יזם קרואטי ומייסד רימאק אוטומובילי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאטה רימאץ (בקרואטית: Mate Rimac; נהגה: [mǎːte rǐːmats][1]; נולד ב-12 בפברואר 1988) הוא יזם קרואטי[2] ומייסד יצרנית הרכב רימאק אוטומובילי הידועה בשל פיתוח רימאק נברה המחזיקה בתואר "המכונית המהירה ביותר בעולם" ועוד מכוניות חשמליות הידועות בזכות התאוצה שלהם מ-0 ל-100 קמ"ש. הוא פתח גם את חברת האופניים החשמליות גרייפ אופניים שהיא חברת הייטק ב-eBike. יש המכנים אותו אילון מאסק של קרואטיה.
.jpg) | |
| לידה |
12 בפברואר 1988 (בן 36) ליבנו, בוסניה והרצגובינה |
|---|---|
| מקום מגורים | קרואטיה זאגרב, קרואטיה |
| פעילות בולטת | מנכ"ל ויו"ר רימאק אוטומובילי, קבוצת בוגאטי-רימאק וגרייפ אופניים |
| ידוע בשל | פתיחת רימאק אוטומובילי |
| השכלה | VERN University of Applied Science |
| מקצוע | ממציא |
| תפקיד | מנכ"ל ויו"ר רימאק אוטומובילי, קבוצת בוגאטי-רימאק וגרייפ אופניים |
| בת זוג | Katarina Lovrić (משנת 2021) |
| פרסים והוקרה |
|
במהלך שנות התיכון שלו בלט רימאץ בכך שזכה בתחרויות מקומיות[3], לאומיות ובינלאומיות לאלקטרוניקה וחדשנות.
בגיל 19, רימאץ הפך ב.מ.וו סדרה 3 ישנה משנת 1984 למכונית חשמלית במוסך שלו[4] ששברה כמה שיאי עולם למכוניות חשמליות[5], לפני שהמשיך לייצור את מכונית העל החשמלית הראשונה שלו, רימאק קונספט 1 בשנת 2011 בגיל 23[6].
החברה שלו, רימאק אוטומובילי עברה מכמה עובדים ספורים בשנת 2009 ללמעלה מ-900 עובדים בשנת 2020 ומשכה השקעות גדולות של פורשה, יונדאי מוטור וקבוצת קאמל. בנוסף לפיתוח מכוניות חשמליות וסוללות לרכב, החברה מספקת טכנולוגיות ומערכות לרכב חשמלי עבור יצרני רכב גדולים בעולם. היצרנים להם מספקת החברה טכנולוגיות ומערכות לרכב חשמלי הם: קיה, רנו, פורשה, יונדאי מוטור, יגואר, אסטון מרטין, סיאט[7], קוניגסג, אוטומובילי פינינפארינה[8] וקופרה[9]. המכונית השנייה של החברה היא הרימאק נברה המוגדרת המכונית המהירה ביותר בעולם[10].
רימאץ גאה להיות קרואטי וכבר דחה בעבר הצעות רבות להעביר את עסקיו למחוץ לקרואטיה, וקבע כי מטרתו היא להביא את יצרני הרכב לקרואטיה[11][12]. המגזין האמריקאי "Motor Trend" דירג את רימאץ במקום התשיעי ברשימת האנשים הגדולים ביותר בתעשיית הרכב[13]. המגזין האמריקאי "פורבס" הכתיר את רימאץ לאחד מ-30 היזמים הטובים בעולם מתחת לגיל 30, בשנת 2017[14]. רימאץ נבחר ליזם השנה בקרואטיה לשנת 2017 על ידי "EY Hrvatska"[11].
.jpg)
רימאץ נולד בליבנו שבבוסניה והרצגובינה בשנת 1988 לזדנקה ואיוון רימאץ. עם פרוץ מלחמת יוגוסלביה בשנת 1991 מקום הולדתו נפגע ומשפחתו החליטה לעבור לפרנקפורט שבגרמניה כשהיה בן 3. רימאץ התגורר בגרמניה עד לשנת 2000 אז החליטה משפחתו לעבור לסמובור שבמחוז זאגרב שבקרואטיה[15], שם הקים אביו חברת נדל"ן[16].
