מארק אגוויר

מארק אנתוני אגוויר (באנגלית: Mark Anthony Aguirre; נולד ב-10 בדצמבר 1959) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בליגת ה-NBA. אגוויר היה אחד מטובי השחקנים של דאלאס מאבריקס בה שיחק שמונה שנים, תקופה במהלכה השתתף בשלושה משחקי האולסטאר, ומאוחר יותר זכה בשתי אליפויות במדי דטרויט פיסטונס. אגוויר מדורג במקום השלישי בדירוג הקליעות של דאלאס בכל הזמנים עם 13,930 נקודות, אחרי דירק נוביצקי ורולנדו בלקמן.^[1]

מארק אגוויר
Mark Aguirre

אגוויר משחק במדי דטרויט פיסטונס
לידה	10 בדצמבר 1959 (בן 65) שיקגו שבאילינוי
עמדה	סמול פורוורד
גובה	1.98 מטר
מכללה	אוניברסיטת דה פאול
דראפט	בחירה מספר 1, 1981 דאלאס מאבריקס
קבוצות כשחקן
1981–1989 1989–1993 1993–1994	דאלאס מאבריקס דטרויט פיסטונס לוס אנג'לס קליפרס
הישגים כשחקן
2 זכיות באליפות ה-NBA‏ (1989, 1990) 3 הופעות במשחק האולסטאר (1984, 1987, 1988) זוכה פרס נייסמית' (1980)

ראשית הקריירה

אגוויר נולד בשיקגו שבאילינוי, ובצעירותו שיחק כדורסל במסגרת נבחרתה של אוניברסיטת דה פאול. בשלוש שנים בהן שיחק בה כיכב אגוויר במדי נבחרת האוניברסיטה לצד טרי קאמינגס, והיה אחד משחקני המכללות הבולטים בארצות הברית. הוא קלע 24.5 נקודות בממוצע למשחק בשקלול כל עונותיו באוניברסיטה.

בעונת ה"פרשמן" שלו בדה פאול, 1978/1979, קלע אגוויר 24 נקודות למשחק והוביל את הקבוצה להעפלה לפיינל פור של טורניר אליפות המכללות, שם הפסיד עמה לאוניברסיטת אינדיאנה שהובלה על ידי לארי בירד. ב-1980 הוא זכה בפרס נייסמית' לכדורסלן המכללות המצטיין של העונה, כמו גם בארבעה פרסים נוספים של שחקן השנה - ע"ש אוסקר רוברטסון, ע"ש אדולף רופ, מטעם Associated Press ומטעם ה-UPI. הוא קלע באותה עונה 26.8 נקודות בממוצע.

אגוויר היה חבר בסגל נבחרת ארצות הברית לאולימפיאדת מוסקבה ב-1980, אך הנבחרת לא השתתפה בסוף באולימפיאדה בשל חרם שהנהיגו האמריקאים על המשחקים. לאחר שלוש שנים באוניברסיטת דה פאול פנה אגוויר לקריירה מקצוענית בשנת 1981.

קריירה ב-NBA

אגוויר נבחר במקום הראשון בדראפט ה-NBA ב-1981, על ידי קבוצת דאלאס מאבריקס. בעונתו הראשונה בדאלאס שותף אגוויר ב-51 משחקים בלבד ופתח בחמישייה בעשרים מתוכם, אך היה הקולע השני בטיבו בקבוצה עם 18.7 נקודות למשחק, שני רק לג'יי וינסנט. בשל צירופו של אגוויר, בין היתר, השתפרה דאלאס ב-13 ניצחונות לעומת העונה הקודמת, אך עדיין סיימה במקום החמישי בלבד בבית המרכזי, עשרים משחקים מתחת לסן אנטוניו ספרס שסיימה ראשונה בבית.

במשך השנים הבאות הפגין אגוויר יכולת משחק טובה במדי דאלאס. בעונת 1982/1983 הוא השיג ממוצעים של 24.4 נקודות ו-6.3 ריבאונדים למשחק, ובכך פתח רצף של שש עונות בהן לא ירד מ-22 נקודות למשחק. הוא דורג במקום הראשון בקבוצתו בקליעות ובמקום השישי בליגה כולה. הקבוצה המשיכה במגמת השיפור שלה והשיגה מאזן של 38 ניצחונות לעומת 44 הפסדים.

