מלצר הוא אדם שמקצועו הגשת מזון ומשקאות לסועדים במסעדה, בבית קפה, באירועים חברתיים או בכל מקום אחר. מקצוע המלצרות שייך לתחום מקצועות השירות. תפקיד המלצר נזכר במקרא, בספר דניאל.[1] אך יש הבינו כי פירוש המילה הוא שר או שליט זוטר.[2]
תפקידי המלצר
המלצר הוא איש הקשר בין בית העסק לבין הסועד. במוסדות מסוימים המלצר כפוף לרב מלצרים, המנהל את צוות המלצרים. עיקר תפקידיו באים לידי ביטוי בשיווק המאכלים הנמכרים במסעדה, במתן שירות בסיסי לסועד, באיסוף ההזמנות המבוקשות משולחן הסועדים, בהגשתם ובפינויים בסוף הארוחה. המלצר מלווה את הסועד מרגע בו ישב לשולחן ועד לסיום ארוחתו.
תפקידי המלצר כוללים על פי רוב:
- הכנת השולחן לארוחה.
- הסבר לסועדים על המנות, מתן המלצות.
- רישום הזמנות הסועדים.
- קשר בין הסועד למטבח.
- תזמון ההזמנות.
- הגשת האוכל והשתייה.
- פינוי השולחן וניקיונו במהלך ולאחר הארוחה.
- הסדרת התשלום על הארוחה.
- יצירת קשר אישי עם הלקוחות עד כדי הכרת טעמם האישי.
- הנעמת זמנם של הלקוחות.
תפקידים אלו אינם קבועים והם עשויים להשתנות ממקום למקום.
ישנן מסעדות שבהם כוללות חובות המלצר שירותים נוספים, ייחודיים, כגון שירת שירי יום הולדת לסועדים שחוגגים יום זה. מסעדות מוטיב עשויות אף לדרוש מהמלצרים לרקוד למען הסועדים. כיום יש גם חברות המספקות שירותי קבלנות בהם אפשר להזמין מלצרים לאירועים ולמטרות מיוחדים.
כמו כן, במסעדות יוקרתיות, למלצר תפקיד רחב יותר והוא נדרש אף למלא את כוסותיהם של הסועדים במשקה שהוזמן, תיאור מפורט של האוכל, של מרכיביו ושל מהותו או אופן הכנתו וכן הלאה.
הכשרה מקצועית
מלצרות היא מקצוע נלמד, על פי רוב בבתי ספר למלונאות ובתי ספר מקצועיים. הכשרת המלצר כוללת נושאים כגון נימוסים והליכות, עריכת שולחן וכדומה. במדינות רבות מלצר הוא מקצוע במשרה מלאה ולאורך שנים.
אף על פי כן, ישנם מקומות (כמו גם בישראל) בהם המלצרות נחשבת לעבודה זמנית שאינה דורשת הכשרה, ושהעוסקים בה אינם רואים בה קריירה ארוכת שנים. עם זאת, גם במקומות כאלו מועדפים במסעדות יוקרה דווקא בעלי הניסיון, ויש מלצרים המועסקים בהן במשך שנים רבות. מסעדות מעין אלה מעסיקות לעיתים גם מלצר המתמחה בתחום מסוים, כגון אוֹצֵר יין, העוסק בהגשת יינות בלבד.
משכורת
משכורתם של מלצרים עשויה להיות קבועה, מורכבת מתשרים או שילוב של שניהם. ישנן ארצות בהן המלצרים מקבלים את מלוא משכורתם מהמסעדה (דוגמאות בולטות לכך הן צרפת ויפן), ויש מדינות בהן כל שכרם תלוי בתשר. כמו כן, במדינות מסוימות לא נהוג להשאיר תשר כלל.
התשר אמור להינתן בהתאם לטיב השירות של המלצר, אך במקומות מסוימים, כמו בישראל, מקובל להשאיר תשר גם אם השירות לא היה מעולה. בישראל נפסק שתשר הניתן למלצר ישירות מהלקוח אינו חלק משכר המינימום שהמסעדה מחויבת לשלם לו. מסורתית בישראל נהוג היה שהטיפ היה שכר של המלצר, ולעיתים כששולם במזומן גם שכר לא מדווח. עם זאת, בעקבות הוראת רשות המיסים ביולי 2024[3] הונחו המסעדות להתייחס לטיפים כהכנסה של המסעדה, ומוטלת עליה האחריות לדווח עליה לרשות המיסים. (על אף שאם הטיפים מועברים כשכר למלצרים אין כל עלות למסעדה, זה מטיל עליה את האחריות החוקית לדווח על הטיפים, תחת ההנחה שתחשוש מהעלמת מס יותר מאשר המלצרים) השלכה נוספת של החלטה זו היא שעל חיוב זה ייגבה מס ערך מוסף.
קישורים חיצוניים
- זכויות מלצרים באתר "מלצרים", מאמר מאת הנוער העובד והלומד
- זכויות מלצרים ועובדי אירועים, באתר כל זכות
- שמואל מולדובן, לאן נעלם מקצוע המלצרות?
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