בתחילת חייו, היה ידוע מאטה כממציא. רימאץ, שעבר מגרמניה לקרואטיה, הודה שהיה לו קשה להסתגל חברתית ולבית הספר החדש. הציקו לו מפני שהיה לו מבטא בוסני והוא לא ידע קרואטית טוב[17]. עם זאת, רימאץ היה חובב מכוניות וטכנולוגיה ועבד במוסך של הוריו על פרויקטים משלו. במהלך התיכון, הפרופסור של רימאץ ומאוחר יותר המנטור שלו, איוון ולאיניץ', שכנע אותו להשתתף בתחרות מקומית לאלקטרוניקה[18]. לרימאץ לא היו תקוות גדולות לזכות בפרס או לנצח במקום הראשון מכיוון שהוא לא היה "המוכשר" בבית הספר, אך בכל זאת, הוא זכה במקום הראשון. לאחר מכן, מאטה התחרה ברמה הלאומית, וגם שם הגיע למקום הראשון, מה שהוביל אותו לייצג את קרואטיה בתחרויות עולמיות לאלקטרוניקה וחדשנות.
בשנת 2005, בנה רימאץ מכשיר שהחליף את המקלדת והעכבר של המחשב בכפפה, שאותה כינה iGlove[19]. זמן קצר לאחר מכן, הוא המציא מערכת מראות אחורית למניעת "שטח מת" בעת נהיגה ברכב, הנקראת מערכת מראה פעילה, שזכתה בפרס ביריד הסחר הבינלאומי IENA לשנת 2006 בנירנברג שבגרמניה[20]. בגיל 17 הגיש רימאץ בקשה לשני פטנטים בינלאומיים על המצאותיו[21]. רימאץ זכה בפרסים רבים בתחרויות בינלאומיות לאלקטרוניקה וחדשנות[22]. הוא למד באוניברסיטת VERN למדע יישומי משנת 2007. הוא קיבל תואר ראשון בניהול יזמות בשנת 2010.
רימאץ הודה מאוחר יותר כי אלמלא הפרופסור שלו בתיכון, איוון ולאיניץ', שדחף אותו להתחרות בתחרויות אלקטרוניקה וחדשנות, ייתכן שהוא מעולם לא היה מייסד חברה מכיוון שההצלחות המוקדמות לימדו אותו איך לבנות משהו ולהיות בעל ביטחון עצמי[22].
רימאץ שהוקסם ממכוניות ורצה כל חייו להיכנס לענף מרוצי מכוניות החליט בשנת 2006 כשהיה בגיל 18 לקנות ב.מ.וו סדרה 3 (דגם E30) שיוצרה בשנת 1984 מכיוון שזו הייתה הדרך הזולה היותר להיכנס למרוצים. לאחר שבאמצע מרוץ התפוצץ לפתע מנוע הבנזין של המכונית החליט רימאץ להפוך אותה לחשמלית בהשראת "האליל" שלו ניקולה טסלה. עמיתיו לעגו לו על שהתחרה עם מכונית חשמלית - על שהביא "מכונת כביסה" למסלול המרוצים[23][24].
לאחר שדרוגים רבים, ובסך הכל שבע פעמים שבהן כל מרכיבי המפתח של המכונית הוחלפו בפיתוחים החדשים של רימאץ, המכונית הפכה למהירה יותר, ניצחה במרוצים וזכתה לתשומת לב. עד מהרה הוא הפנה את תשומת הלב ליתרון של מכונית חשמלית ואל כישוריו כמהנדס, בנוסף לקביעת מספר שיאי גינס ו-FIA בעולם[25]. בספטמבר 2009 כשהיה רימאץ בן 21 הקים את רימאק אוטומובילי[26].
ערך מורחב – רימאק אוטומובילי
.jpg)
בעוד שרימאק אוטומובילי הוקמה בשנת 2009 לא היו בה ממש עובדים עד לשנת 2011.
בשנת 2010 פגש רימאץ את אדריאנו מודרי שהיה מעצב בג'נרל מוטורס באותה תקופה. רימאץ הציע למודרי לפתח מכונית-על חשמלית יחדיו. הם הסכימו להתחיל לעבוד על מכונית קונספט בתור ניסוי. רימאץ היה סטודנט באוניברסיטה ומודרי עבד בג'נרל מוטורס ולכן הם עבדו על התוכנית בלילות ובסופיי שבוע, רימאץ על הפרטים הטכניים ומודרי על העיצוב.
