שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
כיפל חארת'
כפר בנפת סלפית, ברשות הפלסטינית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
כיפל חארת' או כיפל חארס (בערבית: كفل حارث או كفل حارس) הוא כפר פלסטיני בשומרון, הנמצא צפון-מערבית לאריאל, שישה קילומטרים צפון-מערבית לסלפית ו-18 קילומטרים מדרום לשכם. במקרה של איות השם בערבית "כפל חארס", אפשר לפרשו "הכפר של השומר".
Remove ads
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
בכפר נמצאו חרסים מתקופת הברונזה התיכונה, תקופת הברזל 2, התקופה הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית/אומיית, הצלבנית/איובית והממלוכית.[1]
בשנת 1517, הכפר שולב באימפריה העות'מאנית עם שאר ארץ ישראל, ובשנת 1596, כיפל חארת' הופיע במרשמי המס העות'מאניים כ'נאחיה' (נפה) קובאל. בכפר נרשמו 54 משקי בית, כולם מוסלמים. הם שילמו מיסים על הכנסות מזדמנות, עזים או כוורות בנוסף לסכום קבוע[2].
באמצע התקופה העות'מאנית התיישבה בכפר חמולת חאמודה, שמקורה בכפר העזוב ג'ינדאס (כיום גנתון) ליד לוד משפחה זו נחשבת לאחת המשפחות הוותיקות בכפר.[3]
בשלהי התקופה העות'מאנית, בשנת 1870, החוקר הצרפתי ויקטור גרן הגיע לכפר, לאחר ההליכה ב"מטעים יפים של תאנים וזיתים". הוא העריך כי בכפר היו 600 תושבים[4]. שם המקום הוכר לגרן ככפיל חארת' וסומן על מפת הקרן לחקר ארץ ישראל בסוף שנות ה-80 של המאה ה-19 כ'שייח אתא'. כמו כן, הוא מפנה את תשומת לב לשרידי מגדלי השמירה הישנים שנבנו באבנים גדולות, גזורות היטב, בין דיר איסתיא לכיפל חארת'. בשנת 1882, הוא תואר כ"כפר קטן במקצת על קרקע גבוהה, עם מטעי זיתים במזרח[5].
בתקופת המנדט הבריטי
במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בכיפל חארת' הייתה אוכלוסייה של 373 נפש, כולם מוסלמים[6]. במפקד 1931 היו 562 תושבים מוסלמים אשר גרו ב-130 בתים[7]. בשנת 1945 האוכלוסייה הייתה 720, כולה מוסלמית, ושטח הקרקע הכולל היה 11,516 דונם, כשמתוכו הוקצו 964 דונמים למטעים ואדמות השקיה, 2,055 לגידולי דגנים, ואילו 41 דונם סווגו כשטח בנוי[8].
לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית.
בשנת 1961, האוכלוסייה של כיפל חארת' הייתה 1,341 נפש.
לאחר 1967
בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית.
ב-1984, הוקמה אריאל מדרום מזרח לכפר. כמה מאות דונמים של אדמה חקלאית ששימשה את הכפר הופקעו לצורך הקמת ההתנחלות[9]. כמו כן הופקעו קרקעות לצורך סלילת כביש חוצה שומרון וכביש 5 באזור[10].
ב-29 במאי 1989 פשטו כ-30 מתנחלים חמושים על הכפר וירו לכל עבר[11]. מן הירי נהרגה אבתיסאם בוזיה, בת 16 ואחיה נפצע[12]. ארבעה מהתוקפים הורשעו בהתפרעות שסופה גרימת נזק, בהצתה, בהיזק בזדון, בהיזק לבעל חיים ובפציעה בנסיבות מחמירות[13].
לפי נתוני ארגון OCHA של האו"ם, 3 פלסטינים תושבי הכפר נהרגו במהלך האינתיפאדה הראשונה ואחד נוסף במהלך האינתיפאדה השנייה.
ב-8 ביוני 2007 עשרות מתפללים יהודים שביקרו בכפר חיללו את בית הקברות, שברו מצבות וכתבו "מוות לערבים"[14].
ב-14 במרץ 2013, אדל ביטון נפצעה אנושות, ומאוחר יותר מתה מפצעיה, יחד עם אמה ושתי אחיותיה אשר נפצעו באורח בינוני במהלך תאונת דרכים שנוצרה בעקבות יידוי אבנים של פלסטינים בסמוך לכפר. חמישה הנערים מהכפר הועמדו לדין בידי בית משפט צבאי, שהיו מעורבים בזריקת האבנים בציר התנועה, וגרמו לתאונת הדרכים הקשה.[15]
ב-2021 היו שישה מתושבי הכפר מעורבים בפיגוע הירי בצפון השומרון, בו נרצח יהודה דימנטמן.
Remove ads
קבר יהושע בן נון
סכם
פרספקטיבה
ערך מורחב – קבר יהושע בן נון
בשומרון נמצאים מספר אתרים שמסורות שונות מזהות כציון קברו של יהושע בן נון, בהם "נבי ינון" שבכפר יאנון שליד שכם ו"ח'רבת תִּבְּנֶה" שליד הכפר דיר ניזאם, אך ב-1968 קבעה הרבנות הצבאית שקבר שייח בכפר, הוא "קבר יהושע בן נון" והציבה בו שלט המציין זאת[16][17]. ההחלטה התבססה כנראה על מסורת שומרונית אשר מזהה את הכפר כיפל חארת' עם תמנת חרס[דרוש מקור], בה נקברו על פי ספר יהושע יהושע בן נון וכלב בן יפונה. אלפים נוהגים לעלות לרגל לקבריהם ביום ההילולה השנתי למותו של יהושע, כ"ו בניסן [18]. בימי ההילולה משתלטים כוחות צה"ל ומג"ב על הכפר, התושבים נמצאים בעוצר משעות הצהריים עד הערב, ונאסר עליהם להביט מחלונות בתיהם. על פי דיווחים של התושבים ושל חיילי מילואים של צה"ל, חלק מהמשתתפים בהילולה מבצעים מעשי ונדליזם והתנכלות לאוכלוסיה, כגון כתיבת גרפיטי "מוות לערבים", ניפוץ חלונות של בתים ומכוניות, פיזור פסולת ושאריות מזון, פיצוץ צינורות מים, שירת שירי נאצה באישון לילה ועוד.[19][20]
בכפר נמצאים שני מבנים נוספים, שחלק מהיהודים מזהים אותם כקבר כלב בן יפונה וכקברו של נון, אביו של יהושע בן-נון. תושבי המקום מזהים מבנים אלה עם קבריהם של הנביאים די אל-כיפל(אנ'), שלפי אמונתם חציו הראשון של שם הכפר קרוי על שמו, ודי אל-נון, כינויו בערבית של יונה הנביא(אנ'). את המבנה המיוחס לקברו של יהושע בן-נון מזהים תושבי הכפר כקבר משרתו של סלאח א-דין.[19]
Remove ads
חינוך
בכיפל חארת' ארבעה בתי ספר. בית ספר יסודי לבנים, בית ספר יסודי לבנות, בית ספר תיכון לבנות ובית ספר תיכון מעורב.
קישורים חיצוניים
- Kifl Haris Town (Fact Sheet), המכון למחקר יישומי - ירושלים, ARIJ
- Kifl Haris Town Profile, ARIJ
- Kifl Haris Town - aerial photo, ARIJ
- Development Priorities and Needs in Kifl Haris, ARIJ
- מידע על Kifl Haris בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads