Loading AI tools
ישיבה תיכונית בירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישיבת ירושלים לצעירים שעל יד מרכז הרב (מכונה גם בקיצור "ישל"צ" - ראשי תיבות של "ישיבה לצעירים"), היא ישיבה תיכונית עם פנימייה בשכונת קריית משה בירושלים, בצמוד לישיבת מרכז הרב. הישיבה היא אחד מהמפעלים החינוכיים-תורניים שנוסדו בהשראת משנתו החינוכית של הראי"ה קוק, ובהכוונתם של הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.
 סמל הישיבה | |
![Thumb](#/media/קובץ:ישל"צ.jpg) | |
| בית המדרש של הישיבה | |
| ישיבה תיכונית | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | תשכ"ד–הווה |
| מייסדים | הרב יעקב פילבר |
| מגמות | ביולוגיה, אלקטרוניקה, פיזיקה |
| בעלי תפקידים | |
| מנהל | הרב דוד שמחון |
| ראש הישיבה |
|
| תלמידים | |
| כ-250 (60-70 בכל מחזור) | |
| שונות | |
| ספרים | "שמונה נסיכי אדם"; "דגל ירושלים" |
| מיקום | |
| מיקום | שכונת קריית משה, ירושלים |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°47′15.79″N 35°11′46.81″E |
|
www | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   ישיבת ירושלים לצעירים | |
![Thumb](#/media/קובץ:ישל"צ2.jpg)
בשנת תרצ"ג (1933) הוקמה בשכונת מחנה יהודה ישיבת מכינה ל"מרכז הרב" בשם "תורת ירושלים", בראשה עמד הרב משה בולבין, מתלמידיה הראשונים של ישיבת "מרכז הרב". מכינה זו פעלה למעלה משלושים שנים[1].
ישיבת ירושלים לצעירים הוקמה בשנת תשכ"ד (1964) ביוזמה של הרב אברהם שפירא להקים ישיבה שתתאים לרוחה של ישיבת מרכז הרב, ובפרט עבור בניו. הרב צבי יהודה הכהן קוק תמך ברעיון. את הישיבה הקימו בפועל תלמידיהם בישיבה - בראשם הרב יעקב פילבר, ועימו הרב יהושע רוזן והרב יוסף ברמסון ועוד[2]. הישיבה סיפקה מענה חינוכי לבניהם של תלמידי ובוגרי מרכז הרב, שלא היו מרוצים מהחינוך במוסדות חינוך חרדיים, שלא היו ציוניים, ובמוסדות מהזרם הממלכתי דתי, שלא היו די תורניים. הרב פילבר צירף אליו את הרבנים עוזי קלכהיים, צפניה דרורי, איתן אייזמן, יעקב כהן[3][4] ועוד. הישיבה כוונה לצעירים בגילאי 12–18, כמוסד בת של ישיבת מרכז הרב. מורה דרכה הרוחני היה הרב צבי יהודה הכהן קוק, אם כי הוא נתן חופש פעולה לצוות הישיבה. המילה 'ירושלים' בשם הישיבה, נוספה לבקשתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק. הישיבה בנתה בניין על שטחה של ישיבת מרכז הרב לצד בניין הפנימיה של מרכז הרב, ודירות שכורות באזור שימשו כפנימיות וכיתות. בשנותיה הראשונות המשיכו רוב הבוגרים לישיבה הגבוהה[5].
בחמש-עשרה שנותיה הראשונות (תשכ"ד-תשל"ט), כיהן בראשה מייסד הישיבה הרב יעקב פילבר. הרב איתן אייזמן שימש שנה אחת כממלא מקומו. בשנת תש"ם (1979) התמנה הרב פילבר לרבו של קיבוץ חפץ חיים, ועם מעברו לקיבוץ, התמנה הרב ירחמיאל ויס לראש הישיבה עד לשנת ה'תשע"ו, אז החליט הרב ויס לפרוש בשל פציעתו, ולהעביר את ראשות הישיבה החל משנת התשע"ז לרב יאיר גזבר, ששימש עד להתמנותו כר"מ שיעור א' וכר"מ אמונה במרכז הרב.
מאמצע שנות השמונים, הישיבה בראשות הרב ויס החלה להכין את תלמידיה לבגרות מלאה. בתקופה זו גדל הביקוש ללמוד בישיבה, נפתחה כיתה נוספת בכל מחזור, וכיום לומדים בישיבה כ-250 תלמידים מכיתה ט' עד י"ב. במשך השנים צומצמה הישיבה מתיכון בן 6 שנות לימוד, לתיכון בן 4 שנות לימוד, ובהמשך נוספה שוב חטיבת ביניים, השוכנת ברחוב קוסובסקי 7. במסגרת הישיבה פועלת גם כיתת חינוך מיוחד, שמסיימת מחזור מדי ארבע שנים.
