מוסא א-סדר
פוליטיקאי לבנוני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פוליטיקאי לבנוני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סייד מוסא א-סדר (בערבית: سید موسى الصدر, נהגה: "מוסָא-סְסָדר"; בתעתיק מדויק: מוסא אלצדר; נולד ב-4 ביוני 1928, מת בכלא הלובי בשנת 1998) היה מנהיג שיעי בלבנון.
_(cropped).jpg) | |
| לידה |
15 באפריל 1928 קום, המדינה האימפריאלית של איראן  |
|---|---|
| פטירה |
1998 (בגיל 69 בערך) לוב |
| מדינה |
המדינה האימפריאלית של איראן, לבנון |
| השכלה | |
| מפלגה |
אמל |
  | |
א-סדר נולד בעיר קוֹם שבאיראן ב-4 ביוני 1928, כבן למשפחה שיעית מכובדת וידועה של אייתוללות מצאצאי הנביא מוחמד, שמוצאה ההיסטורי באזורים השיעיים של דרום לבנון. הוא התחנך בנערותו בערים הקדושות לשיעה, נג'ף וכרבלא, בעיראק והוסמך כאיש דת. בהמשך למד גם משפטים באוניברסיטת טהראן. א-סדר הגיע ללבנון בשנת 1959 כמחליפו של המרג'ע (פוסק הדת השיעי) של העיר צור, אך עד מהרה הפך מקובל בקרב מרבית העדה השיעית והחל לפעול לשינוי מצבה הקשה.
א-סדר חזה בדאגה בעוני של השיעים ובמעברם של שיעים רבים לשמאל החילוני, ובתגובה יזם את הקמת "המועצה האסלאמית השיעית העליונה". הצעד העצמאי הוכר באופן רשמי ב-1967 על ידי בית הנבחרים של לבנון. שנה לאחר מכן, עם הקמתה בפועל של המועצה, נבחר א-סדר לתפקיד היושב ראש. בפי מאמיניו בלבנון זכה בתואר הדתי-השיעי "אימאם". בכך קיבל על עצמו למעשה את כתר המנהיג השיעי העליון בלבנון.
סדר תואר על ידי מכריו ככריזמטי ומנהיג מלידה, והתואר הרם "אימאם" הוענק לו על ידי קהל אוהדיו. בזכות מעמדו הדתי ויכולתו להלהיב ולסחוף את שומעיו בנאומים, הצליח סדר להפוך למנהיג בפועל של העדה השיעית בלבנון. הוא ארגן וניהל שביתות, הפגנות, עצומות ותהלוכות מחאה. עם התקדמותו בהנהגת העדה השיעית אימץ סדר לעצמו אידאולוגיה חברתית-פטריוטית.
א-סדר הזכיר לקהל שומעיו השיעי את ההיסטוריה של עדתם, שהייתה רצופה בדיכוי, אך עם זאת באומץ וחירוף נפשות, שהדוגמה לכך היווה האימאם חוסיין אבן עלי השאהיד, שנלחם בגוזלי השלטון האומיים בקרב כרבלא, אף על פי שידע כי יפסיד בשל רצונו להתנגד לחוסר הצדק. א-סדר הניע את המתואלים לפעולה, לדרישה את המגיע להם מהמדינה. באמצעות שימוש במונחים דוגמת "אי-צדק" ו"חוסר שוויון" וגינוי ממסד הזֻעמאא'.[1]
בבחירות לפרלמנט ב-1972 ניסה ה"שמאל" הלבנוני - אשר עד אז התבסס בעיקר על סונים, דרוזים ומעט נוצרים מרונים - לחזק את כוחו בעזרת תמיכתם של השיעים. השיעים, כבר אז, היו העדה הגדולה ביותר בלבנון, אך עדיין המקופחת ביותר.
התקפותיה של ישראל על לבנון, כתגובה לפעילות אש"ף משטח לבנון, היו בין המניעים שהביאו שיעים רבים להגר צפונה, לערים, ובעיקר לעיר הבירה ביירות. השיעים התיישבו בשכונות עוני ובמחנות דמויי מחנות פליטים. תנאי חייהם הקשים חשפו אותם להשפעת אש"ף, בניגוד לרצון נכבדי השיעים.
בתחילת שנות השבעים חש א-סדר במצבם של בני עדתו הנקרעים בין ההנהגה החילונית המסורתית – הזועמא ("המנהיגים") המקומיים, לבין השפעת "השמאל" ובראשם הפלסטינים. סדר החל לפעול בשני מישורים:
במשך שנות השבעים של המאה ה-20 פעל א-סדר במסגרת "תנועת המקופחים". בשנת 1975, במהלך מלחמת האזרחים השנייה בלבנון, שימשה תנועה זו בסיס להקמת תנועת "אמל" השיעית.
יתר על כן, א-סדר נתן את תשומת לבו לבעיה הפלסטינית. הפלסטינים נכללו תמיד בתוכניות הפיתוח שלו, והוא אף הצהיר כי יש לו "מדיניות פלסטינית", העוסקת בבעיות הפלסטינים בלבנון.
בשנת 1978, בעת ביקור בלוב בהזמנתו של מועמר קדאפי, נעלמו א-סדר ופמלייתו באופן מסתורי. ההשערה הייתה שסוכני קדאפי רצחו את האימאם א-סדר,[2] ואנשיו והעלימו את העדויות לכך. התעלומה העיבה מאז על יחסי קדאפי עם השיעים. העובדה שהיעלמותו של אימאם היא תופעה שעליה מתבססים יסודות השיעה רק הוסיפה למוזרותו של מקרה זה. ב-27 בדצמבר 2011 טען העיתון הלבנוני "א-לואא" מפי 'מקור מהימן במועצת המעבר הלאומית בלוב', כי מחקירת סוהרים בכירים עלה כי מוסא א-סדר נכלא בשנת 1978 בידי שלטון קדאפי, ומת בתאו בבית הסוהר כעבור עשרים שנים, בשנת 1998, בנסיבות טבעיות. גופתו הוחזקה מאז בקירור בבית הסוהר, עד תחילת ההפיכה בלוב, אז נקבר כנראה בקבר אחים לא מסומן בפאתי הבירה טריפולי כדי להסתיר את עובדת מעצרו.[3]
מוסא אלצדר (1928-), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
