מיקי קרצמן (נולד ב-1959) הוא צלם, אמן ופעיל זכויות אדם ישראלי. לשעבר צלם עיתונות בעיתונים "הארץ", "חדשות" ו"העיר." פרופסור חבר במחלקה לצילום של האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל וזוכה פרס א.מ.ת. לשנת 2011.[1] ב-2015 נבחר לרשימת 50 הצלמים המחויבים ביותר מבחינה חברתית בתולדות הצילום של מרכז הצילום הבינלאומי (ICP) במנהטן, ניו יורק.[2]
עובדות מהירות לידה, לאום ...
סגירה
מיקי קרצמן נולד ב-1959 בארגנטינה והיגר לישראל עם משפחתו בשנת 1971. תחילה נשלחו למעון עולים בלוד,[3] ולאחר חצי שנה עברו להתגורר בקריית אונו.[4]
מפגשו הראשון עם צילום היה במגמה לצילום טכני בבית הספר התיכון ע"ש יצחק בן צבי, קריית אונו. לאחר שירות קרבי בצה"ל עבד כצלם רפואי בבית החולים "איכילוב" למשך שנה.[4] ב-1983 התחיל לעבוד במעבדת הצילום של עיתון "חדשות" ובהמשך כצלם מערכת, עד לסגירת העיתון. בין השנים 1993–2012 עבד עבור עיתון "הארץ", בו, בין היתר, צילם לטור השבועי "אזור הדמדומים" של גדעון לוי, שמתעד הפרות זכויות אדם בפרט ואת חיי האוכלוסייה הפלסטינית ככלל בשטחי יהודה ושומרון ועזה תחת שלטונה הצבאי של מדינת ישראל ותושבי ההתנחלויות בשטחים אלו. קרצמן העיד שהעיסוק בצילום עיתונות נתפס עבורו כאקטיביסטי ופוליטי.[5] גם גדעון לוי, שותפו לטור, העיד כי בעיניו, הצילום בידי קרצמן הוא רעיוני ואידאולוגי.[3] באותן השנים צילם קרצמן גם לעיתון "העיר".
בשנת 1992 התקיימה תערוכת הצילום הראשונה של קרצמן בגלריה בוגרשוב בתל אביב. את התערוכה אצרה אריאלה אזולאי.[4] מאז הציג בעשרות תערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד בישראל ומחוצה לה, הבולטות בהן הן תערוכת היחיד המשותפת עם הצייר דוד ריב במוזיאון ישראל (2003, אוצרת: שרית שפירא), התערוכה במסגרת הביאנלה בסאו פאולו (2006), התערוכה במרכז לאמנות עכשווית (La Virreina Centre de la Imatge) בברצלונה ובמוזיאון לאמנות בת זמננו (MUSAC) בלאון, ספרד (2013-2012, אוצר: אוקטביו זאיה), תערוכה במוזיאון לאמנות עכשווית בסנטיאגו (2017, אוצר: Christian Viveros-Fauné) ותערוכה משותפת לו ולשבתאי פינצ'בסקי במוזיאון תל אביב לאמנות (2021, אוצרת: רז סמירה) בשם "אנטי מיפוי".
