מונה פאנדי

מאזנה אסמאעיל (במלזית: Mona Fandey;‏ 1 בינואר 1956 – 2 בנובמבר 2001), הידועה בשם מונה פאנדי, הייתה זמרת פופ, רופאת אליל, ורוצחת מלזית. היא הוּצאה להורג ב-2 בנובמבר 2001, בגיל 45, לאחר שהורשעה בגין רצח של פוליטיקאי, מזלאן אידריס, ב-1993.

מונה פאנדי
Mona Fandey

לידה	1 בינואר 1956 קנאגר, פרסליס, הפדרציה המלזית
הוצאה להורג	2 בנובמבר 2001 (בגיל 45) כלא קג'אנג, סלנגור
מדינה	מלזיה
מקום קבורה	בית עלמין קג'אנג
כינויים נוספים	מאזנה אסמאעיל
ידועה בשל	רצח של מזלאן אידריס
מקצוע	זמרת, שמאנית
השקפה דתית	אסלאם
בן זוג	אפנדי מוחד נור אפנדי עבדול רחמן

קריירה מוזיקלית

את השם מונה פאנדי אימצה אסמאעיל כשם במה, ונודעה בו גם לאחר שעזבה את עסקי המוזיקה. הקריירה שלה במוזיקה הייתה קצרה: היא יצאה רק באלבום אחד בהוצאה עצמית, בשם "דיאנה", והופיעה מספר פעמים בטלוויזיה. בנערותה הייתה פאנדי גם רקדנית בלט מים.

הרצח

לאחר שעזבה את עסקי המוזיקה, היא החלה להיות מעורבת בתחום הכישוף הרוחני, ונודעה כ"בומו" (bomoh), שאמאנית מקומית. היא הציעה מגוון שירותים ללקוחות, בעיקר מן המעמד הגבוה. לטענתה, סיפקה למספר פוליטיקאים מהמפלגה השלטת מגוון רחב של קמעות וקסמים.

מזלאן אידריס, חבר בית המחוקקים המייצג את מחוז באטו טאלאם במדינת פהנג, רצה לקדם את הקריירה הפוליטית שלו וביקש את שירותיה של מונה לשם כך. מזלאן רכש את השכלתו בארצות הברית, והיה פוליטיקאי שאפתן מהמפלגה השולטת, ארגון מלזי לאומי מאוחד (UMNO). באותו זמן, מונה עבדה יחד עם בעלה אפנדי מוחד נור אפנדי עבדול רחמן (44), ועם העוזר שלהם, ג'ורמי חסן (31). מונה ובעלה הבטיחו לסייע למזלאן בעזרת קמע עשוי מקנה סוכר ומכיסוי ראש מסורתי (sbatmi) אשר כביכול היה של נשיא אינדונזיה לשעבר, סוקרנו. מונה שכנעה את מזלאן שהוא יהיה "בלתי מנוצח" אם הוא יחזיק את הקמע.^[1] בתמורה, מונה דרשה 2.5 מיליון רינגיט מלזיים (RM). מזלאן שילם לזוג RM 500,000 כפיקדון, ונתן להם שטרות בעלות על עשרה חלקי אדמה כערבות עבור שני המיליון הנוספים.

הם קבעו פגישה בביתה של מונה כדי לערוך טקסי טיהור. על פי ממצאי בית המשפט, השלושה הורו למזלאן לשכב על הרצפה, על גבו, ומונה הניחה עליו פרחים. מונה אמרה למזלאן לעצום עיניים ולחכות שהכסף "ייפול מהשמיים". ג'ורמי אז נטל גרזן, וערף את ראשו. גופתו של מזלאן בותרה, ועורו נפשט חלקית. הגופה נמצאה ב-18 חלקים, קבורה במחסן ליד ביתם של מונה ומוחד בקמפונג פרואס, אולו דונג, ראוב פהנג.

