Loading AI tools
מגדל המרכז קרינת שמש בעזרת הליוסטטים כדי לחמם מים לקיטור המפעיל טורבינה לייצור חשמל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגדל שמש הוא מגדל המרכז אל קולט בראשו את קרינת השמש בעזרת הליוסטטים (מראות העוקבות אחרי השמש) על מנת לחמם מים לקיטור המפעיל טורבינה לייצור חשמל. ניתן לחמם את המים ישירות על ידי מילוי קולט השמש שבראש המגדל במים, או לחמם את המים בעקיפין באמצעות חומר אחר שמסוגל לצבור יותר חוֹם, לדוגמה שמן או מלח.[1] בשנות השמונים של המאה העשרים חברת "לוז" הישראלית פיתחה טכנולוגיה לתחנות כוח תרמו-סולאריות. ממשיכת דרכה, ברייטסורס אנרג'י, סייעה בהקמת תחנת כוח כזו במדינת קליפורניה שבארצות הברית ובישראל.
בשנות ה-80 של המאה ה-20 נבנה במכון ויצמן למדע מרכז סולארי הידוע בכינוי "מגדל השמש". סביב המגדל נבנו 64 מראות קעורות עוקבות שמש (הליוסטטים) הקולטות ומרכזות את אור השמש לעבר המגדל. תפקיד כל הליוסטט לעקוב בנפרד אחר מיקום השמש באמצעות מערכת בקרה ממוחשבת ולכוון את הקרינה לכיוון המגדל. תפוקת המגדל הכוללת היא כ-3 מגה-ואט חשמל.[2] המגדל הופעל כשלושים שנים בין השנים 1988 ל-2017. הפרויקט הוקם על ידי פרופ' ישראל דוסטרובסקי ובניהולו של המהנדס מיכאל אפשטיין.[3]
ב-2009 נחנכה בקיבוץ סמר בערבה תחנה סולרית קטנה בהספק 100 קילווואט. התחנה של חברת AORA בשיתוף פעולה עם מכון ויצמן, הייתה בשיטת מגדל שמש על פני שטח של כ-2 דונם ובה כ-30 הליוסטטים ומגדל שמש בגובה של כ-30 מטר, שבתוכו מותקנים קולט שמש ייחודי וטורבינת גז. לאחר מספר שנים התחנה הושבתה[4].
בתחנות הכוח באשלים פועלת תחנת כוח של חברת ברייטסורס בהספק של 121 מגהוואט בטכנולוגיה של ריכוז קרינת השמש, באמצעות אלפי הליוסטטים, אל מגדל שמש שבו מחממים מים לטמפרטורה של כ־550 מעלות צלזיוס. הקיטור שנוצר מוזרם לטורבינה ומכאן ואילך תהליך ייצור החשמל הוא ככל תחנת כוח רגילה. לאחר המעבר בטורבינה מקורר הקיטור ומוחזר למגדל כמים לשימוש חוזר; הקירור נעשה באמצעים יבשים (כלומר ללא שימוש במים) ומאפשר חיסכון במים, משאב יקר במדבר בו מוקמת התחנה. את הקיטור יכולים לייצר גם באמצעות שריפת גז טבעי כך שהתחנה תוכל לפעול 24 שעות ביממה. התחנה משתרעת על פני 3,150 דונם, ועלות הקמתה הייתה 700 מיליון דולר.
על אף שעקרונית תחנות שמשתמשות במגדל שמש מסוגלות לפעול ללא בערה של דלק מתכלה, על מנת לקצר את משך החימום של דוד השמש בשעות הבוקר מארבע שעות לחצי שעה, תחנות הכוח בטכנולוגיה זו שורפות דלק בשעות הלילה, והדבר גורם לזיהום אוויר.[5]
מחירי האנרגיה של תחנות תרמו-סולריות בעלות מגדל שמש אינם תחרותיים. לדוגמה, עוד בהקמתה בשנת 2014, מחירי האנרגיה של התחנה התרמו-סולארית איוונפה לא היו תחרותיים עם מחירי האנרגיה של תחנות כוח פוטו-וולטאיות.[6] למעשה כבר בשנת 2011 חזו חלק מהמשקיעות בטכנולוגיה שהירידה במחירי האנרגיה של תחנות פוטו-וולטאיות תהפוך את הטכנולוגיה התרמו-סולארית ללא-כדאית כלכלית.[7] על פי מחלקת האנרגיה של ארצות הברית, בשנת 2017 בממוצע מחיר האנרגיה לקוט"ש של תחנה תרמו-סולארית בארצות הברית היה פי ארבעה ממחיר האנרגיה לקוט"ש של תחנה סולארית פוטו-וולטאית,[8] וכמעט פי חמישה בשנת 2018,[9] וכך גם בישראל.[10][11]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