קרצמן מוכר בפעילותו למען זכויות אדם. ב-2004 הקים ביחד עם יהודה שאול ואבי מוגרבי את ארגון "שוברים שתיקה" האוסף עדויות של חיילים על שירותם בשטחים. מאז שנת 2009 הוא מכהן כיו"ר הדירקטוריון של הארגון.[4] בנוסף, הוא חבר המועצה הציבורית של ארגון בצלם.[6] קרצמן העיד שכבר בנעוריו פיתח מודעות פוליטית שבשלה לכדי אקטיביזם בבגרותו. את החינוך השמאלני שקיבל בגיל צעיר הוא מייחס, בין השאר, למציאות המשפחתית שלו בארגנטינה של שנות ה-70, כאשר חמישה מחברי משפחת אמו נעלמו בתקופת שלטון החונטה הצבאית.[5][3]
מאז שנת 1989 עוסק בהוראת צילום במוסדות שונים. בין השנים 2006 ל-2014 כיהן כראש המחלקה לצילום באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ונמנה עם סגל המרצים של האקדמיה עד היום.[7]
בין השנים 1997 ל-1999 לימד בבית הספר קמרה אובסקורה ובהמשך בסדנת אמני הקיבוץ בחבצלת ובמדרשה לצילום גאוגרפי. בין השנים 2002 ל-2006 לימד קרצמן בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה עד מינויו לראש המחלקה לצילום באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. החל מ-2014 לימד בבית הספר "בסיס" והיה אחראי על לימודי הצילום בבית הספר עד סגירתו.[7][8]
נושאים מרכזיים בעבודתו
במרכז פעילותו האמנותית של קרצמן עומד הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומושגים הקשורים בנושא זה, כגון מקום, חברה, מרחב וגבולות. בעבודתו הוא עוסק בהתחקות אחר פעולות מחיקה והדחקה של העבר וההווה הפלסטיני במדינת ישראל ובשטחים, כמו גם בשאלות כיצד מושרשים מושגים, כיצד נבנה מיתוס או קונצנזוס ומה נמצא בשוליים של הסיפור.[5][3]
בשנת 2021 יצא לאור, בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ספרו "עובד ארכיון".
קרצמן הוא אב לשתי בנות, בת זוגו היא מעצבת האופנה דורין פרנקפורט.
תערוכות יחיד
- 1994 - עבודות, גלריה בוגרשוב, תל אביב. אוצרת: אריאלה אזולאי
- 1996 - חוצה ישראל, הגלריה בבצלאל, ירושלים
- 2001 - גלריה נלי אמן, תל אביב** 2001 - גלריה נלי אמן, תל אביב
- 2002 - גלריה נלי אמן, תל אביב
- 2003 - קונטרול, תערוכה משותפת עם דוד ריב, מוזיאון ישראל, ירושלים
- 2005 - מקום משותף, מרחב אוסקר נימאייר, פריז
- 2007 - מרחב מוגן, גלריה שלוש, תל אביב
- 2009 - עבודות, גלריה שלוש, תל אביב
- 2010 - Deleitosa, ארקו מדריד, ספרד
- 2011 - All About Us, קרן אורסולה בליקלה (Ursula Blickle Foundation), גרמניה
- 2011 - סיכול ממוקד, מדיה סיטי סיאול, קוריאה הדרומית
- 2013-2012 - AS IT IS. On Miki Kratsman's Photography ב-MUSAC Museum for Contemporary Art, לאון, וב-La Virreina Centre de la Imatge, ברצלונה, ספרד. אוצר: אוקטביו זאיה** 2014 - Photobooth ביריד האמנות ArteBA, בואנוס איירס, ארגנטינה. אוצר: אוקטביו זאיה (Octavio Zaya)
- 2018-2017 - People I Met ב-Santiago Museum of Contemporary Art, סנטיאגו, צ'ילה, וב-USF Contemporary Art Museum, טמפה, פלורידה, ארצות הברית. אוצר: כריסטיאן ויורס-פונה (Christian Viveros-Fauné)
- 2021 - אנטי מיפוי, תערוכה משותפת עם שבתאי פינצ'בסקי, מוזיאון תל אביב לאמנות. אוצרת: רז סמירה.
