מורתז חורצילווה

מוּרתַז חוּרצילַווַה (בגאורגית: მურთაზ ხურცილავა, ברוסית: Муртаз Калистратович Хурцилава‏; נולד ב-5 בינואר 1943) הוא כדורגלן עבר גאורגי מתקופת ברית המועצות; הוא שיחק בעמדות מגן וקשר; אחרי סיום קריירת המשחק פנה לקריירת אימון.

מורתז חורצילווה

מידע אישי
לידה	5 בינואר 1943 (בן 81) בַּנדזַה (כפר) שבגאורגיה הסובייטית
גובה	1.75 מ'
עמדה	מגן קשר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1961–1975 1975–1976 דינמו טביליסי טורפדו כותאיסי 293 (15) 47 (4)
נבחרת לאומית כשחקן
1965–1973 ברית המועצות 69 (6)
קבוצות כמאמן
1976 1977 1981–1982 1987–1989 1990–1993 1993–1994 1994–1995 1996–1997 1998–1999 1999 1999–2001 2001–2003 לוקומוטיב סַמטרֵדיַה דינמו זוגדידי גוריה לנצ'חותי דינמו טביליסי (עוזר מאמן) גוריה לנצ'חותי שֵווַרדֵני-1906 טביליסי סַמטרֵדיַה אוֹדישי זוגדידי דינמו טביליסי לוקומוטיב טביליסי נבחרת גאורגיה עד גיל 21 נבחרת גאורגיה (עוזר מאמן)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ביוגרפיה

קריירת המשחק בשנות ה-60

מורתז חורצילווה נולד בשנת 1943 בכפר בנדזה שבחבל סמגרלו, כאשר גאורגיה הייתה חלק מברית המועצות; קבוצת הבוגרים הראשונה בקריירת המשחק שלו הייתה "סַלחינוֹ" מהעיירה גֵגֵצ'קוֹרי (המרכז המנהלתי של הנפה, שבה ממוקם כפר הולדתו); בשנת משחקו האחרונה בקבוצה (1960), היא עלתה לראשונה אל הליגה הבכירה המקומית של גאורגיה הסובייטית.

בשנת 1961 חורצילווה החל לשחק בקבוצת דינמו טביליסי, שהופיעה בליגת העל הסובייטית; בשנת 1962 הוא זכה עם הקבוצה במדליית ארד על מקום שלישי באליפות ברית המועצות; באותה שנה הוא זכה בתואר אמן הספורט של ברית המועצות.

ב-22 ביולי 1963 חורצילווה ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת האולימפית של ברית המועצות; היה זה בקייב, במשחק הניצחון (0:7) על הנבחרת האולימפית של פינלנד – במסגרת מוקדמות טורניר הכדורגל של אולימפיאדת טוקיו 1964; הוא הופיע בשני משחקים נוספים במוקדמות, שמהן נבחרתו לא הצליחה להעפיל לאולימפיאדה.

בשנת 1963 חורצילווה הוכר כמגן שמאלי השלישי בטיבו באותה עונת אליפות סובייטית (נכלל ברשימת 33 מצטייני העונה כסגן שני של המגן השמאלי שבין 11 המצטיינים).

בשנת 1964 חורצילווה זכה עם דינמו טביליסי באליפות ברית המועצות הראשונה של הקבוצה.

ב-3 באוקטובר 1965 חורצילווה ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ברית המועצות; היה זה באתונה, במשחק הניצחון (1:4) על יוון במסגרת מוקדמות מונדיאל 1966 (הוא שיחק בשלושה מששת משחקי הנבחרת בבית 7 האירופי במוקדמות – שלושתם בסיבוב השני).

בשנת 1965 חורצילווה הוכר כמגן שמאלי השני בטיבו באותה עונת אליפות סובייטית (כסגן ראשון של המגן השמאלי שבין 11 המצטיינים).