משפט והוצאה להורג

ייתכן שמזלאן נעדר כבר מאז 2 ביולי 1993, לאחר שמשך סכום בשווי של $12,000 ממספר בנקים בקואלה לומפור. על פי התביעה, הרצח אירע בין תאריך זה ל-18 ביולי. לאחר הרצח, עדים ראו את מונה מבצעת קניות גדולות, כולל רכישת מרצדס וניתוח מתיחת פנים. הגופה נמצאה על ידי המשטרה ב-22 ביולי 1993; מונה, בעלה, וג'ורמי נעצרו וזמן קצר לאחר מכן החל המשפט המתוקשר. הם עמדו לדין בבית המשפט הגבוה בטמרלו, מול 7 מושבעים. בית המשפט הרשיע את שלושתם, וגזר עליהם עונש מוות בתלייה. מונה והאחרים הגישו ערעורים לבית המשפט הפדרלי וב-1999 בית המשפט דחה את הערעורים ואישר את גזר דין המוות. לבסוף, שלושת האסירים ביקשו לקבל חנינה או מיגור עונשם מוועדת החנינות של פהנג, אך עתירתם נדחתה. מונה, מוחד וג'ורמי נתלו ב-2 בנובמבר 2001 בכלא קג'אנג.^[2]

לאחר מותה

המשפט היה מן המתוקשרים בתולדות אסיה, והתקשורת דיווחה על מונה כעל סוג של כוכבת, כולל ניתוח של בגדיה והתנהלותה. לפי הדיווחים, היא התהדרה במחלצות אופנתיות וחייכה עבור הצלמים והכתבים. צבעונות בגדיה הייתה לידיעה חדשותית.^[3] לנוכח תשומת לב הרבה, מונה ציינה פעם ש"נראה כאילו יש לי הרבה מעריצים".^[4]

המשפט סוקר גם ברחבי עולם, ותנועות נגד עונש המוות, לרבות אמנסטי אינטרנשיונל, התגייסו להתנגד להוצאת השלושה להורג.^[5]

ב-2002, במאי הקולנוע המלזי אמיר מוחמד עשה סרט קצר בשם "מונה" כחלק מסדרתו 6horts. ב-2007, יצא סרט האימה של דיין אסקנדר סעיד, Dukun, אשר מבוסס חלקית על סיפורה של מונה.^[6] הסיפור גם הופיע כעלילת פרק של סדרת הטלוויזיה המלזית Frontpage ב-2008.

סיפורים רבים סופרו לאחר מותה על שהותה בכלא, כולל סיפורים על כישופים שכישפה, ועל יכולתה לעוף או לעבור ממקום למקום בטלפורטציה. מונה עצמה התכחשה ליכולות אלו, אך אסירות וסוהרות כאחת האמינו שיש לה כוחות, והמשיכו לספר על כך גם בעשורים מאז מותה.

כ-15 שנים לאחר הוצאתה להורג, החלו לצאת בעיתונות המלזית דיווחים על חפותה של מונה, כפי שהיא עצמה טענה במשפטה. המקור העיקרי לדיווחים אלה היו הסוהרות ששמרו על מונה במשך השנים שלה בכלא, ואשר שוכנעו שהיא חפה מפשע. גם לפי העדות של ג'ורמי במשפט מונה לא ידעה על התוכנית לרצוח את מזלאן, ומוחד שלח אותה לקטוף פרחים בזמן ששני הגברים הכינו את התוכנית.^[7]

מצד שני, קיימות השערות על היות הזוג רוצחים סדרתיים, מכיוון שבוצעו רציחות נוספות באופן דומה, אחד מהם בבית שגרו בו שנים קודם לכן.^[8]

ביתה, תא הכלא בו ישבה, וקברה של מונה הפכו לאתרים של עלייה לרגל מצד המאמינים בכישופיה, אשר באים לבקש קיום משאלות ומציאת שידוכים.

המשפט של מונה פאנדי היה אחד האחרונים שהתקיים מול חבר מושבעים במלזיה. האופי הסנסציוני של המקרה היה אחד הגורמים בהחלטת הממשלה להפסיק שיטה זו, ומשפטים עם מושבעים בוטלו החל מ-1 בינואר 1995.

קישורים חיצוניים

• KES - Mona Fandey, תוכנית אקטואליה מלזית המסקרת את סיפורה של מונה פאנדי (במלזית)
• עמי פרידמן, כישפה, רצחה והוצאה להורג: סיפורה של הזמרת מונה פאנדי, באתר ynet, 16 בנובמבר 2018