בעונת 1983/1984 קלע אגוויר 29.5 נקודות בממוצע למשחק שמיקמו אותו שני בדירוג מלך הסלים של הליגה, אחרי אדריאן דאנטלי. הוא אף הוריד באותה עונה 5.9 ריבאונדים למשחק. באותה עונה השתתף אגוויר לראשונה בקריירה שלו במשחק האולסטאר של ה-NBA ובעקבות יכולתו הטובה ביסס את מעמדו כשחקן המוביל של הקבוצה לצד רולנדו בלקמן, כאשר גם בראד דייוויס ופאט קאמינגס נתנו תרומה חשובה לקבוצה. דאלאס העפילה באותה עונה לראשונה בתולדותיה למשחקי הפלייאוף עם מאזן של 39-43 וניצחה את סיאטל סופרסוניקס בסיבוב הראשון, בטרם הפסידה ללוס אנג'לס לייקרס בשלב חצי גמר המערב. סך הנקודות של אגוויר באותה עונה (2,330) הוא הגבוה לעונה אחת בתולדות המועדון.^[2]

בכל אחת משתי העונות הבאות השיגה דאלאס מאזן זהה של 44 ניצחונות ו-38 הפסדים. ב-1985 היא הודחה כבר בסיבוב הראשון של הפלייאוף, לאחר הפסד לפורטלנד טרייל בלייזרס; ב-1986 היא ניצחה את יוטה ג'אז בסיבוב הראשון, והגיעה עד לסדרה של שישה משחקים מול לוס אנג'לס לייקרס בסיבוב השני.

בעונות 1986/1987 ו-1987/1988 נבחר אגוויר שוב למשחק האולסטאר, לאחר שהשיג ממוצעי נקודות של 25.7 ו-25.1 בהתאמה. ב-1988 הוא הוביל את דאלאס לעונה של 53 ניצחונות ו-29 הפסדים ולהעפלה הראשונה בתולדותיה לגמר המערב, לאחר ניצחונות על יוסטון רוקטס ודנוור נאגטס בשני סיבובי הפלייאוף הראשונים. בגמר המערב הצליחה לגרור את הלייקרס, אלופת הליגה לאותה עת, עד לסדרה של שבעה משחקים בטרם הפסידה. הישג זה היה הגדול ביותר בתולדות המועדון, עד להעפלתו לסדרת הגמר הארצית בשנת 2006.

בפברואר 1989, אמצעה של עונת 1988/1989, הועבר אגוויר לקבוצת דטרויט פיסטונס, בתמורה לדאנטלי שהיה גם הוא אחד מהקלעים המצטיינים בליגה. עד לסיום העונה היה אגוויר שחקן חמישייה קבוע בדטרויט, בה החל לשתף פעולה עם אייזיאה תומאס, וקלע 15.5 נקודות בממוצע למשחק. הוא סייע לקבוצה לזכות באליפות ה-NBA לאחר ניצחון בסדרת הגמר על הלייקרס. בעונת 1989/1990 שימש אגוויר בעיקר כשחקן העולה מהספסל, אף שפתח בחמישייה ב-40 מהמשחקים, וקלע 14.1 נקודות למשחק בדרך לזכייה של דטרויט באליפות שנייה ברציפות. על אף היכולת הטובה שהפגין בעונותיו הראשונות בדטרויט, תפקידו בקבוצה פחת במהלך שלוש העונות הבאות בהן שיחק בה.

ב-1993 שוחרר אגוויר מדטרויט, וחתם על חוזה לעונה אחת בקבוצת לוס אנג'לס קליפרס. לאחר סיום חוזהו הודיע על פרישה מכדורסל. הוא סיים את הקריירה שלו ב-NBA עם 18,458 נקודות בסך הכול, וממוצעי קריירה של 20 נקודות ו-5 ריבאונדים. כיום עובד כעוזר מאמן בקבוצת ניו יורק ניקס.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מארק אגוויר בוויקישיתוף

• פרופיל, באתר Basketball-Reference
• פרופיל, באתר Sports-Reference
• פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
• מארק אגוויר כמאמן באתר ה-NBA

הערות שוליים

1. basketball-reference.com, Dallas Mavericks Career Leaders
2. basketball-reference, Dallas Mavericks Season Leaders