מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליגמנט פריודונטלי (בעברית: רצועת מסב־השן[1]; באנגלית: periodontal ligament, המצוין לרוב בראשי התיבות PDL), הוא קבוצה של רקמות חיבור, שמחברות בין השן ולבין העצם האלבאולרית מקום מושבה של השן.[2] גבולותיו הן מצד אחד בצמנטום שנמצא על שורש השן ומצידו השני בעצם האלבאולרית.
 | |
| הרקמות של הפריודונטיום מתחברות ליצירת קבוצה דינמית ופעילה של רקמות. העצם האלבאולרית (C) מוקפת ברובה על ידי רקמת החיבור הסאבאפיתליאלית של החניכיים. הצמנטום המקיף את שורש השן מחובר למשטח הקורטיקלי הסמוך של העצם האלבאולרית על ידי הרכס האלבאולרי (L), ועל ידי סיבים אופקיים (J) ואלכסוניים (K) של הליגמנט הפריודנטלי. | |
| שיוך | ישות אנטומית פיזית, ישות אנטומית מסוימת |
|---|---|
| מיקום אנטומי | מסב־השן |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) | fibra periodontalis |
| TA2 (2019) | 1611 |
| FMA | 56665 |
| קוד MeSH | A14.549.167.646.771 |
| מזהה MeSH | D010513 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת | C0031093 |
ליגמנט פריודונטלי מורכב ממספר סיבים עיקריים, רקמות חיבור משוחררות, אוסטאובלסטים, אוסטאוקלסטים, סיבי אוקסיטלן ושארי תאי אפיתל של מלאסז.
הסיב העיקרי המרכזי הוא הליגמנט האלבאולרי, המכיל 5 תתי קבוצות סיבים: סיבי הרכס האלבאולרי, סיבים אופקיים, סיבים אלכסוניים, סיבים פריאפיקליים וסיבים בין שורשיים בשיניים רב-שורשיות. סיבים עיקריים נוספים מלבד הליגמנט האלבאולרי הם סיבים טרנספטליים.
סיבים אלו מסייעים לשן לעמוד בכוחות הדחיסה הטבעיים הנוצרים על השן בזמן פעולה הלעיסה על ידי פיזור הלחץ עליה[3] והשארות השן מקובעת לעצם. קצות הסיבים העיקריים בין אם בצמנטום או עצם האלבאולרית נחשבים כסיבי שארפי (Sharpey's fibers).
רקמת חיבור משוחררת מכילה סיבים, מטריצה חוץ-תאית, תאים, עצבים וכלי דם. המטריצה החוץ תאית מורכבת מקבוצות סיבי קולגן מסוגים 1,3 ו-5 המקובעות בחומר הבין תאי. סיבי הקולגן של הליגמנט הפריודונטלי מחולקים לפי האוריינטציה שלהם ומיקומם לאורך השן. התאים כוללים פיברובלסטים, תאי הגנה ותאים מזנכמליים בלתי מבודלים.
קבוצה זו של תאי אפיתל מתמקמת בליגמנט הפריודונטלי לאחר התפוררות מעטפת הרטויג בתהליך היווצרות שורש השן. קבוצה זו יוצרת מקלעת המקיפה את השן. שאר תא אפיתל של מלאסז עלול לגרום להיווצרות ציסטות בקרב אנשים מבוגרים.
סיבי אוקסיטלן הם ייחודיים לליגמנט הפריודונטלי וגמישים במצבם הטבעי. סיבים אלו מתחברים לצמנטום וממנו מתפצלים לשני כיוונים, במקביל ובאלכסון לשטח הפנים של שורש השן. יש הסבורים כי תפקידם של סיבי אוסיטלן הוא למנוע את סתימת כלי הדם עקב לחץ הנגרם כתוצאה מהצמדת השיניים העליונות והתחתונות, עם זאת, יש צורך בקיום מחקר נוסף לאישוש תפקיד סיבי האוקסיטלן.[5]
הליגמנט הפריודונטלי מורכב מכ-70% מים, דבר זה הוא אחד המרכיבים המאפשרים לשן לעמוד בלחצים יחסית גדולים. שלמות וחיוניות הליגמנט הפריודונטלי היא הכרחית לתפקוד תקין של השן.
