Loading AI tools
סדרת טלוויזיה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כן, אדוני השר (באנגלית: Yes Minister) היא קומדיית מצבים סאטירית בריטית זוכת פרס באפט"א, שנכתבה על ידי אנתוני ג'יי וג'ונתן לין, ושודרה לראשונה בטלוויזיה וברדיו על ידי ה-BBC בין השנים 1980 ל-1984. סדרת ההמשך, כן, אדוני ראש-הממשלה (אנגלית: Yes, Prime Minister), שודרה בין השנים 1986 ל-1988. יחדיו כוללות שתי הסדרות 38 פרקים, משכם מחצית השעה, להוציא אחד. חלק מהפרקים שודרו גם ברדיו כתסכית. ב־2010 הועלה על הבמה מחזה המבוסס על הסדרה המקורית וב־2013 הופקה עונה נוספת של הסדרה בטלוויזיה הבריטית.
 | |
| פתיח "כן, אדוני השר" | |
| סוגה | קומדיית מצבים, סאטירה |
|---|---|
| יוצרים | אנתוני ג'יי וג'ונתן לין |
| כותבים | אנתוני ג'יי וג'ונתן לין |
| שחקנים | פול אדינגטון, נייג'ל הות'ורן ואחרים |
| משתתפים | ג'ים האקר, סר המפרי אפלבי, ברנרד וולי ואחרים |
| פרסים | מספר פרסי BAFTA |
| ארץ מקור |
 בריטניה |
| שפות | אנגלית בריטית |
| מספר עונות | 6 |
| מספר פרקים | 38 |
| הפקה | |
| טכניקת צילום |
מערך מרובה מצלמות  |
| אורך פרק | 30 דקות |
| שידור | |
| רשת שידור | BBC |
| רשת שידור בישראל | רשות השידור |
| תקופת שידור מקורית | 25 בפברואר 1980 – 28 בינואר 1988 |
| קישורים חיצוניים | |
| אתר רשמי | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
הסדרה היא סאטירה על הפוליטיקה הבריטית, על ה-Deep state ועל הבירוקרטיה בשירות המדינה. היא מתרחשת בווייטהול, במשרדו הפרטי של שר בממשלת בריטניה (ובסדרת ההמשך, ברחוב דאונינג 10), ומגוללת את קורות הקריירה הפוליטית של השר ג'יימס האקר, אותו מגלם פול אדינגטון, ומאבקיו הרבים להוציא אל הפועל חקיקה או שינויים מנהליים הזוכים להתנגדות מצד שירות המדינה הבריטי, ובמיוחד מצד המזכיר הקבוע (עובד ציבור בכיר) של המשרד, סר המפרי אפלבי, אותו מגלם נייג'ל הות'ורן, והמזכיר הפרטי הראשי שלו ברנרד וולי, המביא מעט יותר תועלת, ומגולם על ידי דרק פולדס. כמעט כל פרק מסתיים בשורה הבלתי נשכחת, "כן, אדוני השר" או "כן, אדוני ראש הממשלה" הנאמרת (לרוב) על ידי סר המפרי כאשר הוא חוגג בשקט את ניצחונו על "אדונו הפוליטי" (או, לעיתים רחוקות, מודה בתבוסתו).
הסדרה זכתה להצלחה רבה הן בקרב הקהל והן מפי המבקרים, ואף עוטרה במספר פרסים, ובהם כמה פרסי האקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה, ובשנת 2004 היא הגיעה למקום השישי בסקר "קומדיית המצבים הבריטית הטובה ביותר".
הנושא המרכזי בסדרה הוא מאבקי הכוח בין ג'יימס (ג'ים) האקר, השר החדש במשרד (הבדיוני) לעניינים מנהליים, לבין הכפופים לו, עובדי השירות הציבורי, במשרד. הבכירים בפקידיו הם סר המפרי אפלבי, המכהן כמזכיר הקבוע (מנכ"ל בפועל) של המשרד, וברנרד וולי, המזכיר הפרטי הראשי של האקר. השפעה "מאחורי הקלעים" ניכרת אף היא כאשר סר המפרי מתייעץ (לעיתים על פי הזמנה) עם מזכיר הממשלה (או, בסדרת ההמשך, מזכיר הממשלה לשעבר) במועדון הג'נטלמנים של השניים בסיינט ג'יימס.
