שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
מרינה אשקלון
מרינה בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
מרינה אשקלון היא מרינה בינלאומית לספנות ולתיירות.
Remove ads
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
תכנון המרינה החל בשנת 1987 על ידי "החברה הכלכלית לאשקלון"[1], לאחר שבתוכנית מתאר ארצית - תמ"א 13, שאושרה ביולי 1983, הוקצה שטח באשקלון להקמת מגנה כחלק מתוכנית ארצית להגדלת מספר מקומות העגינה בישראל לסירות קטנות יאכטות וסירות מפרש פרטיות[2]. המכרז להקמת המרינה פורסם בספטמבר 1991[3].
בדצמבר 1991, זכתה בזיכיון להקמת המרינה קבוצה בה היו שותפים, חברת מרכזי שליטה, בבעלות איש העסקים מוטי זיסר, איש העסקים מוזי ורטהיים וקבוצת האחים עופר[4]. לצורך הקמת הפרויקט הוקמה שותפות מוגבלת בשם "מרינה אשקלון 1992" (אשר חברת "אחים עופר הנדסה ופיתוח בע"מ" היוותה בה השותף הכללי, מנהל השותפות). במסגרת הסכם הזיכיון שנחתם בין השותפות לעיריית אשקלון, השותפות בנתה את המרינה וייבשה שטחים בתוך הים, וכחלק מן התמורה, קיבלה 3 מגרשים לבנייה הנמצאים בעורף המרינה[5].
בשנת 1997 ניהלו משא ומת עם קבוצת קלאב מד ועם חברת הייאט לניהול מלון וכפר נופש כחלק מהפרויקט[6][7]. אך במקום זאת מכרו את המגרשים שקיבלו ליזמים אחרים שבנו במקום דירות נופש[8]. קבוצת האחים עופר יצאה מהפרויקט בשנת 2001[9].
בשנת 2006, חתם איש העסקים אלי אלעזרא (שניהל את "החברה הכלכלית לאשקלון" בעת שהוקמה המרינה) על הסכם עם "שותפות מרינה אשקלון", על הקמת קניון בן 9,000 מ"ר[10]. בשנת 2013 רכש את אלעזרא את מלוא הבעלות על הקרקע, לאחר עיכובים רבים החל בהקמת הקניון בשנת 2015[11]. הקניון נפתח בשם "מרינה מול" בסוף 2017[12]. ביוני 2019 נפתח במקום גם מתחם אירועים בהשקעה של 25 מיליון שקל[13].
Remove ads
דו"ח מבקר המדינה
בשנת 1997, פרסמה מבקרת המדינה מרים בן-פורת, דו"ח בו ביקורת על הטבות הניכרות שקיבלו מוטי זיסר, יולי עופר ומוזי ורטהיים בפרויקט. המבקרת מצאה כי היזמים קיבלו לכיסם 5.25 מיליון דולר, שהיו כמעט כל הסיוע הממשלתי לפרויקט. בן-פורת קבעה, כי "לאור ההטבות שניתנו ליזמים, היה מקום לפרסם מכרז חדש, אשר יכלול תנאים אלו, כאשר ניתן להניח שבמקרה כזה היו מתקבלות הצעות רבות יותר"[14].
מבנה המרינה
במעגן מקומות עגינה לכ־650 סירות. המרינה מהווה מרכז ים תיכוני למשטים ולאירועי ספורט שונים ומארחת מעת לעת משטים חשובים ובינלאומיים, כגון: "משט ה־EMYR" ו"משט הערים". בית מינהלת המרינה מספק את השירותים הדרושים לעוגנים ולמעגנה, בהם אחזקה, שירותי מנהלה ומגדלור המרינה. במתחם המרינה קומפלקס המשלב דירות נופש, מסעדות, בתי קפה, פעילויות ספורט, מרכז לחינוך ימי, מועדון צלילה ועוד. כמו כן, פועלת במתחם נקודת משטרה האחראית על ביקורת הגבולות. במתחם המרינה ישנו קניון קטן ושטחי מסחר שונים כגון מסעדות, בתי קפה, משרד ניהול והסברים על המקום.
