לטאיים

לטאיים (שם מדעי: Lacertidae) היא המשפחה הנפוצה ביותר בתת-סדרת הלטאות. משפחה זו כוללת כ-370 מינים, מהם 11 נפוצים בישראל. הלטאיים יכולים להופיע בכל הצבעים. בישראל, הם מופיעים גם בצבעים שאינם נפוצים בלטאות בארץ (כתום, אדום וכחול) כמו מדברית עינונית שצבע הוא חום, או הצבע הכחול בעינחש עדינה שצבעה חום-ירוק.

המונח "לטאה" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו לטאה (פירושונים).

לטאיים
לטאת גלוט
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	זוחלים
סדרה:	קשקשאים
תת־סדרה:	לטאות
אינפרא־סדרה:	דמויי לטאה
משפחה:	לטאיים
שם מדעי
Lacertidae ‏גריי, 1825

Lacerta schreiberi

לטאה אוצלוטית

לטאה דוקרנית אצבע

לטאה אוכלת נבלה של דג

מאפיינים

גופם של הלטאיים מוארך וצורתו גלילית. ראשם צר, ארוך ומחודד וחלקו העליון מחולק סימטרית ללוחיות. צווארם של הלטאיים עבה ואורכו כחצי מאורך הראש. זנבם ארוך מאוד, והוא אף יותר ארוך מהגוף והראש יחדיו. טפריהם מתאימים לטיפוס ולחפירה בשל כפיפותם וחדותם.

הזכר מפריש חומר מנקבי הקולית החשוב מאוד לתקשורת בין הלטאות. כמו כן, הוא מגביר את ההפרשה בעונות הרבייה. הפרשה זו בולעת אור בתחום העל-סגול. ישנן לטאות המסוגלות לראות את ההפרשות כשהן מוארות עקב יכולתן לראות בתחום העל-סגול.

הלטאיים ניזונים בעיקר מחרקים. מינים גדולים מספיק מסוגלים אף לאכול לטאות קטנות מהם. בנוסף, הם ניזונים מגוזלים, מכרסמים קטנים ופירות.

אורך חייהם של הלטאים מסוגל להגיע אצל חלק מהמינים ל-20 שנים.

בזים, חנקנים, חתולים, כלבים, כרוונים, נחשים, עכבישים, עכשובים ועקרבים ניזונים מהלטאיים ומהווים להם סכנה. לרוב, מבחינים הלטאיים מבחינים באיום לפני שהוא מתקרב מספיק, ונמלטים לנקיקים בסלעים, למחילות בקרקע ולמרומי עצים. אם זנבם נתפס בפיו של טורף, הם משירים אותו ונסים על נפשם. כמו כן, מסייע שינוי צבעם בהגנה מפני טריפה.

רבייה

עונת הרבייה של הלטאיים היא האביב. הזכרים גדולים מן הנקבות וזנבם עבה יותר. במהלך עונת הרבייה, הזכרים מהלכים כל הזמן סביב הנקבות ומחזרים אחריהן. הזכרים עלולים לחזר אחרי נקבה שכבר "נתפסה" על ידי זכר אחר. במקרה כזה מתפתח קרב בין הזכרים. המפסיד בורח והמנצח ממשיך לחזר אחר הנקבה.

ההזדווגות מתבצעת בכך שהזכר מתקרב אל אחורי הנקבה ומכניס את זנבה לפיו, תוך כדי שהוא נושך את זנבה הוא מתקדם לאורכו עד שמגיע לבסיסו וממשיך להתקרב למותני הנקבה. לאחר מכן, הוא מרים את רגלו מעל בת זוגו ומצמיד את פתח הביב שלו לזה של הנקבה ונשלף אחד מאיברי מינו ומוחדר לביבה של בת זוגו. תהליך זה אורך דקות בודדות בלבד, ובמהלכו הלטאות נעות מעט מאוד. במהלך האביב או הקיץ מטילה הנקבה שתי ביצים רכות בגומה בקרקע (הנחפרת בעזרת הטפרים) או במקום מוחבא אחר. בסוף הקיץ בוקעות הביצים. ישנן לטאות אשר אינן מטילות ביצים אלא משריצות את צאצאיהן חיים.

מיון הלטאיים

תת-משפחת Gallotiinae Gallotia Psammodromus תת-משפחת Lacertinae שנונית (Acanthodactylus) Adolfus סוג ומין יחיד לטאת אטלס ננסית (Atlantolacerta andreanskyi) Australolacerta Eremias Gastropholis Heliobolus - בה הליובולוס לוגובריס Holaspis Ichnotropis Latastia לטאה שטוחת-אף (Meroles) מדברית (Mesalina) Nucras עינחש (Ophisops) Pedioplanis Philochortus

סוג ומין יחיד לטאת פסים מזרח-אפריקנית (Poromera fordii) Pseuderemias (לעיתים לטאה זריזה נחשבת כשייכת לסוג זה) Scapteira Tropidosaura Algyroides Anatololacerta Dalmatolacerta Darevskia Dinarolacerta Hellenolacerta Iberolacerta Iranolacerta לטאה (Lacerta) Parvilacerta Phoenicolacerta Podarcis סוג ומין יחיד לטאת סלעים מרוקאית (Scelarcis perspicillata) Teira Takydromus Timon סוג ומין יחיד לטאה ממליטה (Zootoca vivipara)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לטאיים בוויקישיתוף

• לטאיים, באתר ITIS (באנגלית)
• לטאיים, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
• לטאיים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• לטאיים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• לטאיים, באתר GBIF (באנגלית)