עד סוף 2010, היו להם עיבודים ראשונים, מושגים טכניים ומפרטי יעד. באותו זמן, רימאץ קיבל סיקור תקשורתי בזכות המרת הב.מ.וו שלו שניצחה במרוצים שונים. בעקבות הסיקור התקשורתי פנה אליו אדם קרואטי שעבד עבור משפחת מלוכה מזרח-תיכונית שביקש מרימאץ חומר על רכב הקונספט עליו עבדו. רימאץ ומודרי הכינו חוברת עם העיבודים והמפרט הטכני של המכונית הקונספט. לאחר זמן קצר קיבל רימאץ שיחה שמשפחת המלוכה מעוניינת ברכישת שני כלי רכב. מכיוון שלרימאץ, באותה תקופה, לא הייתה חברה אמיתית עם עובדים או משאבים אחרים, הוא השיב ללקוחות הפוטנציאליים שהוא לא יכול לבנות את המכונית. לאחר מכן הציעו הלקוחות להשקיע במאמציו של רימאץ בכדי לאפשר לו לבנות את המכונית. רימאק החלה לעבוד על התוכנית וקיבלה הצעה ממשקיעים זמן קצר לאחר מכן. לאחר שקיבל את התשלום הראשון של ההשקעה, שכנע רימאץ קומץ אנשים להצטרף לחברה שלו כעובדים הראשונים. עם זאת, לאחר זמן מה, המשקיעים לא כיבדו את ההסכמים והציבו אולטימטום – להעביר את החברה למזרח התיכון או שהם יפסיקו את המימון.
רימאץ התקשה לשלם משכורות ושכר דירה בזמן שניסה לבנות את אב הטיפוס הראשון של רימאק, הרימאק קונספט 1 עם צוות לא מנוסה. עם זאת, החליט רימאץ שלא להעביר את עסקיו אל מחוץ למדינה. לימים, ולאחר שהחברה השתקמה הוא אמר כי "זה היה הדבר הטוב ביותר שעשיתי אי פעם", שכן מהלך זה אפשר לו להחזיק בחברה בקרואטיה[27]. רימאץ החל להציע את החברה שלו כקבלן חיצוני ליצרני רכב אחרים בכדי להרוויח כסף בכך שיספק וייצר ליצרני רכב אחרים מערכות הנעה וסיוע טכנולוגי, תוך ניסיון לשמור על פיתוח המכונית. רימאק החלה לעבוד עבור חברות רכב אחרות כדי לפתח סוללות, מערכות הנעה חשמלית או כלי רכב מלאים כאמצעי הישרדות, ובמקביל, בנתה מכוניות-על משלה וניסתה למצוא משקיעים שיממנו את הבאת המכוניות שלהם לשוק.
רימאץ תמיד רצה להראות שאפשר להקים חברת רכב ולפתח ולייצר מכונית בקרואטיה. כשהקים את החברה כאדם בן 21, לא היה לו ניסיון בתחום הרכב והיה מקרואטיה, מדינה עם מעט תעשיית רכב. הוא ביקש עזרה מהאוניברסיטה להנדסת מכונות בזאגרב בפיתוח המכונית, אך אחד הפרופסורים שם אמר לו שאי אפשר לבנות מכונית בקרואטיה ושהוא צריך לוותר.
רימאק הציגה את הדגם הראשון שלהם, רימאק קונספט 1, בתערוכת הרכב בפרנקפורט בשנת 2011[28]. תוכנן ייצר של 88 יחידות[29] אך לאחר מכן יוצרו רק 8 יחידות וכולן נמכרו. אדריאנו מודרי עובד עם רימאץ מאז והוא מנהל העיצוב של רימאק כיום.
לאחר שנים שבהן הוכיחה כי היא יכולה לפתח מכוניות, משכה בסופו של דבר רימאק השקעות משמעותיות מחברות כמו פורשה, יונדאי וקיה[30][31].
בשנת 2018 הציגה את מכונית הקונספט, רימאק C טו[32] שברבות הימים הפכה לרימאק נברה[33]. כיום החברה מוכרת בעולם ומייצרת רכיבים למכוניות חשמליות ליצרני רכב רבים.
מטה החברה ממקום בזאגרב שבקרואטיה והיא מעסיקה כיום למעלה מ-900 עובדים.
ביולי 2021 הקים מאטה ביחד עם פורשה ובוגאטי את קבוצת בוגאטי-רימאק[34][35], הקבוצה שולטת בבוגאטי ועד סוף העשור היא תהפוך אותה לחשמלית[36].
באוגוסט 2021 הודיעה מאטה רימאץ כי בשנת 2024 תציג בוגאטי מכונית חדשה עם פיתוח של בוגאטי ורימאק יחד[37], הוא לא ציין האם המכונית תהיה חשמלית.
בשנת 2015 ייסד רימאץ את גרייפ אופניים (Greyp Bikes), חברה אחות של רימאק אוטומובילי במטרה לייצר אופניים חשמליים בעלי ביצועים גבוהים שבהם הוא "מתכוון לשנות את העולם"[38].
מאטה רימאץ, ברשת החברתית פייסבוק
מאטה רימאץ, ברשת החברתית אקס (טוויטר)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
