צלמת פלסטינית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כרימה עבוד (בערבית, كريمة عبود; 13 בנובמבר 1893 – 27 באפריל 1940, בית לחם)[1], ידועה בכינויה "גברת הצילום" (בערבית, ""; באנגלית, "Lady Photographer"), הייתה צלמת ואמנית ערביה-נוצרייה שחיה ועבדה בלבנון ובארץ ישראל בחצי הראשון של המאה העשרים[2].
 | |
| לידה |
13 בנובמבר 1893 בית לחם |
|---|---|
| פטירה |
27 באפריל 1940 (בגיל 46) בית לחם |
| מקום לימודים | האוניברסיטה האמריקנית בביירות |
| תחום יצירה | צלמת |
כרימה עבוד נולדה בבית לחם לברברה באדר וסעאד עבוד, לזוג נולדו שישה ילדים[1][3]. אביה שהיה כומר פרוטסטנטי ובהמשך הצטרף לכנסייה הלותרנית והמשפחה עברה לבית ג'אלא בעקבות עבודתו של האב, בין השנים 1899–1905, ומשם לבית לחם, שם הוא מונה לכומר לקהילה הלותרנית המקומית. עבוד למדה בבית הספר שמידט, בית הספר הקתולי לבנות, בממילא שבירושלים יחד עם שתי בנות דודה[4].
ליום הולדתה ה-17 בשנת 1913, עבוד קיבלה מצלמה מאביה. צילומיה הראשונים היו של משפחתה, חברים ובית לחם וסביבותיה. התמונה החתומה הראשונה שלה מתוארכת לאוקטובר 1919[2].
עבוד למדה ספרות ערבית באוניברסיטה האמריקאית בביירות[4]. במהלך תקופה זו, היא נסעה לטיול בבעלבכ לצלם אתרים ארכאולוגיים. כסטודנטית היא הקימה אולפן ביתי, לפרנסתה, ובו צילמה נשים וילדים בחתונות וטקסים אחרים. מעבר לכך היא צילמה מבני ציבור בחיפה, נצרת, בית לחם וטבריה[2].
בשנות השלושים של המאה העשרים, עבוד נחשבה צלמת מקצועית בנצרת, שם משפחתה הייתה מוכרת. סבה היה רוקח בבית החולים האנגלי ואביה שימש כרועה רוחני בעיר. כאשר הצלם המקומי, פאדל סבּא, עזב לחיפה, עלה הביקוש לצילומיה של עבוד בחתונות וצילום פורטרטים. היא חתמה על עבודותיה באנגלית ובערבית: כרימה עבוד - גברת הצילום (Karimeh Abbud - Lady Photographer). החל אמצע שנות השלושים, היא החלה להציע עותקים מצוירים ביד של צילומי הסטודיו[2].
מותה של אמה ב-1940 טלטל את חייה וכרימה עבוד עזבה את נצרת, תחילה לירושלים ואז לבית לחם.
רוב אוסף הצילומים שלה אבד[4].
רונה סלע מתארת את עבודותיה של עבוד כמתעדות את המציאות היומיומית של הקהילה שבה חייה: עבוד צילמה לפרנסתה אנשים ואירועים קהילתיים ואת המקומות שבהם חיה[5]. צילומים אלו הציגו את חיי הקהילה הנוצרית עד שנות הארבעים. בנוסף לתיעוד היומיומי, על פי סלע, עבוד הגדירה את עצמה בראיון שנתנה לעיתון חיפאי בערבית, הכרמל (), ב-1924 כצלמת הלאומית היחידה[6].
עותקים מקוריים של אוסף התצלומים של עבוד נאספו על ידי ארכיון נצרת. ב-2006 הורחב האוסף לאחר שסוחר עתיקות ישראלי מצא מאות עבודות של עבוד בבית בשכונת קטמון בירושלים. הבית היה בבעלות ערבית עד שנת 1948. מנהל הארכיון בנצרת, אחמד מוראט, רכש את רוב העבודות[4]. אוסף בוקי בועז לצילום ישראלי כולל גלויות שצולמו על ידי כרימה עבוד[7]. ב-18 בנובמבר 2016 הציגה גוגל "דודל" (שרבוט גוגל) מיוחד לציון יום הולדתה ה-123 של כרימה עבוד. הדודל הוצג במספר מדינות ערביות אך לא הוצג בישראל[8].
עופר אדרת, חזרה לתמונה: הצלמת הפלסטינית שהיתה (ועודנה) חריגה בנוף, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2022 גלעד מלצר, כרימה עבוד היתה צלמת פלסטינית שתיעדה מעיניה המקומיות, באתר הארץ, 5 בפברואר 2025Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
