מגדלי הפעמונים של בלגיה וצרפת
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגדלי הפעמונים של צרפת ובלגיה (בצרפתית: Beffrois de Belgique et de France; בהולנדית: Belforten in België en Frankrijk) הוא שמו הקיבוצי של אתר מורשת עולמית הכולל 56 מגדלי פעמונים בבלגיה ובצפון צרפת. בשנת 1999 סימן ארגון אונסק"ו 32 מגדלים כאתר מורשת עולמית אשר זכה לשם "מגדלי הפעמונים של פלנדריה וולוניה". בשנת 2005 עודכנה הרשימה ונוספו לה מגדל נוסף בעיר ז'מבלו בוולוניה אשר בבלגיה ו-23 מגדלי פעמונים נוספים במחוזות נור-פה דה קאלה ופיקרדי בצפון צרפת. בית עיריית בריסל ניכר בחסרונו, אך זאת משום שכבר הוכרז כאתר מורשת עולמית כחלק מהכיכר הגדולה בבריסל.
קתדרלת אנטוורפן | |||||
אתר מורשת עולמית | |||||
---|---|---|---|---|---|
| |||||
מידע כללי | |||||
סוג | קבוצת מבנים | ||||
מדינה | בלגיה, צרפת | ||||
קואורדינטות | 50°38′07″N 3°30′53″E | ||||
מגדלי הפעמונים הוקמו בין המאה ה-11 למאה ה-17 ושייכים לסגנונות אדריכליים שונים, ובהם אדריכלות גותית, אדריכלות הרנסאנס ואדריכלות הבארוק. המגדלים הם הביטוי האדריכלי של השתחררות תושבי האזור מהשפעת המשטר הפאודלי והסמכות הכנסייתית, והיווצרותה של דמוקרטיה מקומית. בין מגדלי הפעמונים ישנם בניינים אשר שימשו במקור לצרכים דתיים, אך נוצלו גם כמגדלי שמירה, ודוגמה טובה לכך היא קתדרלת אנטוורפן. חלק קטן מהמגדלים אינם חלק ממבנים אחרים ועומדים בגפם.
המונח "מגדל פעמונים" בהקשרם של המגדלים הכלולים בהכרזה (אנגלית Belfry; הולנדית Belfort; צרפתית Beffroi) התייחס במקורו למגדלי עץ ניידים ששימשו בעת מצור, ולאחר מכן למגדלי העץ שהוקמו על חומותיהם של מאחזים שהתפתחו מאוחר יותר למקומות יישוב. במושג נעשה שימוש כדי לתאר מגדלים מכל הסוגים, אך הוא התייחס בעיקר לאלה שנשאו פעמונים או ניצבו בסמוך להם.
לאחר פלישות הוויקינגים לצפון אירופה במאה ה-9, החלו מתפתחים יישובים עירוניים באזור החופף לבלגיה ולצפון צרפת של ימינו. לאורך דרכי המסחר החלו קמים מחסני קבע, ופעמים רבות היו אלה לאתרים בהם החלו נערכים ירידים ולאחר מכן הם הפכו למקומות יישוב (לדוגמה גנט וטורנה). החל במאה ה-11 החלה מתפתחת תעשיית טוויית הבדים ברבים מהמרכזים העירוניים המוקדמים האלה (לדוגמה ליל, ברוז' וגנט). סביב מרכזים עירוניים מוקדמים אלה קמו חומות ומגדלים, ואלה הורחבו והוסבו למבני אבן במהלך המאה ה-12. הערים המבוצרות העניקו לתושביהן הגנה ואט אט תפסו את מקומן של הטירות הפאודליות. למגדלי הפעמונים נודעה משמעות סמלית והם הוקמו כסימן לעצמאות עירונית שהושגה באמצעות כתב זכויות. יש להבחין בין מגדלים אלה לבין מגדלי העוז (Keep) שסימלו את הכוח הפאודאלי ומגדלי פעמונים כנסייתיים (Bell-towers), שסימלו את הנוכחות הכנסייתית.
המגדלים המוקדמים שהוקמו במהלך המאה ה-13 והמאה ה-14 מזכירים בצורתם הרבועה והמסיבית את מגדלי המשמר, מהם נטלו את מיעוט הפתחים ואת השימוש בקשתות כתמיכה לקומותיהם. על גגם של מגדלים אלה הייתה דרך פטרול ומגדלי המשנה הקטנים שניצבו בפינותיהם עוטרו בפסלי בעלי חיים או בדמויות סמליות שנחשבו למגינות הקהילה. המגדל באיפר הוא דוגמה טובה למגדלים אלה. מאוחר יותר החלו המגדלים להופיע בווריאציות נוספות. הם היו גבוהים וצרים יותר מקודמיהם, ולקראת המאה ה-15 נטשו אט אט את המראה הצבאי (לדוגמה המגדל בגנט). למגדלים אלה נוספה קומה שיועדה לשאת בקרבה את הפעמון, ובהקמתם נעשה שימוש בחומרי בנייה שונים בנוסף לאבן פשוטה. במאה ה-15 ובמאה ה-16 הופיעו בתי העירייה הראשונים אשר היו גדולים מאולמות המסחר ושירתו את פגישות מועצת העיר בצורה טובה יותר. למבנים אלה נדרשה חזות ממלכתית סמלית, ודבר זה הושג פעמים רבות בשילוב מגדל פעמונים במבנה. דוגמה טובה למגדל כזה נראית בבית העירייה של אנטוורפן, הממחיש את המעבר לסגנון הרנסאנס.
כל המגדלים הכלולים בהכרזה משתייכים לאחת משתי קבוצות - מגדלים כנסייתיים ומגדלים לשימושים "אזרחיים" שנבנו כחלק מבית העירייה, אולם השוק, או שניצבו בגפם.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.