Remove ads
ארגון זכויות אדם ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחסום Watch היא תנועת נשים ישראליות שהוקמה ב־2001, המתנגדת לשליטה הישראלית ביהודה ושומרון, ולפגיעה בחופש התנועה של הפלסטינים באזור זה, הנגרמת באמצעות מחסומי צה"ל.[1] פעילוֹת הארגון צופות בהתנהגות החיילים והשוטרים במחסומים ומתעדות אותה, וכן את הנעשה בבתי המשפט הצבאיים, והן מנסות לסייע לפלסטינים במעבר במחסומי צה"ל. הארגון מאוגד משפטית כחברה לתועלת הציבור בשם קרן נשים למען זכויות אדם בע"מ.[2]
מדינה | ישראל |
---|---|
מטה הארגון | ירושלים |
מקום פעילות | יהודה, שומרון וחבל עזה |
מייסדים | רוני יגר, עדי קונצמן ויהודית קשת |
תקופת הפעילות | 2001–הווה (כ־23 שנים) |
פרסים והוקרה |
|
www | |
הארגון הוקם בינואר 2001 על ידי שלוש נשים: רוני יגר, עדי קונצמן ויהודית קשת, בעקבות דיווחים בעיתונות על פגיעה בזכויות האדם של הפלסטינים העוברים במחסומי צה"ל בשטחי יהודה ושומרון והרצאתה של עמירה הס בנושא. הפעילוֹת הראשונות של הארגון גויסו מקרב תנועת "נשים בשחור". על פי אתר האינטרנט של הארגון, מטרות הארגון הן: שמירה על זכויות האדם של הפלסטינים ביהודה ושומרון, ביטול המדיניות השוללת חופש תנועה לפלסטינים בתוך השטחים והשפעה על דעת הקהל בישראל ובעולם, כדי "להביא לסיום הכיבוש ההרסני, הפוגע הן בחברה הפלסטינית הן בחברה הישראלית".[1]
המאחד את חברות הארגון הוא התנגדות "לכיבוש הישראלי בשטחים הכבושים ולשלילת זכותם של הפלסטינים לנוע באופן חופשי על אדמתם".[1] חברות הארגון מממשות אידאולוגיה זו ביחסן למחסומי צה"ל. לדברי הארגון, המחסומים החוצצים בין האזורים השונים שבהם גרה האוכלוסייה הפלסטינית פוגעים בזכויות האדם ובאפשרות של הפלסטינים לקיים חיי יום יום סבירים. לדעת הארגון, צה"ל איננו פועל על פי החוק הבינלאומי משום שחייליו מתעמרים באוכלוסיית העוברים במחסומים באמצעות עיכובם במשך זמן רב, השפלתם ולעיתים אף הכאתם עד כדי סיכון חייהם.[3]
הארגון רואה את קובעי המדיניות שלפיה פועל צה"ל, כאחראים לפגיעה בזכויות האדם בשטחים.[4]
הארגון הוא ארגון נשים. הפעילוּת בו היא על בסיס התנדבותי ומתבצעת בארבעה אזורים: ירושלים, אזורי המרכז, הצפון ודרום יהודה ושומרון. החלטות מתקבלות בהצבעה של כלל חברות הארגון. החברות בארגון פתוחה לכל אישה המזדהה עם סדר היום הפוליטי של מחסום Watch, דהיינו - התנגדות לכיבוש ולמדיניות בשטחים. החלטות הארגון מתקבלות באספה הכללית, כשכל אחת מהפעילוֹת יכולה להשתתף בקבלת החלטות בנושאים עקרוניים הקשורים בפעילוּת הארגון. האספה הכללית מאשרת את המזכירות הנבחרת (נציגות האזורים ונציגות הציבור). המזכירות היא הוועדה המתאמת ברמה הארצית.
תורמיו העיקריים של הארגון הם: הקרן החדשה לישראל שהעבירה בין השנים 2006–2010 כרבע מיליון דולר, האיחוד האירופי שהעביר בין היתר 311,650 יורו עבור השנים 2005 ו-2008[5] ו-77,632 יורו עבור השנים 2010–2011, ממשלות נורווגיה ובריטניה, קרן המכון לחברה פתוחה של ג'ורג' סורוס וקרן סמואל סבה.[6][7]
פעילוּת הליבה מתמקדת בתצפיות במחסומים הצבאיים ברחבי הגדה, תיעוד המתרחש בהם והפצת המידע הנאסף. מפגש בלתי אמצעי של הפעילוֹת עם פלסטינים שעברו במחסומים ושינויים בשטח כמו מחסומים שהוסרו, מחסומים שהופרטו והועברו למבנים סגורים, הובילו להתרחבות פעילוּת הארגון לתחומים נוספים: תצפיות ותיעוד המתרחש בבתי המשפט הצבאיים, פעילוּת בכפרים פלסטינים, סיוע וליווי בירוקרטי מול גופים ישראליים וסיורים.
משמרות של פעילוֹת הארגון מגיעות לחלק מהמחסומים ביהודה ובשומרון, צופות בהתנהגות החיילים ונציגי גופי הביטחון, מתעדות את המתרחש ומנסות להשפיע על החיילים כך שיאפשרו את מעבר הפלסטינים במהירות ויתייחסו אליהם בכבוד. הפעילוֹת מגיעות גם לשערים חקלאיים, מעברי פועלים ומחסומי פתע זמניים. לטענת הארגון, החיילים מתייחסים טוב יותר לאוכלוסייה כשפעילוֹת הארגון נוכחות במקום.