האידיאלים השונים והמניעים האנוכיים של הדמויות מתנגשים ביניהם פעמים רבות מספור. בעוד שהאקר ניגש חדשות לפרקים לנושא חדש ברוח של אידיאליזם ורצון להיראות כמי שמצליח לשפר את מצב העניינים, לבסוף הוא לומד לראות בפופולריות שלו בקרב הציבור את המדד היחידי להצלחה. על מנת להשיג זאת הוא מוכרח להיראות בעיני בוחריו כיעיל, וכמגיב מיידית בהתאם לדעת הקהל, ובעיני מפלגתו (ובסדרה הראשונה, ראש הממשלה) כנאמן ויעיל. סר המפרי מצד שני, מאמין באמת ובתמים (בדומה לרוב עובדי השירות הציבורי בסדרה) שהשירות הציבורי הוא זה שיודע באמת מה טוב למדינה, ודבר זה מתברר "במקרה" כמה שטוב גם לשירות הציבורי. רוב פעולותיו של סר המפרי נובעות מרצונו לשמור על יוקרה, כח והשפעה מהם הוא נהנה בתוך הארגון הגדול והבירוקרטי, וכן לשמור על הטבות רבות הנלוות למעמדו: כיבודים ותוארי אצולה, הכנסה גבוהה, גיל פרישה קבוע וקצבת-גמלאות גדולה וצמודה למדד, וכמובן חוסר היכולת לפטרו. למעשה, חלק ניכר מהמתיחות במערכת היחסים ביניהם, נובעת ממודעותו של האקר לכך שיהיו אלה הפוליטיקאים שיאבדו את משרותיהם אם חוסר התפקוד של השירות הציבורי יוודע לציבור. בפרק "Doing the Honours" הוא נשמע אומר, "במגזר הפרטי אם אתה נכשל אתה מפוטר; בשירות הציבורי אם אתה נכשל אני מפוטר."
מבחינה היסטורית, בעת שנכתבה הסדרה היו השרים הבריטים כבולים לחובה לראות עצמם אחראים לכל דבר המתרחש במשרדם, והיו חייבים להתפטר אם בעיה רצינית הייתה עולה אל מעל לפני השטח "בעת משמרתם" ("אחריות מיניסטריאלית"). בעוד שמנהג זה היה לא הוגן לעיתים, הוא נחשב להכרחי על מנת למנוע מהפוליטיקאים לבקש מהשירות הציבורי לפעול נגד טובת הציבור, אך בדרך שאפשרה לשר להתכחש לדברים במידה סבירה.
לראייתו של האקר, אפוא, משימותיו העיקריות הן יזימת רפורמות וקיצוצים במשרדו, צמצום הבירוקרטיה ומצבת העובדים בשירות הציבורי וניהול המדינה על-פי מדיניות מפלגתו. ביצוע פעולות אלו לדעתו, או עשייתן למראית עין בלבד (תוך קבלת פרסום עיתונאי), יאפשרו לו להיבחר מחדש. לעומת זאת, סר המפרי רואה את עצמו כחייב להבטיח שהפוליטיקה תישאר מחוץ לממשלה ככל האפשר, ושהסטטוס קוו יישמר כעניין של עיקרון. הוא יבלום כל מהלך שנועד לקצץ בשירות הציבורי, לחסוך כספים, או להפחית את מידת מורכבותה של הבירוקרטיה.
מידה ניכרת של ההומור בסדרה נגזרת אפוא מהיריבות בין שרי הממשלה (המאמינים שהם הממונים) לבין אנשי השירות הציבורי הבריטי המנהלים את המדינה בפועל. בפרק טיפוסי האקר יציע או ינסה לקדם רפורמה כלשהי, וסר המפרי יבלום אותו בכל האמצעים העומדים לרשותו. ברוב המקרים סר המפרי יצליח במשימתו, בהרגיעו את האקר ביחצ"נות חיובית, או למצער ינסה לטייח לכאורה את כישלון השר. ברם, לעיתים נדירות זוכה האקר בקרב.
ברנרד וולי, המזכיר האישי ועובד השירות הציבורי, מוצג כתמים הרבה יותר מסר המפרי, ומנסה להוציא לפועל את מדיניותו של האקר או לסייע לו. אך עם הזמן הוא מגלה בהדרגה שהדבר מתנגש עם חובתו המוסדית למשרד ולעיתים, משום שפורמלית סר המפרי אחראי על הערכת ביצועיו של וולי, ומכאן גם על קידום הקריירה האישית שלו.