רוחבו של הליגמנט הפריודונטלי נע בין 0.15 לבין 0.38 מ"מ, כאשר החלק הדק ביותר של הליגמנט הוא השליש המרכזי של שורש השן.[6] רוחב הליגמנט הפריודנטלי יורד הדרגתית עם השנים.
הליגמנט הפריודונטלי הוא חלק מהפריודונטיום של השן האחראי על חיבור השן לעצם האלבאולרית המקיפה את השן דרך הצמנטום.
בצילומי שיניים הליגמנט הפריודונטלי יופיע כמרווח שחור בעובי של בין 0.4 לבין 1.5 מ"ל בין שכבת הדורה של העצם האלבאולרית ולבין הצמנטום, עקב כך שהליגמנט מאוד חדיר לקרני הרנטגן.
תאי הליגמנט הפריודונטלי מיוצרים בזקיק השן לאחר שהתפתחות כתר השן הושלמה ושורש השן מתחיל את התפתחותו. תאים אלו יעצבו מחדש את זקיק השן ויהפכו אותו לליגמנט הפריודונטלי.[6]הליגמנט הפריודונטלי יחל את היווצרותו בנקודת הפיצול בין האמייל ולבין הצמנטום ומשם ימשיך לכיוון שיא שורש השן.[7]
תפקידי הליגמנט הפריודנטלי הם תמיכה, תחושה, הזנה ועיצוב.[8]
הליגמנט הפריודונטלי הוא חלק מהפריודונטיום של השן האחראי על חיבור השן לעצם האלבאולרית המקיפה את השן דרך הצמנטום. סיב הליגמנט הפריודונטלי לוקחים גם חלק בחלוקת העומסים בין השן ולבין העצם האלבאולרית, הסיבים סופגים מחלקים את העומסים הנוצרים במהלך הלעיסה בין השן ולבין העצם האלבאולרית ובכך מסייעים לקיום לעיסה תקינה ללא פגיעה בשיניים.[9]
הליגמנט הפריודנטלי הוא מעוצבב מאוד, תוך שהוא מורכב קולטני חישה המגיבים לגירויים מכניים וגירויי כאב, ורפלקסים. קולטני החישה המגיבים לגירויים מכניים הנמצאים בליגמנט הפריודונטלי שולחים מידע בנוגע לגירויים בשן, ובנוגע לגודל וכיוון הלחצים המופעלים על השן.[10]
הליגמנט הפריודנטלי שומר על החיוניות של התאים המקיפים אותו. הליגמנט הוא אזור משיק משמעותי וישנם 3 סוגי של כלי דם אשר הוא אחראי לתפקודם התקין והם: כלי דם אפיקליים (apical vessels), כלי דם נקביים (perforating vessels) וכלי הדם של החניכיים (gingival vessels). מקורם של כלי הדם האפיקליים בכלי דם המספקים את מוך השן. כלי הדם הנקביים יוצאים משכבת הדורה ומזינים את מכתש השן. מקורם של כלי הדם שח החניכיים ברקמת החניכיים. שכבות חיצוניות של כלי דם בליגמנט הפריודונטלי עשויות לתמוך ביציבות השן במקומה, בעוד שכבות כלי הדם הפנימיים בליגמנט יתמכו בתאים המקיפים את הליגמנט הפריודונטלי.
ישנם תאי אם בליגמנט הפריודונטלי אשר עשויים להפוך להיות אוסטאובלסטים לשם שמירה על הפיזיולוגיה של העצם האלבאולרית, ייתכן גם כי שינוי זה עשוי לעזור לתיקון עצם אלבאולרית.[7]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.