חורצילווה הופיע בשלושה מששת משחקיהּ של הנבחרת הסובייטית במונדיאל 1966 באנגליה; בשלב הבתים, הוא השתתף במשחקי הניצחון על צפון קוריאה (0:3) ואיטליה (0:1); בנוסף, הוא הופיע במשחק ההפסד (2:1) לפורטוגל בהתמודדות על המקום השלישי; בעקבות זכייתה של הנבחרת במקום הרביעי, חורצילווה זכה (עם חבריו לנבחרת) בתואר אמן ספורט ברמה בינלאומית של ברית המועצות.

בשנת 1966 חורצילווה הוכר בפעם השנייה ברציפות כמגן שמאלי השני בטיבו בעונת אליפות סובייטית.

בשנים 1967–1968 חורצילווה השתתף בכל שמונת משחקיהּ של נבחרת ברית המועצות במוקדמות אליפות אירופה 1968 (כולל שני משחקי הניצחון ברבע הגמר, שקדמו לטורניר הגמר באיטליה); בנוסף, הוא הופיע בכל ארבעת משחקיהּ של הנבחרת האולימפית הסובייטית במסגרת מוקדמות טורניר הכדורגל באולימפיאדת מקסיקו 1968.

ב-30 באוגוסט 1967 חורצילווה הבקיע את שערו הראשון במדי נבחרת ברית המועצות; היה זה במוסקבה, במשחק הניצחון (0:2) על נבחרת פינלנד במוקדמות אליפות אירופה 1968.

בשנת 1967 חורצילווה זכה עם דינמו טביליסי במדליית הארד השנייה שלו על מקום שלישי בליגת העל הסובייטית; בנוסף, הוא הוכר כקשר ימני השלישי בטיבו באותה עונת אליפות סובייטית.

ב-21 במאי 1968 חורצילווה הבקיע את שערו הראשון במדי הנבחרת האולימפית הסובייטית; היה זה במשחק הניצחון (2:3) במוסקבה על הנבחרת האולימפית של צ'כוסלובקיה במסגרת השלב המכריע במוקדמות טורניר הכדורגל של אולימפיאדת מקסיקו 1968; במשחק הגומלין בצ'כוסלובקיה, שבו הופיע גם חורצילווה, הנבחרת האולימפית הסובייטית נוצחה בתוצאה 3:0 ולא הצליחה להעפיל לאולימפיאדה.

בשנת 1968 חורצילווה נכלל לראשונה ברשימת 11 המצטיינים של ליגת העל הסובייטית – הוא הוכר כקשר הימני הטוב ביותר באותה עונת אליפות.

בשנת 1969 חורצילווה השתתף בשניים מארבעת משחקיהּ של הנבחרת הסובייטית במוקדמות מונדיאל 1970; באותה שנה הוא זכה עם דינמו טביליסי במדליית הארד השלישית שלו על מקום שלישי באליפות ברית המועצות; בשנת 1969 חורצילווה גם נכלל, בפעם השנייה ברציפות, ברשימת 11 מצטייני עונת האליפות כקשר ימני הטוב ביותר בליגה; בנוסף, הוא זכה בתואר אמן ספורט נכבד של ברית המועצות.

קריירת המשחק בשנות ה-70

חורצילווה השתתף בשלושה מארבעת משחקיהּ של נבחרת ברית המועצות במונדיאל 1970 במקסיקו; בשלב הבתים, הוא הופיע במשחקי הניצחון על בלגיה (1:4) ועל אל סלבדור (0:2); חורצילווה גם השתתף במשחק ההפסד (1:0 בהארכה) לאורוגוואי ברבע הגמר; באותה שנה, הוא הוכר כקשר ימני השלישי בטיבו בעונת האליפות הסובייטית.

בשנים 1970–1972 חורצילווה הופיע בחמישה משמונת המשחקים של הנבחרת הסובייטית במוקדמות אליפות אירופה 1972 (כולל שני משחקי רבע הגמר שקדמו לטורניר הגמר בבלגיה).

ב-30 באפריל 1972 חורצילווה הופיע לראשונה כקפטן נבחרת ברית המועצות; היה זה בבלגרד, במשחק רבע הגמר הראשון מול יוגוסלביה במוקדמות אליפות אירופה 1972; המשחק הסתיים בתיקו 0:0; חורצילווה השתתף (כקפטן הנבחרת) גם במשחק הגומלין במוסקבה, שבו הסובייטית ניצחו בתוצאה 0:3 ועלו לטורניר הגמר של לאליפות אירופה.