תערוכות קבוצתיות נבחרות
קרצמן הציג בכחמישים תערוכות קבוצתיות. החשובות שבהן:
- 1994 – תל אביב – תיעוד זמני, מוזיאון תל אביב לאמנות
- 1996 – מפה של זיכרון, מרחב ההנצחה לזכרו של יצחק רבין, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב
- 1997 – תערוכה בגלריית אומרו באטס (Ormeau Baths Gallery), בלפסט, צפון אירלנד
- 1998 – Capturing Reality: 19 Israeli and Palestinian Photographers, מוזיאון המדינה טנסי, ארצות הברית
- 1998 – עבודה עברית: אמנות ישראלית משנות ה-20 עד שנות ה-90, מכון לאמנות ע"ש חיים אתר, עין חרוד. אוצרת: גליה בר אור
- 1988 – אינתיפאדה, גלריה ראפ, תל אביב. אוצרים: דוד ריב ואיתן הלל
- 2000 – מלאך ההיסטוריה, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית. אוצרת: אריאלה אזולאי
- 2001 – תערוכה בבית רוברט דואנו (Maison Robert Doisneau), פריז, צרפת
- 2003 – Utopia exhibition בארסנאלה, הביאנלה של ונציה
- 2003 – קרן קיימת: תמונות מהקופסה הכחולה 2003–1903, תחנת הכוח ההיסטורית רדינג א' של חברת החשמל, תל אביב
- 2003 – חיפוש בית: צילום עכשווי מישראל, המוזיאון לצילום, בראונשווייג, גרמניה
- 2004 – אפשר היה לראות הכל, הגלריה לאמנות אום אל-פחם. אוצרת: אריאלה אזולאי
- 2004 – שוברים שתיקה, המדרשה לצילום גאוגרפי, תל אביב
- 2005 – העבריים החדשים, מוזיאון מרטין-גרופיוס-באו, ברלין. אוצרת: דורית לויטה הרטן
- 2005 – באופן זמני, המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון
- 2006 – New Territories ב-De Hallen Brugge, בלגיה
- 2006 – Del Reves Inside - Out ב-MARCO, ויגו, ספרד
- 2006 – הביאנלה הבינלאומית ה-27 לאמנות בסאו פאולו
- 2006 – Israele Arte E Vita, ב-Palazzo Reale מילאנו, איטליה
- 2006 – Wanderland Israel - Palestine, ב-Museum Haus Lange, Krefeld, גרמניה
- 2006 – שווים ושווים פחות, מוזיאון על התפר, ירושלים
- 2007 – Como vivir Juntos, מוזיאון לאמנות עכשווית סנטיאגו, צ'ילה
- 2007 – Dateline Israel: New Photography and Video, המוזיאון היהודי, ניו יורק
- 2007 – (Current Vision: Inside Israel (part 2, גלריה Andrea Meislin, ניו יורק
- 2007 – הביאנלה הראשונה לאמנות עכשווית, הרצליה
- 2008 – Hidden Traces-Dialogues of Avant-Garde, ב-Felix Nussbaum Haus, אוסנבריק, גרמניה
- 2008 – אמנות המדינה: צילום ווידאו ארט עכשווי מישראל, המוזיאון להיסטוריה יהודית, אמסטרדם
- 2008 – Access to Israel 1, המוזיאון היהודי, פרנקפורט
- 2008 – נוף אישי: אמנות ישראלית עכשווית, מוזיאון האוניברסיטה האמריקאית, וושינגטון
- 2008 – Post-It Cities, המרכז לאמנות עכשווית, ברצלונה
- 2008 – ובסוף נמות - 60 שנות אמנות בישראל, העשור החמישי 1998–1988, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, הרצליה
- 2008 – נוגע: ישראל - צילום ווידאו ארט עדכני, המוזיאון היהודי, ברלין
- 2009 – זמן תל אביב, מוזיאון תל אביב לאמנות
- 2009 – שירת הבטון, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב
- 2009 – ים-יבשה, סדנת ההדפס ירושלים,
- 2009 – אדם, אדמה, מוזיאון על התפר, ירושלים
- 2009 – צילום מישראל ב-Kultur Bahnhof Eller, דיסלדורף, גרמניה
- 2010 – ארץ מקלט, הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, תל אביב
- 2010 – הדפקט כאפקט – מצלמות צעצוע בעידן הדיגיטלי, הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, תל אביב
- 2010 – Nachbarn ב-Galerie im Kornerpark, ברלין, גרמניה. אוצרת: רביבה רגב
- 2010 – TRUST, מדיה סיטי סיאול, קוריאה הדרומית
- 2010 – ארבעה צלמים, גלריה שלוש, תל אביב
- 2010 – Untaken Photographs ב-Mala Galerija, לובליאנה, סלובניה
- 2010 – Power Alone ב-Witte de With, רוטרדם, הולנד
- 2010 – אתם לא רואים שאני הולך באוויר?, גלריה שלוש, תל אביב
- 2010 – בית בלי בית, מוזיאון על התפר, ירושלים
- 2011 – עושים מקום: צילום ישראלי עכשווי, מוזיאון תל אביב לאמנות
- 2011 – אחת שתיים ו...שלוש - אמנים ישראלים נבחרים משלוש תערוכות הביאנלה בהרצליה, בית מני לאומי, תל אביב. אוצר: דליה לוין
- 2011 – Shifting Surfaces: Experience, Perspectives, and Media ב-Artsonje Museum Gyeongju, קוריאה הדרומית
- 2011 – ReCoCo: Resignation/Corruption/Conspiracy: Life Under Representational Regimes ב-White Space, ציריך, שווייץ
- 2012 – Image Anxiety ב-PHotoEspaña, מדריד. אוצר: Huang Du
- 2012 – גבולות בתנועה: דו-שיח חוצה תרבויות, תערוכת אמנות עכשווית בשיתוף עם המוזיאון לאמנות טייפה, מוזיאון הרצליה לאמנות. אוצרים: דליה לוין ו-Fang-Wei Chang
- 2013 – Centrifuge ב-The Nathan Cummings Foundation, ניו יורק. אוצרת: חן תמיר
- 2013 – The Compromised Land: Recent Photography and Video from Israel, מוזיאון נויברגר לאמנות, פורצ'ס, ניו יורק. אוצרת-שותפה: היליין פוזנר, אוצרת אורחת: לילי ווי.
