Loading AI tools
מותג כשרות פופולרי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ועד הכשרות של העדה החרדית הוא גוף כשרות פרטי הפועל בישראל כחברה בע"מ תחת השם "ק.ד.ש. שירותי דת",[1] וכפוף להנהגה הלכתית של בד"ץ העדה החרדית. מותג ההכשר נחשב כיום לאחד הפופולריים ביותר בקרב כלל הציבור החרדי בישראל.[2][3]
מערך הכשרות של "העדה החרדית" כולל תחת סמכותו שני גופי כשרות עיקריים: ועד הכשרות האחראי על ההשגחה במפעלי מזון ומסעדות ובראשו עומד כיום הרב אברהם יצחק אולמן; וועד השחיטה המנהל מערך השגחה על משחטות ומוצרי בשר כשר, ובראשו הרב שמואל ברנדסדורפר.
ההכשר מיועד בעיקר לחרדים ושומרי תורה ומצוות שאינם מסתמכים על הכשרים אחרים, הקריטוריונים של בד"ץ העדה החרדית למתן הכשר נחשבים למחמירים בהלכה. בהתאם לחוק איסור הונאה בכשרות, נאסר על מערכת הכשרות, ככל גופי הכשרות הפרטיים, להשתמש במילה "כשר" באישורים שהיא מוציאה, ולכן הסמליל שלה מציין רק שהמוצר נמצא "בהשגחת הבד"ץ של העדה החרדית".
מערכת הכשרות פועלת משנת תרע"ז ועם השנים התרחב היקף הפעילות שלה. בשנת 1966 דווח על קשרים עסקיים שמערך הכשרות מקיים עם מפעלים בתעשייה הישראלית. כיום מחזיק ועד הכשרות מערך של משגיחי כשרות בארץ ובעולם הפועלים במגוון רחב של מפעלי מזון וכלי אוכל.
גוף הכשרות פועל באמצעות חברה בע"מ בשם 'ק.ד.ש. שרותי דת קהילה חינוך וכשרות בע"מ',[4] חברה שהוקמה בקיץ 2000 במקום עמותה שפעלה קודם לכן. מנכ"ל החברה הוא הרב גבריאל פופנהיים.
מרבית הכנסות החברה מתקבלות מתשלומים המועברים מחברת מ.ב. גלאט עוף למהדרין, שעוסקת בשיווק בשר עוף בכשרות בד"ץ העדה החרדית. ועד הכשרות נותנת הכשר להרבה מוצרים בשוק הישראלי, בין החברות והמפעלים שעליהם מפקחת מערכת הכשרות ניתן למצוא את: תנובה, טרה, אסם, עלית, טמפו, מאפיות אנג'ל וברמן.
בגלל ההשלכות הרחבות שיש להסרת הכשר ממפעל לייצור מזון, מרכז ועד הכשרות של העדה החרדית כח רב.[5]
בשנת 2000 נחתם בין החברה לבין רשות המיסים הסכם חריג שלפיו יותר לחברה לנכות מרווחיה הוצאות שנועדו להשגת הכנסות ללא צורך באסמכתאות (כדוגמת קבלות או תלושי שכר) בשיעור של עד 35% מכלל ההכנסות.
הסכם חריג זה הוסבר ברצון להעביר את פעולת ועד הכשרות ממעמד של עמותה, שאינה משלמת מיסים על פעולותיה, למעמד של חברה בע"מ, לטובת עובדיה שהועסקו עד אז באופן בלתי-רשמי וללא זכויות סוציאליות, על רקע מאפייני התנהלות חברתיים וכלכליים ייחודיים לעדה החרדית. ועד הכשרות טען שגם לאחר המעבר למעמד של חברה בע"מ אין ביכולתו להציג אסמכתאות על חלקים מההוצאות הנדרשות לקיום העסק, כדוגמת תשלום לעובדים מסוימים, שכן ישנם עובדים שלא רוצים כל זיקה ל"ישות הציונית" ומשום כך ממאנים להירשם כעובדים חוקיים ולכן התשלום עבורם לא מתועד במסמכים נאותים.
בעקבות סכסוך שהתגלע בין רשות המיסים לבין החברה על רקע שומות המס שלה בשנים הבאות, נדון תוקפו של הסכם זה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בפסק דינה של השופטת מיכל אגמון גונן הוכר תוקף ההסכם, אך ניתנה למדינה אפשרות לבטלו בעתיד[6]
מאז שנת תש"ט, כמדי שנה בערב חג הפסח כחלק מההיערכות להכשרת המוצרים לחג הפסח, לאור האיסורים המיוחדים החלים בחג זה, מוציא ועד הכשרות חוברת מפורטת בה מצוינים החברות והמוצרים שעומדים תחת השגחת הוועד במשך כל ימות השנה ובאלו המיועדים לחג.
בשנים האחרונות, החלו להוציא שני חלקים למדריך, אחד המיועד לכשרות במשך השנה, והשני המיועד רק למוצרים מוכשרים לפסח. החוברת יוצאת לאור - לרוב - בשיתוף פעולה עם רשתות השיווק השונות בישראל, ושמה דגש במיוחד על כשרות התרופות בפסח עם רשימה של התרופות המצויות. המדריך מופץ למכירה בריכוזים של המגזר החרדי.
כמו כן, במסגרת המדריך מפעיל הוועד בשנים האחרונות מערכת קולית אוטומטית בה ניתנים פרטים על המוצרים הכשרים או אסורים בפסח ובימות השנה.
בנוסף לוועד הכשרות קיימת גם ועדה נוספת בשם ועד השחיטה, את הוועדה הקים הרב מאיר ברנדסדורפר בעקבות כשלים שהתעוררו במערך הכשרות בתחום השחיטה, ראה צורך בהקמת מערכת בלתי תלויה שתוכל לטפל בעניינים אלו. כיום עומד בראשות ועד השחיטה בנו של הרב מאיר, הרב שמואל ברנדסדורפר המכהן גם כדיין בבית הדין.
