מרזב
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרזב או מרזב גשם, הוא רכיב במערכת לניקוז מים מגג מבנה. תפקידו למנוע טפטוף או זרימה בלתי מבוקרת של מים מגגות, מרפסות ופרגולות, כדי למנוע נזק לקירות, הרטבת אנשים העומדים מתחת או נכנסים למבנה, ולכוון את המים לאתר סילוק מתאים שבו לא ייגרם נזק ליסודות המבנה.
מקובל להתייחס למרזב כרכיב האופקי במערכת איסוף הגשמים, נקרא גם מזחלת או מזחלה, ורלוונטי בעיקר בגגות משופעים, הרכיב האנכי המוריד את הגשם לקרקע נקרא גשמה או צינור מי גשמים (צמ"ג בעגה המקצועית)[1]. במקרה של גג שטוח, הסרת מים חיונית אף יותר כדי למנוע הצטברות עומס יתר, במקרה כזו המים מתנקזים לנקודה אחת או יותר, (תלוי בגודל הגג, נקודה אחת לכל 150 מ"ר, ומומלץ להוסיף נקודת גיבוי[2]) באמצעות שיפוע קל בבטון או בריצוף שם הם נקלטים בצלחת ניקוז ומועברים ישירות לצינור מי גשמים.
המרזבים המוקדמים היו תעלות מעץ או אבן מצופות בזפת כלשהי, כיום המרזבים נעשים מחומרים רבים, ממתכות שונות ועד חומרים פולימרים.
תיאור
סכם
פרספקטיבה
בתכנון מרזבים, יש לחשב את שטח הגג ואזורי הניקוז, יש לחשב גם את זווית השיפוע של הגג, את קצב המשקעים המקומי וכמות פתחי הניקוז. גם סוג הגג ורמת אטימותו נלקחים בחשבון.
למרזב חייב להיות שיפוע קל לאורך המסלול (2-5 מ"מ לכל מטר), כדי להבטיח זרימת מים חופשית. במרזבים אופקיים ללא שיפוע מספיק תיתכן הצטברות מים, שגורמת לריח, יתושים וקורוזיה מואצת.
סוגים
מרזבים מופיעים בתצורות שונות, חצי עגולות, מרזבים מלבניים ומרזבים מעוצבים בהתאמה לשפת הגג הספציפי.
- מרזב חיצוני – מותקן לאורך קצוות הגג, גלוי לעין. קל יותר להתקנה ולתחזוקה, אך חשוף לנזקי מזג האוויר.
- מרזב פנימי – מוסתר בתוך קירות או מתחת לשכבת האיטום בגג. מתאים בעיקר לגגות שטוחים. אסתטי יותר אך קשה לגישה ולתחזוקה.
- מרזב צינורי (קולטן) – צינור אנכי שמנקז מים מהמרזב האופקי כלפי מטה, אל הקרקע או לתוך מערכת ניקוז.
חומרים
מרזבים נעשים ממגוון חומרים: אלומיניום או פח מגולוון קל משקל, עמיד בפני קורוזיה וקל לחיתוך ולכיפוף. נחושת למראה מעוצב יותר. פלדת אל-חלד למרזבים עמידים במיוחד. PVC או חומרים פלסטיים שונים ועוד. המקטע האופקי של המרזב עשוי גם להיות מבטון, במקרה כזה חובה להוסיף לו שכבת איטום.
תקנים ישראליים ובינלאומיים
בישראל, מפורסם קובץ הוראות למתקני תברואה בו מוגדרים גדלי וחומרי המרזבים והצינורות בהתאם לחישובי הגגות[3]. גם תקן 1752 עוסק בניקוז גגות. התקן מגדיר את גודל המרזב, השיפוע המינימלי, המרחקים בין קולטנים, תכנון מרזבים לפי מיקום גיאוגרפי וקצב המשקעים. בנוסף, קיימת התאמה לתקנים בינלאומיים כמו:
מרזב סמוי בין גג משופע וקיר מעקה
מרזב בין שני משטחי גג
מגיני מרזב
מגני מרזב נועדו למנוע נזקים הנגרמים ממרזבים סתומים ולהפחית את הצורך בניקוי מרזבים קבוע.
מגני מברשת, דומים למנקה מקטרות וקלים להתקנה. הם מונעים מפסולת גדולה להצטבר במרזב, אך פחות יעילים נגד פסולת קטנה יותר.
פתרון דומה הם מגני הספוג. הם קלים להתקנה ומונעים מחפצים גדולים לחסום את זרימת המים, מאידך הם לא מונעים צמיחה של עשבים במרזב ולעיתים הנקבוביות נסתמות.
הפתרון המקובל ביותר הוא מגני מרזב העשויים רשתות ברזל או פלסטיק וכך מונעים כניסה של לכלוך בעוד הם מאפשרים זרימה מהירה של המים.[6] גם הצינורות האנכיים, זקוקים להגנה בראשם למנוע חדירה של חפצים ופסולת.
קישורים חיצוניים
התקנת מרזב פלסטיק, סרטון באתר יוטיוב- התקנת מרזב אלומיניום, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.