מרים מרגולין-ייבין נולדה במינסק שברוסיה (כיום בירת בלארוס), בתו של המו"ל והעורךשרגא פייבל מרגולין וחנה מלכה בת הנדבן יעקב אליהו ריבקין.[1]
בצעירותה התחנכה בחינוך יהודי מסורתי, ובגיל 19 סיימה את לימודיה בסמינר למורים יהודיים בווילנה. בזמן מלחמת העולם הראשונה הקימה כיתת לימוד בעיקר עבור ילדים פליטים, שבה למדו כ-70 תלמידים. מפאת המחסור בספרי לימוד וספרי קריאה, ולאחר שכשלו מאמציה להשיגם, חיברה מרגולין בעצמה עשרות סיפורי ילדים ביידיש, העתיקה אותם ידנית ואגדה אותם בכרכים.
בארץ ישראל הוסיפה מרגולין-ייבין לחבר סיפורים וספרים, מהם בעברית, ועליהם חתמה בשמה הפרטי בלבד: "מרים עטרה". חלק מספריה איירה בעצמה.
על סיפוריה נאמר כי הם מתאימים לגיל הרך, מתארים היטב את חיי היום-יום של הילד. הם בעלי עלילה פשוטה, ומכילים מוסר השכל מרומז.[3]
מאיסעלעך פאר קליינינקע קינדערלעך; דערציילט פון מיריאם מארגאלין; אילוסטרירט פון י. ב. ריבאק, 3 כרכים, ברלין: דפוס Selle & Co.; פטרוגרד: ר.ס.פ.ס.ר. – אידישע סעקציע באם קאָמיסאריאט פאר פאָלקבילדונג, 1922. (הספרים יצאו על ידי החטיבה היהודית של משרד החינוך הסובייטי)[4] (אחד מהכרכים זכה ב-1986 למהדורה מחודשת בהוצאת ייווא עם תרגום לאנגלית, וב-2004 למהדורה עם תרגום לרוסית – שתיהן דו-לשוניות.) (הכתיב הוא סובייטי; לעיתים נכתב: "מייסעלעך")
מ' מארגולינע, ש' ראווינ, י' ראווינ, זיי גרייט: ארבעטבוכ פארנ IV לערניאר, מוסקבה–חרקוב–מינסק: צענטראלער פעלקער-פארלאג פון פ.ס.ס.ר., 1930. ("היה מוכן": ספר תרגול לכיתה הרביעית; בשיתוף עם מורים אחרים)
ספר לילד הטוב, תל אביב: לילד הטוב, תש"ג.
ארץ ישראל שלי; צירה: איזה, תל אביב: מרדכי ניומן ('נורית'), 1946.
ילדי ישראל לארץ ישראל: סִפור לילדים, תל אביב: יהודית, תש"ז.
גשם בארץ ישראל: סִפורים, תל אביב: יהודית, תש"ח.
16 ספרים לילדים קטנים; סִפרה וצירה: מרים עטרה, ירושלים: יהודית, תשכ"ו: (סדרת ספרונים בני כ-15 עמודים כל אחד)
1. שבת שלום. ילדה רחמנית.
2. נעמה חולה. מעשיה.
3. גשם בעיר. התרנגֹלת של מזל.
4. היורה. הברכה של יורם.
5. ימות הגשמים.
6. ילדים מספרים.
7. העורב הקטן. הנשר המרחם על גוזליו. חידה.
8. חֹרף. תלמוד תורה וחידה.
9. ספר החידות.
10. על שפת הכנרת. טיול ביס. סערה בים כנרת.
11. מלח בתבשיל; סִפּרה: צפורה בומשטין-דשא; צירה: מרים עטרה.
12. שירת הזמיר. -- 13. מעשיה על שלמה'לי והצִפור הזהבה.
14. גוזלים לעת ערב. חלום. חידה.
15. לרגלי הגלבוע.
16. נס חנֻכה.
באוזני ילדים: סִפורים לגיל הרך; כתבה וצירה: מרים עטרה, ירושלים – תל אביב: מ' ניומן, תשל"א.
כמו יומן: הגיונות, והגיגים, חוויות ומחשבות מיומן השיחות שניהלה מרים ייבין עם המשורר בשנים 1940–1948; ליקטה, ערכה והתקינה לדפוס: גאולה כהן, ירושלים: בית מורשת אצ"ג, תשס"ג 2003.[5] (עם א"צ גרינברג)
בתרגום
תרגום "מעשיות קצרות לילדים קטנים":
Little Stories for Little Children; told by Miriam Margolin; translated by Jeffrey Shandler; illustrated by Issachar Ber Ryback, Mt. Kisco, N.Y.: Moyer Bell; From the library of, and published in cooperation with YIVO - Institute for Jewish Research, 1986. (יידיש ואנגלית)
Мирьям Марголин, Сказочки для маленьких детей; Пер. с идиша Игорь Булатовского и Рут Левин; Худож. И.-Б.Рыбак, Иерусалим: Гешарим; М.: Мосты культуры, 2004. (יידיש ורוסית)
