לואיז בורז'ואה

לואיז ג'וזפין בורז'ואה (בצרפתית: Louise Joséphine Bourgeois; ‏25 בדצמבר 1911 – 31 במאי 2010) הייתה פסלת צרפתית-אמריקאית. יצירותיה משלבות בין שפת האמנות הסוריאליסטית, לבין סוגות אמנות מאוחרת יותר, כגון האקספרסיוניזם המופשט, מיצבים וכדומה. יצירותיה זכו לתהודה החל משנות השמונים של המאה ה-20, כביטוי מורכב של פמיניזם באמנות. בורז'ואה היא זוכת פרס וולף לשנת 2002.

לואיז בורז'ואה
Louise Bourgeois

לידה	25 בדצמבר 1911 הרובע השישי של פריז, צרפת
פטירה	31 במאי 2010 (בגיל 98) המרכז הרפואי בית ישראל, ארצות הברית
מקום קבורה	Cutchogue Cemetery
שם לידה	Louise Joséphine Bourgeois
מדינה	ארצות הברית
יצירות ידועות	אמא, The Welcoming Hands, Spider
תחום יצירה	פיסול
זרם באמנות	אקספרסיוניזם מופשט, סוריאליזם, מודרניזם, אמנות פמיניסטית, אמנות דוחה
הושפעה על ידי	פול קולן
השכלה	בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות סורבון Lycée Fénelon, Paris אקדמיה גראנד שומיאר אקדמיה ז'וליאן Atelier 17 בית ספר הלובר ליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק Académie Moderne
בן או בת זוג	רוברט גולדווטר (1938 – 1973)
פרסים והוקרה	המדליה הלאומית לאומנויות העיטור האוסטרי למדע ואמנות פרס שדולת הנשים למפעל חיים בתחום האמנות פרס המהגרים הגדול פרס וולף לאמנויות פרימיום אימפריאל היכל התהילה הלאומי לנשים דוקטור לשם כבוד אביר בלגיון הכבוד עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים

"אמא"

ביוגרפיה

לואיז בורז'ואה נולדה כבת האמצעית למשפחה בורגנית. אביה, שהיה בעל הכשרה של אדריכל נוף, החזיק סדנה בה עבד כמשחזר של שטיחי קיר. האב, שהתעלל נפשית וגופנית בבתו הפך לדמות בעלת משמעות ביצירתה^[1].

בורז'ואה נרשמה ללימודי מתמטיקה וקיבלה תואר בוגר בפילוסופיה ב"סורבון". בשנת 1932 נרשמה ללימודי תולדות האמנות בבית הספר לאמנויות (École des Beaux-Arts). בשנת 1938 הכירה את רוברט גולדווטר, חוקר תולדות האמנות, עמו התחתנה לאחר הכרות קצרה. בשנת 1939 היגרה עמו לניו יורק, שם למדה ציור במשך שנתיים בליגת הסטודנטים לאמנות (Art Students League). בהשפעת הסוריאליזם ואסכולת ניו יורק יצרה בעבודותיה בשנים אלו שפה סימבולית ומופשטת. בשנת 1949 הציגה את תערוכת הפיסול הראשונה שלה^[2]. החל משנת 1951, בעקבות מותו של אביה, עברה טיפולי פסיכואנליזה במשך 30 שנה אך פיקפקה ביעילותם^[3].

היא ביטאה ביצירותיה תחושות^[4] על עירום, מין, פחד, ילדות וזכרונות על המשטר של 'צניעות' שהשליט המקארתיזם בארצות הברית. ביצירות המוקדמות שלה היא הצביעה על הבית^[5] כעל מקור לעימות עבור אשה אמנית, המבקרים קראו בהם אישור ל'זיהוי הטבעי' בין האשה לבית.

ב-1998,^[4] הוצב אגן טבילה של מי-קודש, שהיא יצרה במנזר הקרוי על שמה Louise Bourgeois church בכפר Bonnieux בצרפת.

ב-2000, הוצג פסלה "אני עושה, אני מבטל, אני עושה מחדש" (I Do, I Undo, I Redo), במוזיאון לאמנות מודרנית טייט מודרן, בלונדון, כחלק מסדרת יוניליוור. בשנת 2008 תרם נדבן אלמוני את פסל "אמא" שיצרה ל"טייט מודרן"^[6].

ב-2003 קיבלה בישראל את פרס וולף. הנשיא משה קצב העניק את הפרס לבורז'ואה בטקס שהתקיים במשכן הכנסת^[7].

לואיז בורז'ואה נפטרה בגיל 98.

ב-2017, ערך לראשונה מוזיאון תל אביב תערוכת רטרוספקטיבה מקיפה של יצירתה^[8][9].

ראו גם

• אמנות פמיניסטית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לואיז בורז'ואה בוויקישיתוף

• לואיז בורז'ואה, ביוגרפיה קצרה באתר קרן וולף
• סמדר שפי, "לאכול את אבא", באתר הארץ, 23 בדצמבר 2007
• אריאל קריל‏, מתה האמנית לואיז בורז'וא, באתר וואלה, 1 ביוני 2010
• ניקולס רו, גרדיאן, לואיז בורז'ואה: האמנית ששנאה את אבא, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2013
• חנה סֵקֶרָה, בראשית החיים הייתה האם - התערוכה שניים, באתר "מניפה", 13 בנובמבר 2017
• סתיו אברהם, ‏אשת העכביש, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 26 בפברואר 2019
• לואיז בורז'ואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• לואיז בורז'ואה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• לואיז בורז'ואה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• לואיז בורז'ואה, באתר MusicBrainz (באנגלית)