מרס תורכי (סרט)

"מרס תורכי" הוא מותחן קומי בבימויו של עודד דוידוף, שיצא לאקרנים בשנת 2001. הסרט מבוסס באופן חופשי על רב המכר של לימור נחמיאס מ-1996 "צבוטותי". נחמיאס אף כתבה את התסריט לסרט, יחד עם גל זייד, אשר גם משחק בו.

מרס תורכי

מבוסס על	"צבוטותי" מאת לימור נחמיאס
בימוי	עודד דוידוף
הופק בידי	איתן אבן
תסריט	לימור נחמיאס וגל זייד
עריכה	גידו מר-חיים
שחקנים ראשיים	יעל הדר אלון אבוטבול גל זייד דלית קהן תומר שרון
מוזיקה	עופר מאירי
צילום	גידי פורת
מדינה	ישראל ישראל
חברה מפיצה	גלובוס יונייטד בע"מ
הקרנת בכורה	22 בפברואר 2001
משך הקרנה	92 דקות
שפת הסרט	עברית
תקציב	$735,000[1]
הכנסות	₪420,000[2]
פרסים	פרס אופיר לשחקנית משנה
דף הסרט ב־IMDb

הסרט עוסק בשוטרת סמויה, הנשלחת על ידי מפקדה הנשוי, איתו היא מנהלת רומן, להפיל בפח את אחד מראשי העולם התחתון.

למרות שזכה לשבחי הביקורת, הוא לא הצליח בקופות וההכנסות לא כיסו את עלות ההפקה^[3].

תמצית העלילה

פטריק סרוסי (גל זייד) הוא עבריין הנתון במאסר בית ועומד לדין, שהרשעתו תלויה בעדותם של שני עדים, שמעון פרס (שמוליק קלדרון) ודוד שואשו (צחי גראד), עבריינים אף הם, הנשמרים בידי המשטרה. פטריק חומק ממאסר הבית, ויחד עם עוזרו, קדוש (אבי מדר), מגיע לביתו של אחד העדים, שואשו, מוציא ממנו מידע בעינויים, ורוצח אותו ואת אשתו, חדוה (הילה סורג'ון פישר). איה (יעל הדר), שוטרת סמויה, מגיעה לדירה שבה מתגוררים יפתח (תומר שרון) ואחותו שולי (דלית קהן), יחד עם חתולה מופרעת. שולי חוקרת את האורגזמה הנשית, ועל רקע זה הסתכסכה עם אמו של ארוסה, בוביק. איה הגיעה לדירתם כדי לתרץ את ביקורה בדירה שמעל, שבה שוהים פטריק וקדוש, ובה היא מטמינה מכשיר האזנה בשערותיו של קדוש. מפקד מבצע אבטחת העדים, הבלש רב פקד ראובן שכטר (אלון אבוטבול) ושותפתו השוטרת כהן (אופירה רחמים). ראובן הוא מאהבה הפרוד של איה. העד הנוסף, פרס, נשמר אישית על ידי ראובן ושוטרים נוספים, ומעביר את הזמן עד למשפט יחד עם האנס ברדוגה (דביר בנדק). השניים מבלים במשחקי שש בש, כשמפעם לפעם, בלהט המשחק, הם מאיימים זה על זה באקדחים שנתנה להם המשטרה. ראובן חושש שפטריק ימצא דרך לחסל גם את פרס ולצאת זכאי. איה, המתוסכלת מיחסו של ראובן, שומטת מגש בזמן שפרס וברדוגה מאיימים זה על זה באקדחיהם, ומהרעש השניים נבהלים ויורים זה בראשו של זה. פטריק נעצר בעת שניסה להימלט, אך משוחרר משום שכל העדים נגדו מתו.

ראובן, שכועס על איה, מודיע לעו"ד ניסים (נחמן אשכנזי), עורך דינו של פטריק, שיש לו עדה חדשה, איה, שתעיד שפטריק שלח אותה לרצוח את פרס. איה מגיעה אל פטריק ומציעה לו להיות עדת הגנה, תוך שהיא מאשימה את המשטרה בשלל עבירות נגד פטריק. כדי להוכיח את נאמנותה, פטריק מטיל עליה לצאת עם קדוש ולרצוח את יפתח, שאותו הם לוקחים בתוך שטיח מגולגל. איה וקדוש נוסעים עם יפתח לאתר בנייה, שבו הם אמורים לקבור את יפתח. איה חופרת את הקבר, אך בסופו של דבר הורגת את קדוש, וקוברת אותו בעזרת יפתח.

איה לוקחת את אקדחו של קדוש, מגיעה לביתו של פטריק, ובקרב יריות ביניהם היא הורגת אותו, תוך שהיא מותירה במקום סימנים מפלילים לכך שראובן הוא שהרג את פטריק. היא מגיעה לביתו של ראובן ומציעה לו לברוח איתה לחו"ל, אך ראובן מסרב. היא נמלטת לבדה, יחד עם מזוודת מזומנים שלקחה מפטריק, ובמטוס מצטרף אליה יפתח, שנענה להזמנתה.

פרסים

בטקס פרסי אופיר לשנת 2000 הסרט היה מועמד ב-12 קטגוריות, ודלית קהן זכתה בפרס לשחקנית המשנה הטובה ביותר על משחקה בסרט זה.

קישורים חיצוניים

• "מרס תורכי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "מרס תורכי", באתר AllMovie (באנגלית)
• "מרס תורכי", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "מרס תורכי", באתר ספר הקולנוע הישראלי
• "מרס תורכי", באתר אידיבי
• "מרס תורכי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• "מרס תורכי", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• "מרס תורכי" באתר "קרן הקולנוע הישראלי"
• מרס תורכי - ביקורת על הסרט
• דוד שליט, ‏תהיה אורגזמה, באתר גלובס, 6 במרץ 2001 - ביקורת על הסרט
• אורי ברייטמן, מארס תורכי, באתר "יעל מבקרת בקולנוע"
• מרס תורכי, באתר של קרן הקולנוע הישראלי

הערות שוליים

1. אברהם כרמלי, זהר שביט, קולנוע בישראל, סיכום פעילות שנתית 1999–2001, המרכז למידע ולמחקרי תרבות, ספטמבר 2003, עמ' 18
2. אברהם כרמלי, זהר שביט, קולנוע בישראל, סיכום פעילות שנתית 1999–2001, המרכז למידע ולמחקרי תרבות, ספטמבר 2003, עמ' 30
3. דוד שליט, ‏מסך קטן ואכזר, באתר גלובס, 28 במרץ 2001