Loading AI tools
מחנכת פולניה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרינה פלסקה-רוגובסקה (בפולנית: Maria Rogowska-Falska; 7 בפברואר 1877 – 7 בספטמבר 1944) הייתה מורה פולנייה ושותפתו של יאנוש קורצ'אק בניהול בית היתומים הפולני.[1]
לידה |
2 בפברואר 1877 דובנו, אוקראינה |
---|---|
פטירה |
7 בספטמבר 1944 (בגיל 67) ורשה, גנרלגוברנמן |
מדינה | פולין |
מקום קבורה | בית הקברות פובונזקי |
מפלגה | המפלגה הסוציאליסטית הפולנית |
השקפה דתית | הכנסייה הרומית-קתולית |
בן או בת זוג | לאון פלסקי |
פרסים והוקרה |
|
מרינה פלסקה-רוגובסקה נולדה ב-7 בפברואר 1877 בכפר צ'פלין, פולין.
פלסקה הייתה אשת חינוך בעלת תודעה חברתית מפותחת אשר באה לידי ביטוי בפעילות פוליטית (במפלגה הסוציאליסטית-PPS (אנ')) למען פולין ריבונית בעטייה נאסרה מספר פעמים. מאסרה לא עצר את תרומתה לכלל, בעת מאסרה לימדה את ילדי האסירים.
שילוב של תפישתה החברתית; החינוכית, ניסיונה כפדגוגית ואובדן בתה (בשנת 1914) הביאו אותה להחלטה להקדיש חייה לילדים. בזמן מלחמת העולם הראשונה עבדה בבית יתומים באוקרינה. המקום והזמן הללו היו לנקודת ציון משמעותית בציר עשייתה של מרינה. ב-24 בדצמבר 1915; עת קורצ'אק הגיע לביקור בבית היתומים אשר בו עבדה מרינה. המפגש הניב שיתוף פעולה פדגוגי ייחודי שמבוסס, להלכה ולמעשה, על ההתנהלות הפדגוגית שפותחה ויושמה בבית היתומים היהודי בוורשה; קורצ'אק התגייס לטובת ילדי בית היתומים שהיו במצב קשה. ההתגייסות לטובת הילדים לא פסקה כשתם הביקור. קורצ'אק ייעץ וכתב לעיתון הילדים גם לאחר שפיזית לא נכח במקום.
לאחר מלחמת העולם הראשונה שבה מרינה לוורשה. במסגרת תפקידה הפדגוגי סיירה במוסדות חינוכיים. בעקבות אלה ובברכת קורצ'אק החליטה להקים בית יתומים לילדי פועלים פולנים ברוח הקורצ'קאית.
"נאש דום" הוא בית היתומים לילדי פועלים פולנים שניהלו מרינה וקורצ'אק.[2] הניהול היה בשיתוף פעולה חלקי נוכח אי הסכמות בנושאים מסוימים.
בית היתומים הוקם בפרושקוב, בשנת 1919 ופעל עד לשנת 1928 בהמשך, משנת 1928 עד לשנת 1944, פעל בשכונת ביילאני, ורשה.
קורצ'אק הגייע ל"נאש דום" בכל שבוע בעת שירותו הצבאי.
הוקם גוף ציבורי שעתיד לסייע ל"נאש דום" מבחינה כלכלית ועתיד לתכנן תוכנית פדגוגית יישומית. יאנוש קורצ'אק היה אחד מששת חבריה. בהמשך מרינה הפעילה את קשריה הפוליטיים מן העבר לתמיכה כלכלית ב"נאש דום".
הפדגוגיה הקורצ'קאית ליוותה את חיי בית היתומים ביטוי לכך במאמר שכתבה מרינה ושמהווה בסיס לספר שכתבה ופרסמה בשנת 1928 על אודות בית היתומים "נאש דום" (קורצ'אק כתב במבוא לספרה של מרינה).
שילוב תפישות עולמה הפוליטית והתרבותית באו לידי ביטוי בפתיחת שערי "נאש דום" לפעילות שתשפיע על הסביבה, שתקיים שיתוף פעולה משמעותי. היא בקשה להרחיב את קהל היעד לפעילויות משפחתיות כך ילדי "נאש דום" ייהנו מפעילויות עם משפחות והמשפחות ייהנו מהאפשרויות, מהתכנים, מהפעילויות שמזמן ה"נאש דום". דוגמאות לפתיחת השערים: בשנת 1934 מרינה פתחה מעון יום לילדים כפריים. בשנת 1936 הוכרזה ספריית "נאש דום" כספרייה אזורית.
ליעד המרכזי שהציבה מרינה ופתיחת השערים והרחבת ההשפעה של "נאש דום" על הסביבה להתנהלות על פיו היה מחיר - התרחקות של קורצ'אק ובמידה מסוימת של הקורצ'קאיות שמטפחת את היחיד ביחד הייחודי. יתר על כן, קורצ'אק נאלץ להקדיש את מירב המשאבים לכלכלת ילדי "דום שירוט", בית היתומים היהודי.
כשרוחות מלחמת העולם השנייה מנשבות ה"נאש דום" שימש את המחתרת הפולנית ומקום מסתור לילדים יהודים ושימש כבית חולים בזמן המרד הפולני באוגוסט עד לאוקטובר 1944.
בנובמבר 1985 התקיים טקס ב"נאש דום", ורשה בו מרינה קיבלה את אות חסידי אומות העולם ובשדרת חסידי אומות העולם ביד ושם ניצב שלט שעליו חקוק שמה.[3]
ב-7 בספטמבר 1944 הלכה מרינה לעולמה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.