לוקמיה מיאלואידית חריפה
סוג סרטן דם מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
סוג סרטן דם מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוקמיה מיאלואידית חריפה (בראשי תיבות: למ"ח; באנגלית: AML, Acute Myeloid Leukemia או Acute Myelogenous Leukemia) היא סרטן של שורת התאים המיאלודים, האחראית לייצור כדוריות הדם הלבנות. מסגרת הייצור התקין של תאים בשורה זו. מתאי אב בעלי יכולת מולטיפוטנטית מתחלקים ותוך כדי מתמיינים ליצירת תאים מסוגים שונים עם תפקוד ספציפי ומראה האופייני להם.
משטח מח עצם של חולה AML | |
תחום | אונקולוגיה |
---|---|
תסמינים | עייפות, אנמיה, דימום, אנורקסיה, ירידה במשקל, splenomegaly |
טיפול |
|
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | article/197802 |
DiseasesDB | 203 |
MeSH | D015470 |
OMIM | 602439 |
סיווגים | |
ICD-10 | C92.0 |
ICD-11 | 2A60.3Z |
ICD-O | Acute myeloid leukemia |
למ"ח היא סרטן דם הנפוץ בקרב מבוגרים, והסיכון ללקות בה, כמו גם שכיחותה, עולה עם הגיל. בקרב ילדים נפוצה לוקמיה מסוג אחר - לוקמיה לימפוציטית חריפה.
ביטויי המחלה הנפוצים קשורים לכך שהתאים הממאירים מחליפים את התאים הנורמלים במח העצם, כמו גם בדם ההיקפי (אותו מקבלים על ידי בדיקת דם רגילה). כך מתקבל מצב שבו יש מעט תאי דם לבנים תקינים, מעט טסיות דם ומעט כדוריות דם אדומות. מצב זה מכונה פאנ-ציטופניה (פאנ - כל, ציטו - תאים, פניה - עוני או מחסור). ביטויים אלו כוללים לכן, חולשה ועייפות קשה (כביטוי לחסר כדוריות הדם האדומות), זיהומים - כביטוי לחסר בבלוטות הדם הלבנות ודימומים כביטוי לחסר בטסיות הדם.
הרמז הראשון לאבחנה של AML הוא בדרך כלל תוצאה לא תקינה של ספירת דם מלאה. בעוד עודף של תאי דם לבנים (לוקיוציטוזיס) הוא ממצא שכיח, ובמקרים מסוימים ניתן להבחין בתאי לוקמיה צעירים (בלסטים) בדם, AML יכול להופיע גם עם ירידה מבודדת בטסיות דם, תאי דם אדומים או אפילו עם ספירת תאי דם לבנים נמוכה (לוקופניה).[1] בעוד שאבחנה משוערת של AML יכולה להיעשות על ידי בחינת משטח הדם ההיקפי כאשר ישנם בלסטים, האבחנה הסופית דורשת בדרך כלל שאיבת מח עצם נאותה וביופסיה, כמו גם שלילת אנמיה ממאירה (חסר ויטמין B12), חסר חומצה פולית וחוסר בנחושת.[2][3][4]
לאחר שמתגלה הלוקמיה, מבצעים סיווג הסטולוגי. ישנן שיטות סיווג שונות. השיטה הצרפתית אמריקאית בריטית היא לפי מוצא התא הפתוגני:
בדיקות ציטוגנטיות (בדיקות הבוחנות את השינוי בכרומוזומים שחל בתאים הממאירים) של התאים החולים מאפשרות סיווג חדש נוסף וחשוב (הסיווג של ארגון הבריאות העולמי). לעיתים קרובות מוצאים שמקטעי DNA נעלמו או נוספו או שמספר הכרומוזומים בתאים הממאירים אינו תקין. הסיווג מאפשר לצפות את התגובה של המחלה לטיפול כימותרפי. שתי דוגמאות מיני רבות: ידוע למשל שלוקמיה בה ההפרעה הגנטית היא שחלוף של מקטעי DNA מכרומוזומים 8 ו 21 (החלפת מקטעים בין כרומוזום 8 לכרומוזום 21 ) היא לוקמיה שמגיבה בדרך כלל לטיפול כימותרפי כולל מיצוב, בעוד שלויקמיה בה חסר מקטע בכרומוזום 7 אינה מגיבה לאותו טיפול.
ישנם מספר טיפולים שמטרתם ריפוי למחלת לוקמיה חריפה מיאלואידית. הטיפולים מבוססים על תרופות כימותרפואטיות. תרופות אלו הן חרב פיפיות, שכן הן הורגות את התאים הבריאים יחד עם התאים הסרטניים. הסכנה בטיפול זה היא פונקציה של המינון והתדירות שבהם הם ניתנים. מטרת הטיפול ההתחלתי, המכונה אינדוקציה, היא להביא קודם כל למצב של הפוגה (רמיסיה קלינית - החלמה מתסמיני הלאוקמיה; רמיסיה מעבדתית - שלא מזהים תאים ממאירים בשיטות מעבדה בתאים מלשד העצם [מח העצם] ). אחרי הגעה למצב של הפוגה ניתן טיפול שהורג את יתרת התאים הממאירים הנסתרים, המכונה consolidation therapy (אנגלית: טיפול המבסס/מייצב את הריפוי).
באנשים מבוגרים הטיפולים מסוכנים יותר ולכן ניתנים במינון פחות גבוה. כמו כן, הסיכון בטיפולי ההשתלה גבוה יותר.
מפני שמחלת הלוקמיה היא מחלה של תאי גזע, כשהכימותרפיה משמידה את רוב התאים היא עלולה לא להשמיד תאי גזע "חצי בריאים" - תאי גזע שיש להם מוטציה פרה-לוקמית. מוטציות מסוג זה מובילות לבסוף לרכישת מוטציות נוספות, ומכאן להישנות המחלה, גם אחרי החלמה. התקופה בין ההחלמה להישנות נקראת "remission", ובעברית - הפוגה. הישנות כזו של מחלה מכונה בלשון המקצועית "Relapse". במקרה של הישנות, הטיפול הוא בדרך כלל השתלת מח עצם, במידת האפשר. במקרים רבים לא ניתן לבצע טיפול זה, ובמצבים אלה יש לשקול השתתפות בטיפול מחקרי.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.