ביוני 1972 חורצילווה השתתף בשני המשחקים של הנבחרת הסובייטית בטורניר הגמר של אליפות אירופה 1972: במשחק הניצחון (0:1) על הונגריה בחצי הגמר ובמשחק ההפסד (3:0) למערב גרמניה בגמר; בשני המשחקים האלה הוא היה קפטן נבחרת ברית המועצות וזכה איתה במדליית כסף על סגנות אליפות אירופה.

בין 30 באוגוסט ל-10 בספטמבר 1972, חורצילווה השתתף בששת המשחקים האחרונים של הנבחרת האולימפית הסובייטית בטורניר הכדורגל של אולימפיאדת מינכן; בחמישה מתוכם, שבהם פתח בהרכב, הוא היה קפטן הנבחרת.

משחקו האחרון של חורצילווה באולימפיאדת 1972, ב-10 בספטמבר, היה גם משחקו האחרון במדי הנבחרת האולימפית הסובייטית (אם כי במשחק זה ברית המועצות הופיעה בהרכב הראשון שלה); המשחק, שבו הסובייטים התמודדו על המקום השלישי מול מזרח גרמניה, הסתיים בתיקו 2:2, כאשר חורצילווה בין המבקיעים; הנבחרות חלקו את המקום השלישי וחורצילווה זכה במדליית ארד אולימפית כחלק מנבחרת ברית המועצות.

בסך הכול, חורצילווה הופיע במדי הנבחרת האולימפית הסובייטית ב-13 משחקים והבקיע שני שערים לזכותה.

בשנים 1971–1973 חורצילווה נכלל שלוש פעמים ברציפות ברשימת 11 המצטיינים של עונת עונת האליפות הסובייטית (בשנת 1971 כמגן שמאלי מצטיין ובפעמיים הבאות כקשר ימני הטוב ביותר בליגה); בכך, הוא השלים לחמש את מספר הפעמים, שבו הוכר כשחקן המצטיין בעמדתו במגרש.

בשנים 1972–1973 חורצילווה השתתף בכל ארבעת משחקיהּ של הנבחרת הסובייטית בבית 9 האירופי במוקדמות מונדיאל 1974 (מול אירלנד וצרפת); נבחרתו סיימה כראש הבית, אך איבדה את הסיכוי לשחק במונדיאל בגלל סירובה להתארח בצ'ילה, מול הנבחרת שלה, במשחק הגומלין של הפלייאוף הבין-יבשתי לזכייה בכרטיס העלייה (עקב תפיסת השלטון במדינה הדרום-אמריקאית על ידי הגנרל פינושה).

בשנים 1972 ו-1973 חורצילווה זכה עם דינמו טביליסי בשתי מדליות ארד על מקום שלישי בליגת העל הסובייטית בשתי עונות אליפות רצופות; בסך הכול, הוא זכה בחמש מדליות ארד עם הקבוצה (בנוסף לזהב האליפות בשנת 1964).

ב-5 באוגוסט 1973 חורצילווה ערך את הופעתו האחרונה במדי נבחרת ברית המועצות; היה זה במשחק ידידות מול שוודיה, שהסתיים בתיקו 0:0; בסך הכול, הוא הופיע במדי הנבחרת הסובייטית ב-69 משחקים והבקיע שישה שערים לזכותה.

במהלך עונת האליפות הסובייטית של שנת 1975, חורצילווה עזב את דינמו טביליסי ועבר לקבוצת טורפדו כותאיסי; במהלך הקריירה שלו ב"דינמו", הוא הופיע במדיהּ ב-293 משחקים והבקיע 15 שערים לזכותה.

בשנים 1975–1976 חורצילווה שיחק בטורפדו כותאיסי, שהופיעה אז בליגה הראשונה של ברית המועצות (הליגה השנייה בחשיבותה אחרי ליגת העל הסובייטית); בסך הכול, הוא שיחק במדי קבוצה זו ב-47 משחקים והבקיע ארבעה שערים לזכותה.

