Loading AI tools
ספרו של הפילוסוף עמנואל קאנט מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המטפיזיקה של המידות (בגרמנית: Die Metaphysik der Sitten) הוא חיבור פילוסופי מאוחר של עמנואל קאנט משנת 1797, העוסק בפילוסופיה של המוסר, פילוסופיה פוליטית ופילוסופיה של המשפט. החיבור מהווה פיתוח לתיאוריה המוסרית של קאנט. בחיבורו המוקדם יותר "הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות", קאנט יצק את היסודות לתורת המוסר שלו, ובמרכזה הצו הקטגורי, והעמיק אותם ב"ביקורת התבונה המעשית". ב"המטפיזיקה של המידות" המאוחר יותר, קאנט ״פורט״ את הצו הקטגורי למערכת שלמה של חובות וזכויות, וחוקר את ההשלכות של התייחסות לאנושות כיצורים רציונליים במסגרת חובות.
מידע כללי | |
---|---|
מאת | עמנואל קאנט |
שפת המקור | גרמנית |
סוגה | מסה |
נושא | פילוסופיה של המוסר |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1785 |
עמנואל קאנט |
אנשים |
ג'ורג' ברקלי • רנה דקארט • יוהאן גוטליב פיכטה • פרידריך היינריך יעקבי • גאורג וילהלם פרידריך הגל • דייוויד יום • ארתור שופנהאואר • ברוך שפינוזה |
עבודות חשובות |
ביקורת התבונה הטהורה • ההקדמות • מהי נאורות? • הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות • ביקורת התבונה המעשית • ביקורת כוח השיפוט • הדת בגבולות התבונה בלבד • מטפיזיקה של המידות • לשלום הנצחי |
קאנטיאניזם ואתיקה קאנטיאנית |
אידיאליזם טרנסצנדנטלי • פילוסופיה ביקורתית • סכמה • אפריורי ואפוסטריורי • אנליטי וסינתטי • נואומנה • הדבר כשלעצמו • קטגוריות • הצו הקטגורי • צו היפותטי • מקסימה • "ממלכת התכליות" • אפרצפציה טרנסצנדנטלית • אסתטיקה טרנסצנדנטלית |
נושאים קרובים |
אידיאליזם גרמני • נאו-קאנטיאניזם |
החיבור מחולק לשני חלקים:
חוקרת קאנט, מרי ג'יי גרגור (אנ') פירשה שהחלוקה בספר היא ל"תורת הזכות", העוסקת בזכויות שיש לאנשים או שביכולתם לרכוש, ו"תורת המידה" עוסקת במידות שהם צריכים לרכוש.
החלק הראשון מבוסס על פרשנות רפובליקנית למקורותיה של הקהילה הפוליטית כחברה אזרחית וכינון המשפט הפוזיטיבי. החלק הראשון פורסם בנפרד בשנת 1797, והוא מהווה את אחת הדוגמאות האחרונות לרפובליקניזם הקלאסי בפילוסופיה הפוליטית.[1] החלק הראשון הוא ההתייחסות הרחבה ביותר של קאנט לפרויקט השלום ולמערכת החוק להבטחת זכויות הפרט.
החלק השני מפתח את התיאוריה האתית של קאנט. קאנט מדגיש במיוחד את ההתייחסות לאנושות כאל תכלית בפני עצמה; למעשה חזרתו של קאנט מהניסוח השני של הציווי הקטגורי מאפשרים להסיק חובות. החובות מטופלות באופן אנליטי על ידי קאנט, המבדיל בין חובות כלפי עצמנו לבין חובות כלפי אחרים. החובות מסווגות כחובות מושלמות וחובות לא מושלמות. קאנט חושב שחובות לא מושלמות מאפשרות לבחור במקסימום. החובות המושלמות במקום זאת אינן קובעות בדיוק את מקסימום הפעולות.
קאנט מבחין בין "מידה" ו"זכות" מפני ש"תורת הזכות" מכילה זכויות כחובות מושלמות כלפי אחרים בלבד.
החיבור "המטפיזיקה של המוסר" אינו ידוע כמו עבודותיו הקודמות של קאנט בתחום המוסר: "הנחות יסוד למטפיזיקה של המידות" (1785) ו"ביקורת התבונה המעשית" (1788), אך זכה להתעיינות מחודשת.
הגל התנגד לרבות מהמסקנות אליהן הגיע הקאנט בחיבור זה, בראשון להבנת מערכת הנישואין כמבוססים על חוזה פורמלי.[2]
יהודה מלצר קיבץ כמה מן המסקנות מעוררת המחלוקת ביותר שקאנט מעלה בחיבור זה:
נשים, משרתים וילדים הם רכוש; הומוסקסואליות היא רע שאי-אפשר להעלות על שפתינו; אוננות היא במובן מסוים רע חמור יותר מאשר רצח-עצמי; תינוקות "לא חוקיים" אפשר להרוג - הם אינם ראוים להגנתו של החוק; תרומת איברים אסורה; משרתים ונשים לא ראוים לבחור ולהיבחר; בשום אופן אין להתנגד לָראש החוקי של המדינה, גם לא בתואנה שהוא משתמש בכוחו לרעה...
— יהודה מלצר, "פתח דבר", הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות, 2010, ספרי עליית הגג, עמ' 13.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.