הפעילוֹת מתעדות את המתרחש במחסומים בשעות הבוקר המוקדמות, כשהפועלים יוצאים לעבודתם, או בשעות אחר הצהריים, עם שובם הביתה. באתר האינטרנט של הארגון, המופיע בעברית ובאנגלית, מתפרסמים דו"חות יומיים, חודשיים ושנתיים על התנהגות החיילים במחסומים. בנוסף לדו"חות השוטפים, הארגון כתב בעבר דו"חות מיוחדים בנושאים כגון המנהל האזרחי,[8] מידע נוסף על מה שהארגון רואה כעוולות של השלטון הישראלי כלפי הפלסטינים,[9] עורך תערוכות צילומים ומציג סרטים וסרטונים.[10]
הארגון רואה במעצרים ומאסרים של פלסטינים אמצעי שליטה על האוכלוסייה והגבלת חירותה ותנועתה. החל מדצמבר 2005[11] משקיפות חברות הארגון בבתי מעצר ובתי משפט צבאיים שבהם נשפטים פלסטינים תושבי יהודה ושומרון. הן עושות זאת במגרש הרוסים בירושלים, בבית סוהר עופר, בבית המשפט הצבאי שליד הכפר סאלם ועוד, וכן במשפטים של פלסטינים תושבי מזרח ירושלים המתקיימים בבתי משפט אזרחיים. הארגון עוקב אחרי כל סוגי הדיונים.
פעילוֹת הארגון מבקרות בכפרים פלסטינים, מקיימות פעילויות משותפות עם נשות הכפרים, כגון לימוד עברית, ערבית ואנגלית, פועלות לשיפור איכות החיים בכפרים, למשל באמצעות מגעים עם המינהל האזרחי, ודיווח על מעשי צה"ל, כגון פיזור הפגנה בכפר קדום ברימוני גז מדמיע.[12]
בניסיון ללכוד את מבצעי הפיגוע באיתמר, שבו נרצחו שני הורים ושלושה מילדיהם, תושבי איתמר, הפעילו צה"ל והשב"כ לחץ מתמשך על תושבי הכפר עוורתא, שממנו יצאו הרוצחים. ארגון "מחסום Watch" ערך ביקור בכפר, ודיווח על פגיעות בתושבים במהלך פעילוּת צה"ל,[13] שאותה תיאר כענישה קולקטיבית.[14] כעבור חודש לכדה ישראל את הרוצחים.
צוותים של חברות הארגון מסייעים לפלסטינים ששירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל אסרו את כניסתם לישראל או את יציאתם לחו"ל. הארגון מסייע גם בפעילוּת מול מנהלת תיאום וקישור של מתאם פעולות הממשלה בשטחים לצורך פיתוח תשתיות חשמל ומים בכפרים וכן לפלסטינים שחלק מאדמותיהם נכלא ב"מרחב התפר".
חברות הארגון מרצות בפני קהלים, בהם מכינות קדם צבאיות, צעירים בני קיבוצים, חניכי תנועות נוער וסטודנטים. הן מדריכות סיורים ביישובים פלסטיניים באזור השומרון, באזורי מרחב התפר בעוטף ירושלים ובבקעת הירדן, בעברית ובאנגלית. הסיורים עוברים במסלולים הכוללים מחסומים וחסימות והמשתתפים נפגשים עם פלסטינים בכפריהם. הן מקיימות גם "סיור וירטואלי" אצל המזמינים בבית.
בשנת 2004 קיבל הארגון את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג המוענק על ידי האגודה לזכויות האזרח בישראל.[15]
יש עדויות של חיילים הטוענים שפעילוֹת מחסום Watch מפריעות לעבודתם בשמירה על הנעשה במחסומים, מטרידות אותם ומונעות מהם לבצע את תפקידם. היה אף מקרה שתועד ובו מתנדבת קיללה חייל.[4][16]
בפברואר 2006 הוחלט שגדוד נחשון, המאייש מחסומים באזור טולכרם, יקבל הרצאה מפעילת מחסום-Watch, למרות מחאות מצד אמהות החיילים. במהלך ההרצאה עמדה נציגת הארגון בפני תגובות קשות מצד החיילים. בעקבות ההרצאה חתמו לוחמי הגדוד על מכתב לרמטכ"ל דן חלוץ ובו מחאה על "הכנסת פוליטיקה למרחב הצה"לי" והרצאות מצד "ארגון שמאל קיצוני".[17] בתגובה מסר דובר צה"ל כי הרמטכ"ל לא ידע על קיום ההרצאה לחיילים, והנחה שלא יינתנו עוד הרצאות לחיילים מפי נשות "מחסום Watch". כשבועיים לאחר מכן נפגש הרמטכ"ל ביוזמתו עם פעילוֹת "מחסום Watch".[18]
כתגובת-נגד לארגון הקימו פעילוֹת ימין את ארגון "נשים בכחול לבן", שפעילוֹתיו הגיעו תקופת מה למחסומים כדי לתמוך בחיילים, להתעמת עם פעילוֹת "מחסום Watch", ואף להתלונן בפני המשטרה על פעילוּתן. חברות "נשים בירוק" יצאו אף הן נגד פעילוֹת "מחסום Watch".[19]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.