מגדל צבעייא

מגדל צבעייא (גם מגדל צבעיה, מגדל דצבעיא, ומגדל צבעים) הייתה עיירה יהודית קדומה בגליל התחתון, אשר נזכרת רבות בספרות חז"ל.

העיירה נזכרת בתלמוד הבבלי, בתלמוד הירושלמי ובמדרש איכה רבה כעיירה יהודית גדולה שחרבה במהלך מרד בר כוכבא או לאחר מכן, לצד מספר עיירות נוספות בגליל התחתון, ובהן שיחין וכבול: ”שלש עיירות היה קטמוס (ספר המיסים) שלהן עולה לירושלם בעגלה (מרוב כובדו), כבול ושיחין ומגדול צבעייא, ושלשתן חרבו. כבול מפני המחלוקת, שיחין מפני כשפים, ומגדל צבעייא מפני הזנות ... אמר ר' יוחנן שמונים חנויות של אורגי פלגס היו במגדל צבעייא”^[1].

העיירה נזכרת בתלמוד הירושלמי גם כיישוב ממנו העלו מעשרות לבית המקדש, לצד מהלול וציפורי^[2], ובהקשר אחרת נזכרת בתלמוד הירושלמי ובמדרש בראשית רבה כמקום בו גידלו עצי שקמים, אך נהגו בהם איסור כיוון ששימשו בעבר הרחוק לבניית המשכן: ”וְכֹל אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ עֲצֵי שִׁטִּים ... אָמַר רַבִּי לֵוִי מִמִּגְדַל צְבָעֲיָא קְצָצוּם וֶהֱבִיאוּם עִמָּהֶם לְמִצְרַיִם וְלֹא נִמְצָא בָהֶם לֹא קֶשֶׁר וְלֹא פֶקַע. אָעִין דְּשִׁטִּים הֲוָה בְּמִגְדְּלָא וְהָיוּ נוֹהֲגִים בָּהֶם אִסּוּר מִשּׁוּם קְדֻשַּׁת הָאָרוֹן, אֲתוֹן וְשָׁאֲלוּן לְרַבִּי חֲנִינָא חַבְרֵיהוֹן וְרַבָּנָן, אָמַר לָהֶם אַל תְּשַׁנּוּ מִמִּנְהַג אֲבוֹתֵיכֶם”^[3].

העיירה נזכרת אצל חז"ל גם במדרש אגדה חוזר על נערי איוב, לפיו יצאו מכפר קרנוס, ולמעט אחד, כולם מתו במגדל צבעייא^[4].

בנוסף, נזכרת העיירה במדרש קהלת רבה בסיפור מעשה על רבי יונתן: ”רַבִּי יוֹנָתָן נְשַׁר שַׂעֲרֵיהּ אֲזַל לַהֲדָה מִגְדְּלָה דְּצַבָּעַיָּה”^[5]. כמו כן, נזכרת העיירה כמקום בו עבר רבי שמעון בר יוחאי לאחר שטיהר את טבריה מעצמות המתים בה לאחר צאתו מהמערה: ”וַעֲבַר בְּהָדֵין מִגְדְּלָא דְּצַבָּעַיָא”^[6].

יש המציעים את זיהויה של העיירה באתר ח'רבת ואדי חמאם שלמרגלות הר ארבל, בו אותרו שרידי כפר ובית כנסת מתקופת התלמוד, או לחלופין בחרבת מג'דל הסמוכה, כהצעת החוקר ישעיהו פרס. מג'דל זו מזוהה כשלעצמה עם מגדל נוניא (בארמית - מגדל הדגים) שבמקורות חז"ל^[7] ועם טריכאי (ביוונית – ערימת דגים ממולחים) שבכתבי יוסף בן מתתיהו. מנגד, ולאור המדרש על קרבתה היחסית של העיירה לכפר קרנוס, היו שהציעו לזהותה באתר דרומי יותר, ובפרט בחרבת דובר (ח'רבת א-דוויר) שבעמק הירדן, בסמוך לירמוך^[8].

הערות שוליים

1. תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה', וכן בשינויי נוסח תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ז, עמוד א', איכה רבה, פרשה ב, ד'.
2. תלמוד ירושלמי, מסכת מעשר שני, פרק ה', הלכה ב'.
3. בראשית רבה, פרשה צ"ד, ד', וכן בשינויי נוסח תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק ד', הלכה א' וכן תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק א', הלכה ו'.
4. ויקרא רבה, פרשה יז, ד, וכן רות רבה, פרשה ב, י.
5. קהלת רבה, פרשה א, ח'.
6. בראשית רבה, ע"ט, ו'.
7. תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף מ"ו, עמוד א'.
8. עוזי ליבנר, מדרש גאוגרפי גלילי על מסע נערי איוב, קתדרה 120, תמוז תשס"ו, 54-33.