מדליית החירות הנשיאותית
עיטור בארצות הברית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיטור בארצות הברית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדליית החירות הנשיאותית (באנגלית: Presidential Medal of Freedom) היא, יחד עם מדליית הזהב של הקונגרס, אחת משני העיטורים האזרחיים הגבוהים ביותר בארצות הברית. תפקידה להכיר ב"תרומה משובחת במיוחד לביטחון או לאינטרס הלאומי של ארצות הברית, שלום עולמי, לתרבות או יוזמות ציבוריות או פרטיות אחרות".
 | |
.svg) | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה | ארצות הברית |
| סוג | עיטור אזרחי |
| נוסד | 1963 |
| היררכיה | |
| עיטור מקביל | מדליית הזהב של הקונגרס |
הענקת המדליה נקבעה בצו נשיאותי של הנשיא ג'ון פ. קנדי ב-1963, עת החליפה מדליית החירות הנשיאותית את מדליית החירות שהוענקה בין 1945–1961. היא מוענקת מאז פעם בשנה, ב-4 ביולי או בסמוך לו, או מעת לעת לפי שיקול דעתו של הנשיא.
מקבלי המדליה נבחרים על ידי הנשיא מיוזמתו או על פי המלצה. המקור העיקרי להמלצות היא מועצה העוסקת בפרסים על שירות ציבורי מכובד, שנוסדה בכח אותו צו של קנדי.
אדם יכול לזכות במדליה יותר מפעם אחת: אלסוורת' באנקר וקולין פאוול זכו לכבוד הכפול. ג'ון קנת גלבריית קיבל את מדליית החירות שקדמה למדליה הנוכחית, מהנשיא טרומן וחמישים וארבע שנים לאחר מכן קיבל את מדליית החירות הנשיאותית מהנשיא ביל קלינטון.
רשימת מקבלי הפרס ארוכה. היא כוללת אישים מכל תחומי החיים: בדרנים כבוב הופ, לוסיל בול וברברה סטרייסנד; מדענים כיונה סאלק ואדוארד טלר לצד עיתונאים כוולטר קרונקייט ואדוארד מורו וכדורסלנים כמייקל ג'ורדן ושופטים כארתור גולדברג, ואף פוליטיקאים כדיק צ'ייני והנשיא לינדון ג'ונסון. כעניין של שגרה מעניקים נשיאים את המדליה לחברים בולטים של מפלגתם. מצב שכיח אחר הוא הענקת המדליה לאישים ידועים הנוטים למות, כמו במקרה של ג'ון פוסטר דאלס. במקרים נדירים יותר היא מוענקת לאחר המוות, כפי שהוענקה למשל לנשיא קנדי עצמו ולסנאטור ג'ון צ'ייפי.
חמישה ישראלים עוטרו במדליית החירות הנשיאותית, מהם שניים שחיים בישראל:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
