף חוסר הצלחה בביקורות הקולנוע הממסדיות יותר, הסרט כן זכה להצלחה מסוימת בקרב הקהלים הצעירים. עדות לכך ניתן למצוא בזכיית הסרט בפרס הסרט הדרמטי הטוב ביותר במסגרת פרסי Teen Choice של רשת פוקס האמריקאית, אשר נקבעים על פי סקר בין קוראי מגזינים לצעירים בארצות הברית. הצלחת הסרט גרמה לרשת פוקס לשקול להפיק סדרת טלוויזיה כספין אוף לסרט, אך לאחר הפקת פרקי פיילוט הסדרה בוטלה עקב התוכן המיני הבוטה שבה, ולא שודרה מעולם. פרקי הפיילוט הפך לבסוף למעין פריקוול אשר יצא ישירות לווידאו - משחקי פיתוי 2.^[5] סרט נוסף, משחקי פיתוי 3, אשר זנח את קווי העלילה המקוריים כליל, יצא אף הוא ישירות לווידאו.