מפעל ירקון-נגב

מפעל ירקון-נגב הוא מערכת להובלת מים מאזור הירקון אל הנגב, שהוקם בראשית שנות ה-50, ומשמש עד היום. מפעל ירקון-נגב נחשב לגדול מפעלי המים שנבנה טרם הקמת המוביל הארצי: הקו המזרחי, על ידי "תה"ל" בראשית שנות ה-50, והקו המערבי, על ידי מקורות לאחר 1956.

מפת המוביל הארצי ומפעל ירקון-נגב מדרום לראש העין ולתל אביב

מופע בטקס חנוכת מפעל ירקון-נגב. מסכת בשם "ברית המים" מאת יעקב אורלנד, בהשתתפות תזמורות, להקות רקדנים, מקהלות, קריינים ושחקנים. המחזה ובימוי פיטר פריי, מוזיקה ידידיה אדמון^[1]

חנוכת מפעל ירקון-נגב
מימין לשמאל: פרץ נפתלי, שליש צבאי, יצחק בן-צבי, שמחה בלאס ואברהם הרצפלד

תכנון המפעל החל בשנת 1949 על ידי אגף המים במשרד החקלאות. עם הקמת "תה"ל" הועבר התכנון לידיה, והביצוע החל בסוף שנת 1952 על ידי "תה"ל"^[2].

מפעל ירקון-נגב כולל שני קווים: קו מזרחי וקו מערבי. לאחר בניית המוביל הארצי בשנת 1964, חובר אליו מפעל ירקון-נגב, ובכך הושלמה הקמת מערכת המים הארצית, המשלבת את מי הכנרת, מי תהום ומים ממפעלים אזוריים, ומספקת את המים לרוב חלקי הארץ.

הקו המזרחי

ראשון נבנה הקו המזרחי ממעיינות הירקון שבראש העין ועד לקיבוץ מגן שבנגב הצפון-מערבי. העבודות על הקו התקיימו בשנים 1953-1955 ועלו כ-45 מיליון לירות. עד סוף 1953 הונחו מעל 30 קילומטר של קו המים. באותה שנה הושקע כשליש מתקציבה של "מקורות" במפעל ירקון-נגב^[3]. ב-1954 הוקם מאגר תקומה בנפח של 200,000 מ"ק, כדי לקלוט את המים של הקו המזרחי. המפעל כלל קו מים באורך 108 ק"מ (בקוטר 66 אינץ' לאורך 95 ק"מ ובקוטר 48 אינץ' לאורך 13 ק"מ) שנבנה מצינורות שיוצרו במפעל "יובל גד" באשקלון, שלוש תחנות שאיבה תת-קרקעיות שלכל אחת הספק של בין 12-15 אלף קוב לשעה^[3], 9 מנועי דיזל ימיים 2,080 כוח סוס כל אחד, מנועי חשמל, מכלי סולר ומזוט, בריכות ויסות בנפח כולל של 350,000 מ"ק ומתקנים נלווים רבים נוספים.

הקו המזרחי נחנך ב-19 ביולי 1955, שבוע לפני הבחירות לכנסת השלישית, בטקס בנוכחות נשיא המדינה, יצחק בן-צבי, ראש הממשלה, משה שרת, שר האוצר לוי אשכול וכ-15,000 צופים^[4]. הפעלת הקו החלה רק בשנת 1956. המשאבות היו מוכנות להפעלה נסיונית בינואר-פברואר 1956^[5]. ביולי 1956 כבר הזרים הקו מים בקצב שנתי של 70 מיליון קוב ודווח שהקו יגיע בקרוב למלוא הספקו: 100 מיליון קוב בשנה^[6].

הקו המערבי

בחצי השני של 1955 נעשו הכנות שונות לקראת תחילת העבודות על ייצור הצינורות של הקו המערבי והנחתם^[7], ובספטמבר 1956 הוחל בהנחת הצינורות.

מול אוניברסיטת בר-אילן חובר הקו המערבי של מפעל ירקון-נגב למערכת אספקת המים של תל אביב. עיריית תל אביב הפעילה באותם ימים קידוחים מקומיים והניחה צינור 48 אינץ' שיצא מבר-אילן והגיע עד לבריכת "ארלוזורוב" - בריכת אגירה בנפח של 25,000 קוב. הקו המערבי הגדיל את כמויות המים שהגיעו לתל אביב ושיפר את איכות המים. בשנות ה-60 של המאה ה-20 שודרגה מערכת אספקת המים לתל אביב עם חיבור הקו המערבי של מפעל ירקון-נגב לצפון העיר. עם השלמת קו ירקון-נגב מערבי ב-1961 הושלמה בניית קו ירקון-נגב.

הפעלה

באוקטובר 1956 התפוצץ אחד הצינורות של הקו המזרחי, והמים שפרצו ממנו הציפו את שדות הסביבה וגרמו נזק לכביש באר שבע - סעד^[8]. נזקים רבים של חלודה התגלו בצינורות מפעל המים לאחר שהתברר שחוטי הפלדה בהם השתמשו לייצור הצינורות לא התאימו לייעודם. עלות תיקון הנזקים עד אפריל 1961 נאמדה בכחצי מיליון לירות^[9].