קריירה כמאמן

בשנת 1976 חורצילווה אימן את לוקומוטיב סמטרדיה, שהופיעה בליגה השנייה של ברית המועצות (הליגה הסובייטית השלישית בחשיבותה – אחרי ליגת העל והליגה הראשונה); בשנת 1977 הוא אימן את דינמו זוגדידי, ששיחקה באותה ליגה.

בשנת 1982 חורצילווה אימן את גוריה לנצ'חותי, ששיחקה אז בליגה הראשונה של ברית המועצות – השנייה בחשיבותה אחרי ליגת העל הסובייטית.

בשנים 1987–1989 חורצילווה שימש כעוזר מאמן בקבוצת דינמו טביליסי, ששיחקה עדיין בליגת העל הסובייטית.

בשנים 1990–1993 חורצילווה היה בפעם השנייה (אחרי 1982) מאמנהּ של גוריה לנצ'חותי, שהפעם הופיעה בליגת העל הגאורגית; בשנת 1990 הוא זכה עם הקבוצה בגביע הגאורגי ובסגנות אליפות גאורגיה; בשנת 1991, הוא הוביל את הקבוצה לזכייה שנייה ברציפות בסגנות אליפות גאורגיה.

בעונת 1993–1994 חורצילווה אימן את קבוצת שֵווַרדֵני-1906 טביליסי מליגת העל הגאורגית; בעונת 1994–1995 הוא היה פעם נוספת (אחרי 1976) מאמן הקבוצה העירונית של סמטרדיה, שהפעם נקראה סמטרדיה (במקום לוקומוטיב סמטרדיה) ושיחקה בליגת העל הגאורגית.

בעונת 1996–1997 חורצילווה אימן בפעם השנייה (אחרי 1977) את הקבוצה העירונית של זוגדידי, שהפעם נקראה "אוֹדישי" (במקום "דינמו") ושיחקה בליגת העל הגאורגית.

בעונת 1998–1999 חורצילווה אימן את דינמו טביליסי, שהפעם שיחקה בליגת העל הגאורגית; הוא זכה איתה באליפות גאורגיה ובסופר קאפ הגאורגי; בתום העונה, במאי 1999, חורצילווה מונה למאמן הנבחרת הגאורגית עד גיל 21.

ביוני 1999 חורצילווה עזב את דינמו טביליסי והחל לאמן את לוקומוטיב טביליסי, גם היא מליגת העל הגאורגית; הוא התפטר מתפקידו בקבוצה החדשה עוד לפני פתיחתה של עונת 1999–2000; הסיבה לכך הייתה הפסדהּ הביתי של הקבוצה בשלב הראשון של גביע אופ"א לפאוק סלוניקי בתוצאה 7:0.

בשנים 1999–2001 חורצילווה אימן את הנבחרת הגאורגית עד גיל 21; בהובלתו, הנבחרת קיימה 13 משחקים ללא הפסד, אך בשנת 2001 היא הפסידה בשלושה משחקים ברציפות; בעקבות כישלון זה, חורצילווה התפטר מאימון הנבחרת הצעירה באפריל של אותה שנה.

באוגוסט 2001 חורצילווה מונה לעוזר המאמן הראשי של הנבחרת הלאומית הגאורגית; באפריל 2003, עם החלפתו של המאמן הראשי הגאורגי במאמן קרואטי, חורצילווה התפטר מתפקידו.

בשנת 2003 חורצילווה נבחר על ידי התאחדות הכדורגל הגאורגית ככדורגלן היובל של גאורגיה (לציון יובל לאופ"א – 1953–2003), וזכה בתואר "שחקן הזהב" מטעם אופ"א (באותה שנה, אופ"א ביקשה מכל התאחדות לכדורגל החברה בארגון, לבחור בשחקן בודד לקבלת הפרס על תרומה לכדורגל בארצו; השחקן הישראלי, שזכה באותו תואר בהמלצת ההתאחדות לכדורגל בישראל, הוא מרדכי שפיגלר); בשנת 2003 חורצילווה זכה גם בעיטור וחטנג גורגסלי הגאורגי.

