משולם זלמן אשכנזי

רבי משולם זלמן אשכנזי (י"ז באייר ה'תקל"ב, 1772 - ל' בניסן ה'תר"ג, 1843) היה מחשובי הפוסקים בפולין, רבן של קז'ימייז דולני, נשלסק ולובלין. פעל להשכין שלום בין החסידים למתנגדים בלובלין, לאחר עשרות שנות סכסוכים.

ערך זה עוסק ברב בלובלין. אם התכוונתם לרב בבריטניה, ראו ישראל משולם זלמן אשכנזי.

רבי משולם זלמן אשכנזי

לידה	מאי 1772 י"ז באייר ה'תקל"ב
פטירה	אפריל 1843 (בגיל 70) ל' בניסן ה'תר"ג לובלין
מקום קבורה	בית הקברות היהודי הישן בלובלין
מדינה	האימפריה ההבסבורגית
מקום פעילות	פולין הקונגרסאית
תקופת הפעילות	תחילת המאה ה-19 – 1843
תחומי עיסוק	רבנות
רבותיו	רבי אריה לייב הלר, רבי אברהם צבי הירש פצנובסקי
בני דורו	רבי עקיבא איגר, רבי יעקב משולם אורנשטיין
חיבוריו	בית משולם
בת זוג	גננדל
אב	רבי משולם זלמן אשכנזי
אם	רייזל בת רבי אריה לייבוש אוירבך מסטניסלב
צאצאים	רבי יהושע השיל אשכנזי

ביוגרפיה

נולד לרבי משולם זלמן מפומוריאני (אחיו של רבי מרדכי זאב אורנשטיין) בן רבי משה מז'ולקווה (חתנו של רבי אריה לייב מאמסטרדם), ולרייזל בת רבי אריה לייבוש אוירבך מסטניסלב (אביו של רבי דוד צבי אוירבך).

אביו נפטר בגיל 24 לפני הולדתו והוא נקרא על שמו. אמו נישאה בשנית לרבי מאיר מרגליות מאוסטרהא^[1], אצלו גדל גם רבי משולם זלמן, ועל שם עירו נודע בצעירותו בכינוי "העילוי מאוסטרהא".

אמרו עליו כי הוא חריף יותר מבן דודו המפורסם רבי יעקב משולם אורנשטיין^[2]. למד אצל רבי אריה לייב הלר ואצל רבי אברהם מפיוטרקוב.

נישא לגננדל בתו של יוסף יוזפא מנדלסברג מיוזפוב וקוזמיר^[3], מעשירי יהדות פולין שלמד אצל רבי שמואל שמלקה הורוביץ יחד עם המגיד מקוז'ניץ והיה לחסידו הקרוב של המגיד.

רבנותו

בגיל צעיר מונה לרבה של קוזמיר, אך לא נטל משכורת מקופת הקהילה ואף שילם מכיסו את משכורתם של המו"צ והדרשן של העיר. בתקופה זו עסק במסחר בעצים ובחיטה אותם הוביל ממקום כריתתם ביערות שבסביבה ברפסודות על גבי נהר הוויסלה למכירה בדנציג; את ההון הראשוני לצורך מסחרו קיבל מחמיו. בקוזמיר נפגש לעיתים עם הנסיך אדם צ'רטוריסקי שקיים עם חמיו קשרי מסחר, רבי משולם זלמן כעילוי צעיר שוחח עמו בנושאי אמונה ודת^[2].

בשנת ה'תקנ"ח חתם על תקנות בענייני שחיטה יחד עם גדולי הדור המובהקים כמו רבי אברהם יהושע השיל מאפטא ורבי אפרים זלמן מרגליות. משם עבר בשנת תקע"ט לנשלסק לאחר שרבה רבי שלמה זלמן ליפשיץ עבר לוורשה.

בשנת תקפ"ו נבחר^[4] לכהן כרבה של לובלין על מקומו של רבי יהושע השל באב"ד (השני) שנאלץ לעקור מפולין עקב היותו אזרח אוסטרי ולאחר סכסוכים קשים עם ראשי הקהילה המתנגדים^[5].

בחירתו לרב הייתה בהסכמתם של שני המחנות שבעיר - החסידים והמתנגדים - שקיוו להשכנת שלום ביניהם. החסידים תמכו בו בשל הרקע החסידי שלו - אביו החורג רבי מאיר מרגליות שהיה חסיד מובהק, והמתנגדים בזכות יחוסו למשפחת החכם צבי ה"מתנגדית".

רבי משולם זלמן התנהל בחכמה עם שני המחנות, וב-17 שנות שבתו בלובלין^[6] היה מקובל על כל בני עירו. הוא נותר מתנגד כאבותיו על אף שגדל אצל רבי מאיר מרגליות החסיד, אך שמר על יחסים טובים עם החסידים. הוא אירח בביתו את רבי יהודה לייב איגר במשך תקופה לאחר שחמיו המתנגד מראשי הקהילה בלובלין גירשו מביתו כשהפך לחסיד קוצק, כמו כן מסופר על ביקורו של רבי יצחק מוורקא בלובלין בו השתתף גם רבי משולם זלמן תוך הערכה הדדית בין האישים^[7]. כן העניק גם הסכמה לספרי החוזה מלובלין שהודפסו בתקופה זו.