איכות הסביבה
סכם
פרספקטיבה
קו החוף של אשקלון מצפון למרינה נסוג בין 1987 ל-2017 ב-55 מטר[15]. בשנת 2009, בדק משרד מבקר המדינה את התמודדותם של השלטון המקומי והמרכזי עם סוגיית הרס המצוקים לאורך חוף הים התיכון בישראל. דו"ח המבקר מצא שמבנים ימיים, בעיקר המרינות שנבנו באשקלון ובהרצליה, החמירו את הרס המצוקים. החל משנת 1996 ,משהחלו להתברר ממדי הנזק שנגרם למצוק באשקלון בעקבות בניית המרינה, ביקשו "החברה הכלכלית לאשקלון" ועיריית אשקלון להקים מערכת של שוברי גלים להגן על החוף והמצוק. הוועדה לשמירת הסביבה החופית דרשה מהעירייה לבצע בדיקות ומדידות ולבחון פתרונות נוספים, אולם העירייה לא ביצעה את הדרישות וזנחה את הטיפול בתוכניות להגנת המצוק בנימוק שאין לה התקציבים הדרושים לכך. עוד הועלה כי פעולות הניטור והמעקב אחר מצב החוף, שהיה על החברה הכלכלית והעירייה לבצע בעקבות הקמת המרינה, לא בוצעו כנדרש ולא יכלו לשמש בסיס לקבלת החלטה[16].
במרץ 2005, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, דיון בנושא הרס המצוק באשקלון. המשרד להגנת הסביבה המליץ לבדוק את האפשרות של התקנת מערכת גיאוטיובים (שוברי גלים מטובעים - גלילי שקים הממולאים בחול ים), להגנה על המצוק מצפון למרינה, זאת בתור פתרון זמני[17]. הקמת המערכת אושרה על ידי הוועדה לשמירת הסביבה החופית באוגוסט 2005. אך בדוח מבקר המדינה נכתב שנמצאו ליקויים רבים בהקמת המערכת ובתחזוקתה על ידי עיריית אשקלון, שלא הכינה תוכנית לניקוז הנגר העילי במקביל להתקנת המערכת, כפי שדרשה הוועדה, וזרימתו המשיכה לפגוע ביציבות המצוק; הביצוע של המערכת לא תאם את התכנון המקורי שאישרה הוועדה, פעולות ניטור ומעקב אחר מצב המצוק והחוף לא נעשו כנדרש; ובסופו של דבר לא אכפו העירייה והחברה הכלכלית על החברה שהקימה את המערכת למלא את כל התחייבויותיה לתחזוקתה, לפי החוזה שנחתם עמה, ולא פעלו לשיקום ולתחזוק המערכת שנהרסה זמן קצר לאחר שהוקמה; הוועדה לא עמדה על כך שהעירייה תקיים את החלטותיה במלואן, ולא ערכה מעקב אחר המערכת שנועדה להיות פתרון זמני וניסיוני. אי פיקוח ואי-הקפדה על ביצוע המערכת כנדרש גרמו לכישלונה[16].
בסוף 2013 הוקמה "החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון", שביצעה ב-2015 הגנה ימית באמצעות הזנת חול בכמה מוקדים לאורך חוף אשקלון, אך ב-2019 התברר שההגנה אינה יעילה ומלון הרלינגטון, הניצב כ-17 מטר מקצה המצוק נמצא בסכנת קריסה[15].
Remove ads
פעילויות שיט
ממעגנה זו יוצא אחת לשנתיים שיוט הערים המתקיים לאורך חופי ישראל מאז 1939.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מרינה אשקלון- אמיר הלמר, בקשת התראת פשיטת רגל לשותפות של מוטי זיסר שהקימה את מרינה אשקלון בשל אי תשלום חוב של כ-766 אלף שקל, באתר הארץ, 30 במרץ 2005
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads