Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפעל ירקון-נגב הוא מערכת להובלת מים מאזור הירקון אל הנגב, שהוקם בראשית שנות ה-50, ומשמש עד היום. מפעל ירקון-נגב נחשב לגדול מפעלי המים שנבנה טרם הקמת המוביל הארצי: הקו המזרחי, על ידי "תה"ל" בראשית שנות ה-50, והקו המערבי, על ידי מקורות לאחר 1956.
תכנון המפעל החל בשנת 1949 על ידי אגף המים במשרד החקלאות. עם הקמת "תה"ל" הועבר התכנון לידיה, והביצוע החל בסוף שנת 1952 על ידי "תה"ל"[2].
מפעל ירקון-נגב כולל שני קווים: קו מזרחי וקו מערבי. לאחר בניית המוביל הארצי בשנת 1964, חובר אליו מפעל ירקון-נגב, ובכך הושלמה הקמת מערכת המים הארצית, המשלבת את מי הכנרת, מי תהום ומים ממפעלים אזוריים, ומספקת את המים לרוב חלקי הארץ.
ראשון נבנה הקו המזרחי ממעיינות הירקון שבראש העין ועד לקיבוץ מגן שבנגב הצפון-מערבי. העבודות על הקו התקיימו בשנים 1953-1955 ועלו כ-45 מיליון לירות. עד סוף 1953 הונחו מעל 30 קילומטר של קו המים. באותה שנה הושקע כשליש מתקציבה של "מקורות" במפעל ירקון-נגב[3]. ב-1954 הוקם מאגר תקומה בנפח של 200,000 מ"ק, כדי לקלוט את המים של הקו המזרחי. המפעל כלל קו מים באורך 108 ק"מ (בקוטר 66 אינץ' לאורך 95 ק"מ ובקוטר 48 אינץ' לאורך 13 ק"מ) שנבנה מצינורות שיוצרו במפעל "יובל גד" באשקלון, שלוש תחנות שאיבה תת-קרקעיות שלכל אחת הספק של בין 12-15 אלף קוב לשעה[3], 9 מנועי דיזל ימיים 2,080 כוח סוס כל אחד, מנועי חשמל, מכלי סולר ומזוט, בריכות ויסות בנפח כולל של 350,000 מ"ק ומתקנים נלווים רבים נוספים.
הקו המזרחי נחנך ב-19 ביולי 1955, שבוע לפני הבחירות לכנסת השלישית, בטקס בנוכחות נשיא המדינה, יצחק בן-צבי, ראש הממשלה, משה שרת, שר האוצר לוי אשכול וכ-15,000 צופים[4]. הפעלת הקו החלה רק בשנת 1956. המשאבות היו מוכנות להפעלה נסיונית בינואר-פברואר 1956[5]. ביולי 1956 כבר הזרים הקו מים בקצב שנתי של 70 מיליון קוב ודווח שהקו יגיע בקרוב למלוא הספקו: 100 מיליון קוב בשנה[6].
בחצי השני של 1955 נעשו הכנות שונות לקראת תחילת העבודות על ייצור הצינורות של הקו המערבי והנחתם[7], ובספטמבר 1956 הוחל בהנחת הצינורות.
מול אוניברסיטת בר-אילן חובר הקו המערבי של מפעל ירקון-נגב למערכת אספקת המים של תל אביב. עיריית תל אביב הפעילה באותם ימים קידוחים מקומיים והניחה צינור 48 אינץ' שיצא מבר-אילן והגיע עד לבריכת "ארלוזורוב" - בריכת אגירה בנפח של 25,000 קוב. הקו המערבי הגדיל את כמויות המים שהגיעו לתל אביב ושיפר את איכות המים. בשנות ה-60 של המאה ה-20 שודרגה מערכת אספקת המים לתל אביב עם חיבור הקו המערבי של מפעל ירקון-נגב לצפון העיר. עם השלמת קו ירקון-נגב מערבי ב-1961 הושלמה בניית קו ירקון-נגב.
באוקטובר 1956 התפוצץ אחד הצינורות של הקו המזרחי, והמים שפרצו ממנו הציפו את שדות הסביבה וגרמו נזק לכביש באר שבע - סעד[8]. נזקים רבים של חלודה התגלו בצינורות מפעל המים לאחר שהתברר שחוטי הפלדה בהם השתמשו לייצור הצינורות לא התאימו לייעודם. עלות תיקון הנזקים עד אפריל 1961 נאמדה בכחצי מיליון לירות[9].
צריכת המים של מפעל ירקון-נגב גרמה לירידת מפלס המים במעיינות הירקון והיה צורך להעמיק את הקידוחים. אולם גם זה לא עזר ועל כן הוזרמו מים משפלת לוד לראש העין כדי שיהיה ניתן להעבירם לנגב[10]. בעיה זו נפתרה עם הפעלת המוביל הארצי.
עם התחלת העבודות על מפעל ירקון-נגב, מונתה ועדה ממשלתית בראשות שמחה בלאס, לבדיקת השפעת המפעל על נחל הירקון. הוועדה המליצה לדאוג להתקנת מערכת ביוב אזורית שתמנע הזרמת שפכים לנחל, לפני הפעלת המשאבות שיזרימו את מי הירקון לתל אביב ולנגב וכן לקבוע איסור על הזרמות חדשות של מי שופכין לירקון. עד יולי 1957 הונח צינור ביוב בקטע שמהים התיכון עד שיכון ותיקי רמת גן, אך חסר הכסף להשלמתו. הפעלת הקו המזרחי של מפעל ירקון-נגב הורידה את הזרימה בירקון מכ-6.5 קוב לשנייה לכ-2.5 קוב לשנייה. הירקון זוהם באופן חמור, אחוז החמצן בו ירד ודגים מתים צפו על פני הנחל[11].
טקס חנוכת קו ירקון-נגב. הטקס במעמד יצחק בן-צבי, רחל ינאית בן-צבי, בן-גוריון, גולדה מאיר, משה שרת, אברהם הרצפלד, פרץ נפתלי, לוי אשכול, שמחה בלאס. יומני כרמל, יולי 1955 (התחלה 2:42)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
