מארי אל

רפובליקת מארי אל (ברוסית: Республика Марий Эл, במארי: Марий Эл Республика) היא רפובליקה בפדרציה הרוסית. שטחה 23,400 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 675,332 תושבים (נכון ל-2021). בירת הרפובליקה היא יושקר-אולה. שמה ניתן לה על שם תושבי המקום, המארי. נכון לשנת 2024 ברפובילקה מתוגגרים כ-670 אלף תושבים.

רפובליקת מארי אל (רפובליקה)
Марий Эл

סמל מארי אל סמל מארי אל דגל מארי אל דגל מארי אל
מדינה	רוסיה רוסיה
מחוז פדרלי	המחוז הפדרלי של הוולגה
מחוז כלכלי	המחוז הכלכלי של וולגה-ויאטקה
מושל	יורי זייצב
רשות מחוקקת	אספה ממלכתית של רפובליקת מארי אל
בירת הרפובליקה	יושקר-אולה
שפה רשמית	רוסית, מארי
תאריך ייסוד	4 בנובמבר 1920
שטח	23,375 קמ"ר (דירוג: 73)
אוכלוסייה	‏
‑ ברפובליקה	669,854 (דירוג: 66, 2024)
‑ צפיפות	28.7 נפש לקמ"ר (2024)
קואורדינטות	56°42′00″N 47°52′00″E
אזור זמן	UTC +4
gov.mari.ru
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה (למפת מארי אל מוגדלת)   יושקר-אולה וולז'סק קוזמודמיאנסק מדבדבו זבניגובו סובייטסקי מורקי קירוב טטרסטן צ'ובשיה ניז'ני נובגורוד מארי אל (למפת מארי אל רגילה)   יושקר-אולה וולז'סק קוזמודמיאנסק מדבדבו זבניגובו סובייטסקי מורקי קירוב טטרסטן צ'ובשיה ניז'ני נובגורוד מארי אל tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

היסטוריה

שבטי מארי עתיקים מוכרים מאז המאה ה-5. מאוחר יותר היה אזור מארי אל כפוף לאימפריה הבולגרית הראשונה (בולגריה שעל הוולגה) ולאורדת הזהב, ובשנות ה-40 של המאה ה-15 היא הייתה לחלק מחאנת קאזאן. ב-1554 נכבשה חאנת קאזאן בידי איוואן האיום נסיך מוסקבה. המארי, שהיוו עד אז את לשון המאזניים בין הטטרים לרוסים ותמכו בדרך כלל בטטרים, עברו לשלטון רוסי. מאחר שלא הייתה למארי מדינה משלהם, הם לא התנגדו באופן פעיל לשלטון החדש, אך כשהשלטון הרוסי התחיל לנצר אותם בכפייה, נמלטו רבים מהם ליערות וכפרים שלמים התרוקנו מיושביהם. שטח מחיה של מארי פוזר בין הגוברניות השונות.

ב-1918 התאחדו כל הרפובליקות בין הרי אורל לוולגה למדינת אידל-אורל, שהכריזה על עצמאותה מרוסיה. בשנת 1919 כבשו הכוחות הקומוניסטיים את המדינה הצעירה, חילקו אותה לרפובליקות והפכו את מארי אל למחוז אוטונומי ב-1920. ב-1929 צורף המחוז האוטונומי של מארי אל מחוז ניז'ני נובגורוד. ב-1936 פורק המחוז, והמחוז האוטונומי הפך לרפובליקה אוטונומית בפדרציה הרוסית. בשנות השלושים חיסל השלטון הרוסי את האינטליגנציה המקומית והביא לאזור מתיישבים רוסיים, ומאז 1939 הם מהווים את הרוב באוכלוסייה.
ב-1990 הפכה הרפובליקה האוטונומית לרפובליקה.

ממשל

הרשות המחוקקת היא "האספה המדינית של רפובליקת מארי-אל" שכולל 52 חברים. בבחירות שנערכו בשנת 2024 נציגי רוסיה המאוחדת זכו ב-48 מושבים.

חוקת הרפובליקה התקבלה בשנת 1995. מאז היו כמה תיקונים.

בראש הרפובליקה עומד "ראש הרפובליקה" (עד לשנת 2011 נשיא) שנבחר לכהונה של 5 שנים. בשנת 2021 הבחירות הישירות בוטלו ומאז ראש הרפובליקה נבחר על ידי האספה המדינית של רפובליקת מארי-אל מרשימת מועמדים שאושרה על ידי נשיא הפדרציה הרוסית. בשנת 2022 לתפקיד נבחר יורי זייצב.

מבחינה מנהלית הרפולביקה כוללת 3 ערים בעלי מעמד מיוחד ו-14 ראיונים.

גאוגרפיה

הרפובליקה נמצאת במזרח החלק האירופי של הפדרציה הרוסית, והיא ה-60 בגודלה בפדרציה. היא גובלת מצפון וממזרח במחוז קירוב, מדרום - ברפובליקת טטרסטן ובצ'ובשיה, וממערב - במחוז ניז'ני נובגורוד.

הנהרות החשובים של הרפובליקה הם וולגה ויובליו האזוריים, שהארוך מביניהם הוא קוגשגה הגדולה.

דמוגרפיה

נכון לשנת 2024 ברפובילקה מתגוררים כ-670 אלף תושבים. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 התגוררו כ-750 אלף תושבים. האוכלוסייה העירונית מהווה 69.2%. בבירת הרפובליקה מתגוררים כ-285 אלף תושבים (כ-40% מכלל אוכלוסיית הרפובליקה).

בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין של שנת 2020 האוכלוסייה כוללת רוסים, המהווים 47.7% מהאוכלוסייה וחלקם לא משתנה לאורך שנים. בני עם המארי המהווים 36.4% מהאוכלוסייה, טטרים, המהווים 4.3% מהאוכלוסייה, ועמים נוספים, בהם צ'ובשים (0.5%).

כלכלה

ענף תעשייתי המוביל הוא בניית מכונות ועיבוד מתכות. רוב המפעלים מרוכזים ביושקר-אולה ובעיר וולז'סק.

תחבורה

ברפובליקה פועלת רשת מסילות ברזל.

דרך הרפובליקה עובר כביש ארצי R-176 "ויאטקה" צ'בוקסרי-סיקטיבקר.

על נהר וולגה הוקמו נמלים להעברת סחורות ונוסעים.

ביושקר אולה פועל נמל תעופה לטיסות פנים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מארי אל בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מארי אל (ברוסית)
• מארי אל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)