לדברי הבד"ץ וועד השחיטה מחמירים בשחיטה ובדיקה לפי כל השיטות ולכן מוצריהם כשרים גם לספרדים המחמירים כדעת הבית יוסף. בדצמבר 2020 התפרסם מכתב של הרב שלמה משה עמאר כי היה במשחטות של העדה החרדית והתבונן בעבודתם והבשר מותר גם לספרדים.[7] הראשון לציון הרב יצחק יוסף כתב בכ' בכסלו תשע"ו[דרוש מקור] שבעופות אפשר לסמוך על כל ההכשרים של כל בד"ץ. מאידך, התבטא הרב יצחק יוסף כמה פעמים במהלך שיעורו השבועי כי הבשר של העדה אינו טוב לספרדים, לכאורה כדי לחזק את בד"ץ בית יוסף של אביו הרב עובדיה יוסף.[דרוש מקור]
מלבד שירותי כשרות, מספק הבד"ץ גם שירותי רישום נישואין, ועוד מספר גופים קטנים. בראש חלק מהגופים עומדים דייני הבד"ץ.
מערכת הכשרות מוציאה לאור מדריך כשרות מדי שנה לקראת חג הפסח. במשך השנה מתפרסמים עדכונים שוטפים מועד הכשרות בשבועון הרשמי של העדה החרדית בשם העדה.
כמו כן פועלות ועדות שונות לטיפול באתגרים הלכתיים העומדים על הפרק.
במסגרת מערכת הכשרות קיימים גופי השגחה נוספים: "לשכת סת"ם" – לשכה העוסקת בתשמישי קדושה, "ועד השמיטה", ועד לענייני השקעות ופיננסים, ועד העירובין שמתקין עירוב בירושלים, בית שמש ומירון, ועוד מספר גופים קטנים. בראש חלק מהגופים עומדים דייני העדה.
בשנת השמיטה, מקיים בד"ץ העדה החרדית מערכת השגחה ענפה לפירות וירקות, המסתמכת על יבול נוכרי בלבד. הבד"ץ מתנגד הלכתית להיתרים של היתר מכירה ואוצר בית דין.
ועד הכשרות אף יצא בהכרזה כי "הבד"ץ אינו מתיר אוצר בית-דין, מלבד באתרוגים לצורך חג הסוכות, שבהם אין אפשרות אחרת". הסיבות לפסיקה זו ניתנה גם באותה הכרזה ונטען כי
"תחת מעטה של אוצר בית-דין, נוצרת אפשרות לסוחרי שביעית לגלגל עסקאות מסחר בפירות שביעית. מבעד למסוה של אוצר בית-דין, משלשלים סוחרים וקניינים סכומי כסף גדולים, מבלי שמאן דהוא יחשוש שבעצם מדובר רק בהסוואה. האוצר בי"ד התפתח למכשיר העוקף בדרך הערמה, לעיתים גלויה ולעיתים מוסתרת, את האיסור של מסחר בפירות שביעית. כבר לפני קרוב למאה שנה יצאו חכמי וגדולי ירושלים בכרוז שאין כל היתר באוצר בית דין בפירות שמיטה שגדלו באיסור, ומאז ועד עתה הוראתם נשמרת בסילודין בקרב הבד"ץ. כידוע בירושלים מקדמת דנא להחמיר ב"שמור" או "נעבד" כפסק רבני ירושלים, גם לא על ידי אוצר בית-דין. וכל מקורות האספקה של פירות וירקות בשנת השביעית, היא ברובה פירות וירקות של נכרים, שאין עליהם קדושת שביעית כלל, וכפי שנפסק והונהג בארץ ישראל משנות דור, מזמן מרן הבית יוסף ועד עתה."[8]
חלק מנטורי קרתא רואים פשרה אידאולוגית בכך שהבד"ץ נותן הכשר לגופים המזוהים עם הציונות ובפרט עם הקיבוצים, כמו "תנובה", והם מפעילים מחלבה עצמאית. ישנם חרדים קיצוניים המותחים ביקורת על כך שהעדה החרדית נותנת הכשר למוצרי "מותרות" (כמו ממתקים, מסעדות ואוכל מוכן לפסח), דבר שהרב פנחס אפשטיין ורבנים נוספים התנגדו לו בעבר.
בשנת 2011 פרסמו הרב משה ברנדסדורפר מרבני חסידות תולדות אברהם יצחק והאדמו"ר מאמשינוב שלדעתם יש להימנע מאכילת בשר בהשגחת הבד"ץ בשל בעיות הלכתיות וזריקות העלולות להטריף את העוף.[9] התנגדות זו הפתיעה רבים כיוון שגם הרב ברנדסדורפר הבן וגם האדמו"ר מאמשינוב מחשיבים את עצמם כתלמידיו של הרב מאיר ברנדסדורפר - מייסדו של ועד השחיטה.
בשנת 2018 התפרסם תחקיר על פיו הבד"ץ לא מאפשר ליוצאי יהדות אתיופיה לגעת ביין ביקבים שתחת השגחתו, בשל פקפוק ביהדותם ומחשש סתם יינם. בתגובה, הרב יצחק יוסף אמר: "ספק גדול אם ניתן לסמוך על גוף כשרות הרואה עצמו כמחמיר כביכול ומיקל בהלבנת ובשפיכות דמים של יהודים אחרים רק בשל צבע עורם".[10]
נועה איתם, מהו הסוד של בד"ץ שכולם כל כך סומכים עליו?, בעיתון מקור ראשון, 18 בספטמבר 2022Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
