לאו מקארי

תומאס לאו מקארי (באנגלית: Leo McCarey;‏ 3 באוקטובר 1898 – 5 ביולי 1969) היה במאי קולנוע, תסריטאי ומפיק אמריקאי, זוכה ארבעה פרסי אוסקר. במהלך הקריירה שלו היה מעורב ביצירת קרוב ל-200 סרטים, בעיקר קומדיות, בו הוא הציג את האלגנטיות וחוש ההומור המעודן שלו. הבמאי הצרפתי, ז'אן רנואר אמר פעם כי "אין במאי הוליוודי שמבין באנשים יותר מלאו מקארי".

לאו מקארי
Leo McCarey

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	3 באוקטובר 1898 לוס אנג'לס, ארצות הברית
פטירה	5 ביולי 1969 (בגיל 70) סנטה מוניקה, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות הולי קרוס
שם לידה	Thomas Leo McCarey
מדינה	ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת דרום קליפורניה בית ספר למשפטים ע"ש גולד
פרסים והוקרה	פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר (1937) פרס האוסקר לסיפור הטוב ביותר (1944) פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר (1944) כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד
פרופיל ב-IMDb

מקארי נולד בלוס אנג'לס ונכנס לתחום הראינוע כעוזר במאי של טוד ברואנינג ב-1920. אך התמקצע באולפנים של האל רואץ' עד לסוף העשור. רואץ' שכר את מקארי ב-1923. בתחילה כתב לסדרת הסרטים "הכנופיה שלנו" ועוד כמה אחרים, ומשם התקדם לבימוי והפקה של עשרות סרטים קצרים עד לסוף העשור. רואץ' היה זה שצִיווֵת את מקארי ללורל והארדי, כשאלה רק החלו לעבוד ביחד כצמד (1927). הוא ביים רק שלושה סרטים עם לורל והארדי, אולם כתב חלק גדול מן התסריטים. ב־1929 התמנה לסגן מנהל מחלקת ההפקה באולפניו של רואץ'.

בעידן הסרט המדבר החל בעבודה על סרטים באורך מלא, לאור ניסיונו הרב בסרטים קצרים, והוא זכה לעבוד עם גדולי הכישרונות הקומיים האמריקאים של זמנו, כמו אדי קאנטור, האחים מרקס, להם ביים את הסרט שנחשב לטוב שבסרטיהם - "מרק ברווז", וו. סי. פילדס, מיי וסט והרולד לויד. הוא זכה בפרס האוסקר הראשון שלו בקטגוריית בימוי על הקומדיה הרומנטית "האמת האיומה" (1937) בכיכובו של קרי גרנט, בה הציג גרנט את אישיותו הססגונית, שתלווה אותו בהמשך סרטיו. סרט זה נחשב לגדול סרטי ה- "screwball comedy" ז'אנר של קומדיה המבוססת על עלילה מהירה ומפותלת, וחילופי דברים שנונים, שהיה נפוץ באותה התקופה. ב-1940 הפיק והשתתף בכתיבת התסריט לסרט "אשתי המועדפת" עם קרי גרנט ואיירין דאן.

מעבר לחיבתו לקומדיות, מקארי היה נוצרי קתולי אדוק, והתייחס ברצינות רבה לבעיות חברתיות. במהלך שנות ה-40 עבודתו נהייתה לרצינית יותר - מקארי דאג מההשלכות של מלחמת העולם השנייה על העולם. ב-1944 הוא ביים את הדרמה הקומית "הולך בדרכי". הסרט עסק בכומר בעל יוזמה, האב הצעיר פרנק צ'אק או'מלי בגילומו של בינג קרוסבי וביחסיו עם כומר בכיר ממנו. סרט זה היה המצליח ביותר באותה שנה בארצות הברית, אשר בעקבותיו מקארי ביים וכתב סרט המשך, "פעמוני סנט מרי", שיצא לאקרנים שנה אחר כך. "הולך בדרכי" זכה ב-7 פרסי אוסקר, כשלראשונה זוכה אדם אחד בשלושה פרסי אוסקר בשנה אחת: מקארי, שהיה על תקן במאי, תסריטאי ומפיק זכה על שלושתם באוסקר.

קהל הצופים הגיב בשליליות לגבי כמה מסרטיו של מקארי לאחר מלחמת קוריאה (1950–1953). לדוגמה, סרטו האנטי קומוניסטי "בני, ג'ון" (1952), נכשל בקופות. אולם חמש שנים אחר כך חזר להצליח, כשביים את הקומדייה הרומנטית "רומן בלתי נשכח", בכיכובם של קארי גרנט ודברה קר, שהיה לגרסה מחודשת לסרט "סיפור אהבה" משנת 1939, שגם אותו כתב וביים מקארי. בעקבות הצלחת "רומן בלתי נשכח" המשיך מקארי באותו כיוון, כששנה אחר כך ביים את הקומדייה "Rally 'Round the Flag, Boys!", בכיכובו של פול ניומן. סרטו הבא הוא גם סרטו האחרון, היה דרמה בשם "השטן לעולם אינו ישן", על פי הרומן של פרל בק.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לאו מקארי בוויקישיתוף

• לאו מקארי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• לאו מקארי, באתר AllMovie (באנגלית)
• לאו מקארי, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• לאו מקארי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• לאו מקארי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• לאו מקארי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• לאו מקארי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)