נודע גם כמכניס אורחים, נהג להתענות כל שני וחמישי, לקום בחצות ולטבול במקוה.

בפולמוס שהתנהל בין דפוס וילנא לדפוס סלאוויטא על זכות הדפסת התלמוד בבלי מחדש בשנת ה'תקצ"ד-תקצ"ה, צידד תחילה במדפיסי סלאוויטא אך שינה דעתו בעקבות פסיקתו של רבי עקיבא אייגר^[8]. כמו כן גם התיר לברך על אתרוגים מקורסיקה, ולצאת ידי חובת אכילת מצה במצות משיפון^[2].

פטירתו

נפטר בל' בניסן תר"ג והיה מהאחרונים שנקברו בבית הקברות הישן בלובלין. על מצבתו נכתב: ”פ"נ האי סבא קדישא חסידא ופרישא, כבוד מרנא ורבנא הרב רבינו משולם זלמן ז"ל בן הרב משולם אשכנזי ז"ל זי"ע, שהיה אבד"ק קאזמיר וק"ק נאשעלסק, ובפה לובלין היה לנו למאור עינים שבע עשרה שנה, הי חסיד ועניו זקן ויושב בתענית, עטרת היחוס נכד להאי מאה"ג החסיד וקדוש חכם צבי זלה"ה זי"ע, תנצב"ה, נפטר ביום א' דר"ח אייר, ונקבר באבל כבד ובמספד ביום ב' דר"ח אייר שנת ת"ר גימל לפ"ק בפה לובלין יצ"ו, תהי נפשו צרורה בצרור החיים”.

על מקומו כרב העיר נבחר רבי דב בעריש אשכנזי. מאוחר יותר אחרי פטירתו של רבי דב בעריש - נבחר בנו רבי יהושע העשיל למלא את מקום אביו ברבנות לובלין בשנת תרי"ג.

ספרו

• בית משולם שו"ת שהו"ל נכדו רבי צבי יחזקאל מיכלזון מפלונסק.

מחידושיו הודפסו גם במשניות דפוס וילנה בשנת תרפ"ט.

משפחתו

• אחיו רבי אריה לייבוש אשכנזי.
• גיסו רבי צבי הירש מנדלסבורג - בנו יחידו של חמיו, היה חתנו של רבי משולם איגרא, וחמיו של רבי משולם ישכר הורוביץ.

• בנו רבי יהושע העשיל אשכנזי - חתן רבי בנימין מהורודנה, רבה של לובלין משנת תרי"ג (תקס"ו - ה' באדר תרכ"ז).
• בנו רבי מרדכי זאב רבה של קמפנו, נשא את חנה רבי ישראל יונה לנדא.

• נכדו יהושע השל פרבשטיין.

• נינתו הינדא סעריל לבית שוורדשרף - נישאה לרבי צבי יחזקאל מיכלזון.

• חתנו רבי נפתלי הירץ הלברשטאט מקרשניק.

קישורים חיצוניים

• ישראל אברהם גרינבוים, "רבי משולם זלמן אשכנזי אבד"ק לובלין, בתוך: חכמי פולין, ירושלים תשס"ט, עמ' צ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
• יהודה לייב ביאלר, "הרב משולם זלמן אשכנזי", בתוך: ספר קהילה לובלין, ירושלים תשי"ז, עמ' 152, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
• שלמה ברוך ניסנבוים, "הגאון מוה' משולם זלמן אשכנזי", בתוך: לקורות היהודים בלובלין, לובלין תר"ס, עמ' 97, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).

• בית משולם, פיוטרקוב תרס"ה, באתר אוצר החכמה (בסוף הספר - תולדות המחבר מאת רבי צבי יחזקאל מיכלזון).

הערות שוליים

1. יש אומרים שנישאה לבנו רבי שאול (שלמה ברוך ניסנבוים, לקורות היהודים בלובלין, לובלין [תר"ף], עמ' 136, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)) או לבנו רבי בצלאל ("קריה נשגבה" לשלמה בובר).
2. רבי צבי יחזקאל מיכלזון, קונטרס "כבוד הבית", בתוך: בית משולם, פיוטרקוב תרס"ה, עמ' 45 ואילך, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
3. בזיווג שני נשא את בתו של רבי שמעון סגל מפארדון ורוגוזן שהיה גיסו של רבי עקיבא אייגר מזיווגו השני.
4. בין המועמדים לכהונה היה גם רבי יעקב לורברבוים.
5. על כיסא זה ישב קודם לכן עד שנת תקס"ו - אחיו החורג רבי שאול בן רבי מאיר מרגליות
6. הוצעה לו במהלכם רבנות אמסטרדם, אך הוא סירב מכיוון שרצה להיקבר בבית העלמין הישן של לובלין.
7. משה מנחם ולדן, נפלאות הרבי, בילגוריי תרע"א, עמ', באתר אוצר החכמה.
8. על יחסו של רבי עקיבא איגר אליו, ראו: רבי עקיבא איגר, תשובות רבי עקיבא איגר, פסקים סימן צ"ז, ורשה תרמ"ד, עמ' 111, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).