Loading AI tools
חיבור באבי-בהאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפציעי השחר – סיפורו של נביל על ימיה הראשונים של ההתגלות הבהאית או סיפורו של נביל (אנגלית: The Dawn-Breakers: Nabíl’s Narrative of the Early Days of the Bahá’í Revelation or Nabíl's Narrative) (בפרסית: تاریخ نبیل תאריח'-י נביל) הוא תיאור היסטורי של ימיהן הראשונים של הדתות הבאביות והבהאיות, אשר נכתב על ידי נביל זרנדי, הידוע גם בכינוי "נביל-י אעט'ם" (נביל הגדול) בין השנים 1889–1890. התרגום האנגלי מאת שוגי אפנדי יצא לאור בשנת 1932.[1] הספר מלווה בצילומים רבים שצילמה הצלמת האוסטרלית אפי בייקר במסעותיה במזרח התיכון, לבקשתו של שוגי אפנדי.
מידע כללי | |
---|---|
מאת | נביל זרנדי |
צילומים | אפי בייקר |
שפת המקור | פרסית; אנגלית |
סוגה | היסטוריה |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1932 |
עורך | שוגי אפנדי |
מהדורות נוספות | |
מקורות לכתיבת הספר | تاریخ نبیل |
קישורים חיצוניים | |
מסת"ב | מסת"ב 0-900125-22-5 |
נביל הצטרף לבאביזם בסביבות שנת 1847. בזמן שהיה באבי נסע ברחבי איראן וקידם את התנועה על ידי פגישות עם מנהיגים מקומיים והפצת ספרות באבית. לאחר מות הבאב, היה אחד מהטוענים להגשמת נבואותיו המשיחיות של הבאב, אך לבסוף ויתר על כך והצטרף לבהאא אללה בבגדאד בשנת 1858. לאחר מכן נסע ברחבי המזרח התיכון כדי להפיץ את האמונה הבהאית, וכתב את "מפציעי השחר" בעכו, שם גם נפטר בשנת 1892.[2]
הספר מסתמך בעיקר על זכרונותיהם של אנשים מראשוני הבאבים, וגם על זכרונתיו של נביל עצמו, אשר השתתף באירועים רבים אותם הוא מתאר.[3]
חלקו של הספר אשר ראה אור באנגלית מספר על ראשית ההיסטוריה הבהאית באיראן של המאה ה-19, עד שנת 1853 בערך, עם גירושו של בהאא אללה לבגדאד. לספר שני חלקים: קודם לתחילת הבאביזם, ואחריה. בחלק הראשון מסופר על שייח' אחמד אחסאי, תאולוג שיעי אשר קדם לבאב, אשר הקים תנועה משלו בתוך האסלאם השיעי, אשר רבים מחבריה הצטרפו לבאביזם ולבהאיזם. לאחר מכן מסופר על יורשו סייד כזים רשתי, איתו הבאב נפגש ולמד אולי חלק מתורתו. נביל מקשר אותם ישירות לתנועה הבאבית ומספר כי סייד כזים חזה את בואו של הבאב ואמר: "אתם רואים אותו בעיניכם ועדיין אינכם מזהים אותו!" בחלק השני מסופר על חיי הבאב ואותיות הח"י (שמונה-עשר המאמינים הראשונים בבאב) וביניהם מולא חוסיין, טאהרה, ובהאא אללה עצמו.[4] הבאב נולד בעיר שיראז.
משם, לאחר מות סייד כאט'ים, הכריז הבאב על עצמו כ'מובטח', אסף אליו את אותיות הח"י ושלח אותם להפיץ את בשורתו ברחבי איראן, מה שגרם למהומות וסכסוכים עם השלטונות, שלא ראו בעין יפה את מה שנדמה היה להם כבגידה באסלאם האורתודוקסי הקיים. בעקבות זאת, באביים רבים נהרגו על דתם, ובסופו של דבר אף הבאב בעצמו נכלא במצודת מאקו והוצא להורג בתבריז.
ישנו גם ספר בשם "תאריח-י-ג'דיד" (ההיסטוריה החדשה), אשר נערך בשנת 1880 על ידי מירזא חוסיין המאדני, אשר התבסס על זכרונות שכתב באבי בשם מירזא ג'אני קשאני אודות הבאב בין השנים 1850–1852. שלא כמו "מפציעי השחר", ספר זה אינו פרי ידיו של סופר אחד, ומכיל תוספות וגרסאות שונות של אותן זכרונות, בנוסף לשגיאות בהעתקת כתבי היד.[5]
על פי פיטר סמית' ב A Concise Encyclopedia of the Bahá'í Faith, לספר הייתה השפעה גדולה על הבנתם של בהאים מערביים את דתם ואת קשריה לבאביזם.[1]
הספר נערך, תורגם בחלקו לאנגלית, והודפס לראשונה בשנת 1932 על ידי שוגי אפנדי, נינו של בהאא אללה ומנהיג הדת הבהאית.[1]התרגום מכסה בערך את חציו הראשון של הספר. הטקסט המקורי עוד לא יצא לאור בשלמותו, על אף שקיימים תרגומים לפרסית ולטורקית מתרגומו האנגלי של שוגי אפנדי. הספר תורגם גם לכמה שפות אחרות, ביניהן צרפתית וערבית. כתב היד המקורי נשמר בארכיון הבהאי הבינלאומי בחיפה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.