רבי מנחם מאנדל קְרֶנְגְל (בכתיב יידי: קרענגיל; א' בסיוון ה'תר"ז – א' בסיוון ה'תר"ץ, מאי 1930) חוקר תורני, ביבליוגרף, ומחבר ספרים גליציאני בקרקוב. התפרסם בשל ספר שם הגדולים שהוציא לאור בתוספת הערות.
 | |
| לידה |
מאי 1847 א' בסיוון ה'תר"ז קרקוב, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
מאי 1930 (בגיל 83) א' בסיוון ה'תר"ץ |
| מדינה | האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| מקום פעילות |
 קרקוב האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| תקופת הפעילות | סוף המאה ה-19 – תחילת המאה ה-20 |
| השתייכות | יהדות אורתודוקסית, חסידות צאנז |
| תחומי עיסוק | רבנות ביבליוגרפיה |
| רבותיו | רבי שמעון סופר |
| בני דורו | רבי חיים אריה לייבוש הורוביץ, רבי עקיבא קורניצר |
| חיבוריו | תורת עירובין, שערי גאולה, טירת כסף, דבש וחלב, הגהות שארית ציון ומנחם ציון לשם הגדולים |
  | |
בתמיכתם של רבנים מפורסמים בדורו – הוביל פולמוס ציבורי כנגד ההיתר של רבה של קרקוב לטלטל בשבת בעיר.
ביוגרפיה
נולד בקרקוב לרבי יוסף פנחס תלמיד וחכם וסוחר במקום מחסידי ראדומסק ולמרים, בא' בסיוון תר"ז, סמוך לפטירתו של רבי מנחם מנלי הורוביץ דיין בקראקא, ונקרא על שמו[1]. בצעירותו בקרקוב התקרב לרב העיר רבי שמעון סופר, ממנו קיבל מסורות ושמועות שהדפיס בספריו. נסמך להוראה על ידי רבי אריה לייבוש הורוויץ מסטרי. נשא את נעטל ("נעטיל") בת ר' אברהם לוק, ואחרי פטירתה בטבת תרמ"ז את נכה בת ר' משה שניידר.
כיהן כמו"ץ ודרשן בקהילת קראקא. את מקום תפילתו קבע בקלויז של חסידי צאנז בעיר.
לאחר שעמודי העירוב בקרקוב הוסרו. רב העיר רבי חיים אריה לייבוש הורוביץ התיר לטלטל בעיר גם ללא העמודים בהסתמך על נהר הוויסלה הזורם במרכז העיר, וכן על גדרות וצורות הפתח ועל היתר דומה שנערך בוורשה, והדפיס בשנת תרמ"ח ספר בשם "תקון עירובין" בכדי להוכיח את היתרו.
כנגד היתר זה יצא הרב קרנגל בתקיפות, ובשנת תרנ"ב הוציא ספר נגדי בשם "תורת ערובין" בו שומט את היסוד מהיתרו של הורוביץ. רבי חיים אריה הדפיס כתגובה לכך קונטרס בשם "מודעה רבה" עם מכתבי תמיכה מרבנים שונים, ביניהם סבו רבי משולם ישכר הורוביץ מסטניסלב[2], אביו רבי שאול הורוויץ מטיסמניץ[2], רבי חיים אלעזר וקס[2], ודייני העיר, רבי חיים נתן דמביצר, רבי יוסף לדרברגר, ורבי קלונימוס גוטווירטה. רבי מנחם מנדל הדפיס כתגובה את "ביטול מודעה". בדעתו תמכו רבי עקיבא קורניצר[3] והדיין רבי יוסף דמשק מקרקוב, ורבנים נוספים ביניהם: רבי יצחק שמלקיס[3], רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם[3], רבי שלום מרדכי שבדרון[3], רבי יצחק אלחנן ספקטור[3], רבי רבי ישראל איסר שפירא[3], ורבי יעקב וידנפלד שלא הסכים לפרסם את דעתו לאיסור כנגד דעתו של רבו מנוער רבי משולם ישכר הורוויץ[3][2].
התכתב עם רבי יוסף שאול נתנזון[4].
ספריו
- תורת ערובין - על העירוב בעיר קראקא, קרקוב תרמ"ח.
- שערי גאולה - הגדה של פסח אליה צירף את פירוש תוספות רי"ד למסכת פסחים מכתב יד לראשונה, קרקוב תרנ"ו.
- טירת כסף - פירוש על שיר השירים, קרקוב תרנ"ז.
- שערי דמעות - הספד על "הברון הצדיק" שמעון וולף רוטשילד, פודגורז'ה תרס"א.
- שם הגדולים - ספרו הבולט של רבי חיים יוסף דוד אזולאי, אותו הדפיס רבי מנחם מנדל בתוספת המדורים שארית ציון ומנחם ציון, חלק ראשון - קרקוב תרס"ה, והוא שהקנה לו את שמו כביבליוגרף וחוקר מוערך. חלק שני - פיוטרקוב תר"צ.
- דבש וחלב - על התורה. בו הביא שמועות רבות אותן שמע מרבי שמעון סופר, קרקוב תרע"א, בהסכמתם של רבי יוסף ענגיל ובית הדין של קראקא.
קישורים חיצוניים
- דבש וחלב, קרקוב תרע"א, באתר אוצר החכמה.
- שערי דמעות, באתר היברובוקס.
- טירת כסף, קרקוב תרנ"ז, באתר אוצר החכמה.
- דבש וחלב, קרקוב תרע"א, באתר אוצר החכמה.
- מאיר וונדר, "ר' מנחם מנדל ב"ר יוסף פנחס קרנגיל מקראקא", בתוך: אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ד', ירושלים תשל"ח - תשנ"ז, עמ' 627, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