מורתז חורצילווה מתגורר כיום בטביליסי ופעיל בתחום הבנייה כאיש עסקים.

תארים ופרסים

נבחרת ברית המועצות

• סגנות אליפות אירופה: בלגיה 1972

הנבחרת האולימפית של ברית המועצות

• מדליית ארד אולימפית: אולימפיאדת מינכן 1972

דינמו טביליסי

• אליפות ברית המועצות: 1964
• חמש מדליות ארד על מקום שלישי בליגת העל הסובייטית: 1962, 1967, 1969, 1972, 1973
• אליפות גאורגיה: עונת 1998–1999 (כמאמן)
• הסופר קאפ הגאורגי: 1999 (כמאמן)

גוריה לנצ'חותי

• הגביע הגאורגי: 1990 (כמאמן)
• סגנות אליפות גאורגיה: 1990, 1991 (כמאמן)

אישיים

• "שחקן הזהב" מטעם אופ"א (בתור שחקן היובל בגאורגיה): 2003
• נכלל חמש פעמים ברשימת 11 המצטיינים של עונת האליפות בברית המועצות: 1968, 1969, 1971, 1972, 1973

קישורים חיצוניים

• מורתז חורצילווה, באתר Transfermarkt
• מורתז חורצילווה, באתר WorldFootball.net
• מורתז חורצילווה, באתר National Football Teams
• מורתז חורצילווה, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt

נבחרת ברית המועצות – מונדיאל 1966 (מקום רביעי)
1 יאשין • 2 סרבריאניקוב • 3 אוסטרובסקי • 4 פונומריוב • 5 אפונין • 6 שסטרניוב • 7 חורצילווה • 8 סאבו • 9 גטמנוב • 10 דנילוב • 11 צ'יזלנקו • 12 וורונין • 13 קורנייב • 14 סיצ'ינווה • 15 חוסאינוב • 16 מטרוולי • 17 פורקויאן • 18 בנישבסקי • 19 מלופייב • 20 מרקרוב • 21 קאוואזשווילי • 22 בניקוב • מאמן: מורוזוב		ברית המועצות

נבחרת ברית המועצות – יורו 1968 (מקום רביעי)
1 פשניצ'ניקוב • 2 רודקוב • 3 אניצ'קין • 4 אפונין • 5 איסטומין • 6 קפליצ'ני • 7 לבצ'נקו • 8 לוגופט • 9 חורצילווה • 10 שסטרניוב • 11 לניוב • 12 מאלופייב • 13 אסטיאני • 14 בנישבסקי • 15 בישובץ • 16 יווריוז'יחין • 17 נודיה • 18 צ'יזלנקו • 19 קווזשווילי • 20 וורונין • 21 מונטיאן • 22 סמולניקוב • מאמן: יאקושין		ברית המועצות

נבחרת ברית המועצות – מונדיאל 1970
1 שמוץ • 2 קבזאשווילי • 3 אפונין • 4 דזודזואשווילי • 5 קפליצ'ני • 6 לובצ'ב • 7 לוגופט • 8 חורצילווה • 9 שסטרניוב • 10 זיקוב • 11 אסטיאני • 12 קיסליוב • 13 יאשין • 14 מונטיאן • 15 סברריניקוב • 16 בישובץ • 17 יבריוז'קין • 18 מטרוולי • 19 נודיה • 20 פוזאץ' • 21 חלמניצקי • 22 פורקויאן • מאמן: קצ'לין		ברית המועצות

נבחרת ברית המועצות – יורו 1972 (מקום שני)
1 רודקוב • 2 דזודזואשווילי • 3 חורצילווה • 4 אברמוב • 5 מטוויינקו • 6 קולוטוב • 7 טרושקין • 8 באידצ'ני • 9 בנישבסקי • 10 מונטיאן • 11 קוזינקביץ' • 12 קאפליצ'ני • 13 איסטומין • 14 קונקוב • 15 דולמטוב • 16 נודיה • 17 יבריוז'יחין • 18 אונישצ'נקו • 19 פילגוי • 20 בניקוב • 21 פומנקו • 22 אישטויאן • מאמן: פונומריוב		ברית המועצות