בעונה הראשונה הופיעה דמותו של פרנק וייזל, יועצו הפוליטי של האקר, אותו גילם ניל פיצויליאם. בעוד ששמו נהגה וייזל, סר המפרי וברנרד מכנים אותו בעקביות "מר וּיִזל" (סמור). וייזל אינו מופיע לאחר העונה הראשונה, לאחר שקיבל לכאורה משרה נוחה ב"קוואנגו" (Quasi-Autonomous Non-Governmental Organisation - ארגון לא ממשלתי אוטונומי לכאורה), שמטרתו, כצפוי, היא חקירת מינויים בקוואנגוים אחרים. לאחר העונה השלישית מקודם סר המפרי למשרת מזכיר הקבינט, האקר מתמנה לראש הממשלה, ומבקש מברנרד וולי להמשיך בתפקידו כמזכיר הפרטי הראשי. בעונה הראשונה של "כן, אדוני ראש הממשלה" מופיעה דורותי ויינרייט (בגילומה של דבורה נורטון) כיועצת פוליטית מוכשרת ויעילה במיוחד של ראש הממשלה. ניסיונה ותובנותיה באשר לתכסיסיו הרבים של השירות הציבורי, גורמים לכך שיחסיה עם סר המפרי ישאו אופי של חוסר אמון הדדי.
חיי משפחתו של האקר נחשפים בסדרה לעיתים רחוקות. רעייתו, אנני (דיאנה הודינוט), מתוסכלת בבירור מההפרעות שמסבה לה הקריירה הפוליטית של בעלה, ולעיתים מפגינה לגלגנות מרשימה ביחס לתעלוליו הפוליטיים. בד בבד, בתו לוסי (גרי קאופר), סטודנטית לסוציולוגיה, נעשית לפעילה למען איכות הסביבה באחד הפרקים (וזוהי הופעתה היחידה מעל גבי המרקע, הגם ששמה נזכר פעמים מספר בפרקים אחרים), ופועלת נגד אחת מהחלטות המדיניות של משרדו של אביה.
תכונותיו האישיות של סר המפרי כוללות תככנות, עורמה, שימוש במשפטים מורכבים וארוכים, השקפות מזלזלות על הממשלה ושחצנות. עם מאפייניו של האקר נמנים חוסר החלטיות לפרקים ונטייה לפרוץ בנאומים צ'רצ'יליאנים מגוחכים. ברנרד נוטה לקפדנות לשונית. סר המפרי דן לעיתים בעניינים שעל הפרק עם מזכירים קבועים אחרים, הנראים ארסיים ותשושים בה במידה, וכן עם מזכיר הממשלה (אותו הוא לבסוף ירש ב"כן, אדוני ראש-הממשלה"), סר ארנולד רובינסון - אותו מגלם ג'ון נטלטון - אבטיפוס של לגלגנות, יוהרה וניסיון רב בתככנות. הסתכלות זו על הממשלה אינה נחלת סר המפרי בלבד, אלא היא מובנת מאליה בעבור כל שירות המדינה.
כמעט כל הפרקים מסתיימים כאשר אחת הדמויות (לרוב סר המפרי) אומרת "כן, אדוני השר" או "כן, אדוני ראש-הממשלה". כל אחד מהפרקים ב"כן, אדוני השר" עמד בפני עצמו פחות או יותר, אך "כן, אדוני ראש-הממשלה" כוללת חוט עלילה מקשר במידת מה.
הכותבים מיקמו את האקר בלב לבה של הקשת הפוליטית, ונזהרו בכנותם את מטה מפלגתו בשם "הבית המרכזי" (שילוב של "המשרד המרכזי של השמרנים" ושל ה"Transport House" של הלייבור). המונחים לייבור והשמרנים אינם נזכרים כלל במהלך הסדרה, ובמקומם נעשה שימוש במונחים כגון "המפלגה", "הממשלה" ו"האופוזיציה". בסצנה הראשונה של הפרק הראשון, "ממשל פתוח", האקר נצפה בהכרזה על תוצאות הבחירות במחוזו בעונדו שושנה לבנה, בעוד שהמועמדים האחרים ענדו שושנים אדומות וכחולות (סמלי הלייבור והשמרנים). הסדרה נועדה בבירור להוות סאטירה על הפוליטיקה והממשל בכלל, ולא על מפלגה מסוימת כלשהי. החריג היחיד לכלל זה מתרחש בקיצור נמרץ בפרק "שירות החינוך הלאומי", כאשר סר המפרי מסביר לברנרד כיצד מדיניות "החינוך המקיף" נשמרת עם חילופי הממשלות, בעשותו שימוש בטיעונים שונים על פי זהות המפלגה השלטת.