צריכת המים של מפעל ירקון-נגב גרמה לירידת מפלס המים במעיינות הירקון והיה צורך להעמיק את הקידוחים. אולם גם זה לא עזר ועל כן הוזרמו מים משפלת לוד לראש העין כדי שיהיה ניתן להעבירם לנגב^[10]. בעיה זו נפתרה עם הפעלת המוביל הארצי.

הפגיעה בירקון

עם התחלת העבודות על מפעל ירקון-נגב, מונתה ועדה ממשלתית בראשות שמחה בלאס, לבדיקת השפעת המפעל על נחל הירקון. הוועדה המליצה לדאוג להתקנת מערכת ביוב אזורית שתמנע הזרמת שפכים לנחל, לפני הפעלת המשאבות שיזרימו את מי הירקון לתל אביב ולנגב וכן לקבוע איסור על הזרמות חדשות של מי שופכין לירקון. עד יולי 1957 הונח צינור ביוב בקטע שמהים התיכון עד שיכון ותיקי רמת גן, אך חסר הכסף להשלמתו. הפעלת הקו המזרחי של מפעל ירקון-נגב הורידה את הזרימה בירקון מכ-6.5 קוב לשנייה לכ-2.5 קוב לשנייה. הירקון זוהם באופן חמור, אחוז החמצן בו ירד ודגים מתים צפו על פני הנחל^[11].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מפעל ירקון-נגב בוויקישיתוף

• ליטל לוין, היום לפני 54 שנה: נחנך קו ירקון-נגב, באתר הארץ, 19 ביולי 2009
• יוזל מחיר המים לנגב, דבר, 11 ביולי 1955
• טקס פתיחת קוו המים ירקון בנגב, הצופה, 11 ביולי 1955
• עוד שבוע והירקון ילך לנגב, מעריב, 12 ביולי 1955
• נשלמות ההכנות האחרונות לפתיחת קו הירקוו-נגב, דבר, 14 ביולי 1955
• שלוש תחנות השאיבה של קו המים הירקון-הנגב יופעלו ביום ג', חרות, 14 ביולי 1955
• הושלם מוביל המים מהירקון לנגב, הצופה, 14 ביולי 1955
• קוו הירקון-נגב יופעל חלקית בשבוע הבא, על המשמר, 14 ביולי 1955
• ברית המים, דבר, 15 ביולי 1955
• מן הירקון אל הנגב, שינוי מעשי בראשית, הצופה, 17 ביולי 1955
• הכנות מזורזות להנחת קו שני מהירדן לנגב, דבר, 18 ביולי 1955
• הטיית הירקון תפגע בתושבי תל אביב, מעריב, 18 ביולי 1955
• הירקון יסוב היום לנגב, מעריב, 18 ביולי 1955
• כך יינתן האות לפתיחת הקו ירקון-נגב, מעריב, 18 ביולי 1955
• היקפו של מפעל ההשקיה הגדול, על המשמר, 19 ביולי 1955
• תקופה חדשה בפיתוח אדמת הנגב, דבר, 19 ביולי 1955
• הירקון יזרום לנגב, נהר עולה אל השממה, מנחם תלמי, דבר, 19 ביולי 1955.
• קו ירקון נגב נחנך חגיגית |חלק 1|חלק 2|, דבר, 20 ביולי 1955
• כישלון מחפיר של מארגני הטקס, חרות, 20 ביולי 1955
• טקס חנוכת קו ירקון-נגב. הטקס במעמד יצחק בן-צבי, רחל ינאית בן-צבי, בן-גוריון, גולדה מאיר, משה שרת, אברהם הרצפלד, פרץ נפתלי, לוי אשכול, שמחה בלאס. יומני כרמל, יולי 1955 (התחלה 2:42)

הערות שוליים

1. טקס הפעלת הקו ירקון-נגב, דבר, 8 ביולי 1955
2. אפרים תלמי, נהר עולה אל השממה, דבר, 19 ביולי 1955
3. בתי שאיבה מוקמים למפעל ירקון נגב, דבר, 3 בדצמבר 1953
4. אפרים תלמי, קו ירקון נגב נחנך חגיגית בראש העין, דבר, 20 ביולי 1955
   ת. לויטה, הירקון יסוב היום לנגב, מעריב, 18 ביולי 1955
5. שתי יחידות שאיבה גדולות בקו ירקון נגב מוכנות להפעלה נסיונית, דבר, 8 בינואר 1956
6. אפרים תלמי, תחנת שאיבה חדשה תופעל היום בקו המקביל לירושלים, דבר, 26 ביולי 1956
7. הוחל בהכנות מזורזות לביצוע קו שני ירקון נגב, דבר, 7 באוגוסט 1955
8. בקו ירקון נגב, דבר, 1 באוקטובר 1956
9. מבררים הנזקים בקו ירקון נגב, דבר, 13 באפריל 1961
10. חקלאי הנגב זועקים למים, מעריב, 29 ביולי 1963
11. ישעיהו אביעם, הירקון הנאה - מאיים, מעריב, 29 ביולי 1957