- 2013 – פעם אחר פעם, גלריה שלוש, תל אביב
- 2013 – מארח ואורח, מוזיאון תל אביב לאמנות. אוצרים: סטיבן הנרי מיידוף והו הנרו
- 2013 – רקוקו: חיים תחת משטרי ייצוג, מוזיאון בת ים לאמנות. אוצרים: סירי פייר ויהושע סימון
- 2013 – הארץ המובטחת, Yebisu International Festival for Art and Alternative Visions, טוקיו, יפן. אוצרת: מעיין שלף
- 2014 – קירות נמסים: עבודות מאוסף יגאל אהובי לאמנות, פרק שלישי בטרילוגיה בבל, הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, תל אביב. אוצרת: שרית שפירא
- 2014 – העץ הנדיב, הגלריה לאמנות אום אל-פחם. אוצר: דניאל כהנא לוינסון
- 2014 – Israel Otherwise ב-Ulg Opéra Complex, לייז', בלגיה, Vidéographies association. אוצרת: חן תמיר
- 2015 – History Lessons ב-CAAM, לאס פאלמאס, ספרד. אוצר: אוקטביו זאיה
- 2015 – מיקי קרצמן, אורי גרשוני, ניר עברון - עבודות חדשות, גלריה שלוש, תל אביב
- 2015 – בסיס ובניין (על), בית ספר בסיס לאמנות ותרבות, הרצליה. אוצרת: שלומית ברויר
- 2019 – Visual Rights ב-Open Eye Gallery, ליברפול, אנגליה. אוצר: גרי ברצ'פורד.
- מיקי קרצמן, ראש מסלול צילום בית ספר בסיס לאומנות ותרבות
- Miki Kratsman: People I Met עמוד הפרויקט בפייסבוק
- מיקי קרצמן, מקום, בגיליון 1 של מפתח כתב-עת לקסיקלי למחשבה פוליטית, חורף 2010
- אלי ערמון אזולאי, הצלם מיקי קרצמן לא יתן לכם לשכוח, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2011
טל ניב, אנשים שלא פגשתי בגלריה, באתר הארץ, 29 במאי 2013- מיקי קרצמן, עובד ארכיון, בגיליון 7 של מפתח כתב-עת לקסיקלי למחשבה פוליטית, חורף 2014
- חגי אולריך, מידע מקודד, מגזין תוהו, 8 במרץ 2018
- שני ליטמן, למרות הכל, מיקי קרצמן עוד מאמין במקום הזה. הוא אפילו לא יודע למה, באתר הארץ, 6 בינואר 2021
- גילי מרין, התערוכה של מיקי קרצמן ושבתאי פינצ'בסקי במוזיאון תל אביב, באתר הארץ, 16 ביוני 2021
- מיקי קרצמן מספר בסרטון על התערוכה AS IT IS. On Miki Kratsman's Photography ב-MUSAC
- מיקי קרצמן, דף שער בספרייה הלאומית
מיקי קרצמן, עובד ארכיון, הקיבוץ המאוחד, 2020
טל ניב, אנשים שלא פגשתי בגלריה, באתר הארץ, 29 במאי 2013