אף על פי כן, הנטייה הכוללת הייתה לעבר צמצום הממשל ולא להרחבתו. הפרק "ג'ובים לבחורים", למשל, דחה את גישת הקורפורטיזם. ג'יי רחש חיבה אישית ליסודות הכלכליים הליברליים של התאצ'ריזם, ושרת במשרה חלקית ככותב נאומים בעבור נייג'ל לואוסון. לין, אף בתחילה, רחש חיבה פחותה לת'אצ'ר לא כל שכן כאשר במעלה העשור אישיותה החלה להאפיל על סדר היום המדיני. שותפות זו הביאה לפרקים כגון "איש במים" שהיווה סאטירה על פרשת ווסטלנד.
בסגנון טרולופיאני טיפוסי, מספר דמויות משנה בסדרה שאולות ככל הנראה מחיי המציאות. היו"ר המריר של התעשיות המולאמות, סר וולי מק'פרלנד, היה קריקטורה מלאת חיבה של סר מונטי פיניסטון (מחברת בריטיש סטיל); היועץ המיוחד לראש הממשלה ב"כן, אדוני ראש הממשלה" סר מרק ספנסר, התכתב עם דרק ריינר שהצטרף לממשלת ת'אצ'ר הראשונה כשעזב משרה ברשת החנויות מרקס אנד ספנסר; והעיתונאים ג'ון פילגרים ואלכס אנדרוז דמו ללא ספק לג'ון פילגר ואנדרו אלכסנדר. בילי פרייז'ר, איש האיגודים המקצועיים הסקוטי הקשוח והבלתי מתפשר, התבסס על דמותו של ג'יימי מוריס, שהנהיג את השביתה בבית-החולים ווסטמינסטר במהלך "חורף אי-שביעות הרצון", בעוד שבן סטנלי דמה לראש עיריית לונדון השנוי במחלוקת קן ליווינגסטון. בניגוד לכך, היועצת המיוחדת של הקר כראש הממשלה, דורות'י ויינרייט, הקדימה את בואה של שרה הוג (שדמתה לה במקצת) שלימים הייתה ליועצתו של ג'ון מייג'ור.
פרק הפיילוט הופק בשנת 1979 אולם לא שודר עד לשנת 1980, בשל החשש שישפיע על תוצאות הבחירות הכלליות של 1979 בבריטניה, שבהן עלתה מרגרט תאצ'ר לשלטון.
בשנת 2010 הופקה הצגה מאת אנתוני ג'יי וג'ונתן לין, כותבי הסדרה, בהשתתפות חלק מהשחקנים המקוריים, המבוססת על הסדרה. ההצגה הייתה סאטירה חריפה על הקואליציה בין המפלגה הליברל-דמוקרטית לבין המפלגה השמרנית שהוקמה באותה השנה בידי דייוויד קמרון. ההצגה הייתה פרובוקטיבית ונועזת מהסדרה, וכללה לא מעט קללות, על אף היותה ברוח הסדרה המקורית. בעקבות הצלחת ההצגה הופקה בשנת 2013 עונה חדשה בטלוויזיה של הסדרה ששולבו בה חלק מהרעיונות שהועלו בהצגה. העונה החדשה נכתבה אף היא בידי יוצרי הסדרה המקורית והמחזה, אנתוני ג'יי וג'ונתן לי, וכל שחקני המחזה משתתפים בה. העונה החדשה, בניגוד לסדרה המקורית, זכתה לביקורות שליליות ביותר.
"ציניקן הוא פשוט מונח שאידיאליסט מתאר בעזרתו ריאליסט..."
— Lynn, J., & Jay, A. (2020). The complete yes prime minister. Random House.
השר האקר: האמפרי, האם אתה רואה זאת כחלק מתפקידך לסייע לשרים להיראות מטופשים?
סר האמפרי: ובכן, מעולם לא פגשתי שר שנזקק לסיוע בכך.
— כן, אדוני השר; עונה 1 פרק 6 "הזכות לדעת"
השר האקר: מה ההבדל?
ברנרד וולי: ובכן, 'בבדיקה' משמעו 'איבדנו את התיקיה'; 'בבדיקה פעילה' משמעו 'אנחנו מנסים למצוא אותה'.
— כן, אדוני השר; עונה 1 פרק 2 "הביקור הרשמי"
ג'ונתן לין ו-אנטוני ג'ון, כן, אדוני ראש הממשלה, תרגמה: נעמי כרמל, בהוצאת עידנים, תל אביב, 1987
אתר האינטרנט הרשמי של כן, אדוני השר
"כן, אדוני השר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"כן, אדוני השר", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"כן, אדוני השר", באתר Metacritic (באנגלית)
"כן, אדוני השר", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