בראשית שנות ה-90 נבנה מבנה לישיבה בצמידות לבניין פנימיית ישיבת מרכז הרב, ששימש לחדרי כיתות ולאולם בית מדרש, והמבנה הראשוני, שנחנך בשנת 1967[6], הוסב כולו לפנימייה. במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 קיבלה הישיבה כיתות לימוד במבנה בית ספר יסודי סמוך, והכיתות הקודמות הוסבו לחדרי פנימייה.
במהלך השנים כיהנו כמורים ור"מים בישיבה דמויות בולטות בציונות הדתית, בהם הרב חנן פורת (לימד ספרות בראשית ימי הישיבה), הרב שלמה אבינר (לימד מתמטיקה), הרב יהושע רוזן (כיהן כר"מ שנים רבות), הרב אברהם רמר (שימש כר"מ שנים רבות), הרב בנימין אייזנר (שימש כר"מ ומשגיח) הרב דוד סמסון ועוד.
הישיבה פועלת באמצעות עמותה רשומה בשם "ישיבת י-ם שע"י ישיבת רבנו מרן א. י. הכהן קוק זיע"א"[7].
הישיבה מחנכת את תלמידיה ברוח תורת הרב קוק, כאשר חלק משמעותי מצוות ההוראה בישיבה מורכב מבוגרי ישיבת מרכז הרב, וכיום אף חלק גדול מהצוות החינוכי הם בוגרים של הישיבה. הישיבה נוקטת במשנה חינוכית של אחריות אישית ומתן אמון בתלמידים.
בתחילת דרכה של הישיבה, תוכנית הלימודים שילבה לימודי גמרא עם לימודי הגות ומחשבת ישראל, ולימודי חול ברמה מינימלית בלבד. מאוחר יותר, עקב רצונם של הורי תלמידים רבים, צורפו בהדרגה לתוכנית הישיבה לימודי חול נוספים על מנת לעמוד בדרישות משרד החינוך לתעודת בגרות. הרב צבי יהודה קוק, שהיה מורה דרכה הרוחני של הישיבה, התנגד ללימודי שפה זרה בתוך הישיבה, ולפיכך לימוד השפה האנגלית נערכו בכיתה שהייתה מחוץ לתחום הרשמי של הישיבה[8]. מאוחר יותר פסק נוהג זה, וכיום שיעורי אנגלית נלמדים באופן רגיל.
בתקופה מאוחרת יותר, עקב ריבוי התלמידים שביקשו להגביר את כמות לימודי הקודש בישיבה (ביקוש שבעקבותיו קמו בהמשך השנים ישיבות קטנות ציוניות שבהן לא מתקיימים כלל לימודי חול) פתחה הישיבה תוכנית חדשה ששמה "אתר"ג" (ראשי תיבות של 'אל תבואני רגל גאווה'). בראש התוכנית עמד הרב אריה שטרן ובהמשך הרב יוסף ולד. כיום עומדים בראשה הרב שמיר שיינטופ והרב אברהם קוסמן. במקביל, נפתחה תוכנית מקבילה ששמה "גמב"ק" (ראשי תיבות של "גמרא בקיאות"), וכיום עומד בראשה הרב אורי אנגלמן.
ערך מורחב – הפיגוע בישיבת מרכז הרבבליל ר"ח אדר ב' תשס"ח (2008) בפיגוע בישיבת מרכז הרב חדר מחבל לספריית הישיבה הגבוהה, מרכז הרב, ורצח שמונה בחורים - חמישה מתוכם היו תלמידי הישיבה לצעירים ותלמיד שישי, בוגר. כ-10 תלמידים נוספים נפצעו בפיגוע. הישיבה זכתה לחשיפה רבה בעקבות האירוע, ובייחוד התפרסם ראש הישיבה הרב ירחמיאל ויס לאור הספדיו בישיבה והראיונות עמו בכלי התקשורת.
בעקבות הפיגוע, הוציאה הישיבה את הספר שמונה נסיכי אדם, שיצא לאור בסוף שנת הלימודים, ובו מאמרים מאת רבנים מובילים בציבור הדתי-לאומי על ענייני השעה, גאולה והתמודדות עם משברים, וכן מאמרים, מכתבים ודברי זיכרון על התלמידים שנרצחו. הישיבה הוציאה ארבעה דיסקים לזכר הנרצחים: "וכל מאמינים", "נעם הנשמות", "נפשי תקשיב שירו" ו"המלך הקדוש", המבוססים ברובם על מנגינות לתפילות בימים נוראים, לפי הנוסח הנהוג בישיבה. בדיסק "נעם הנשמות" כלול לחן של אחד הנרצחים, שגב פניאל אביחיל, לפיוט של רבי יהודה הלוי, וכן שיר שחיבר והלחין יונדב הירשפלד שנרצח גם הוא בפיגוע. כמה שירים בדיסקים בוצעו עם זמרים נוספים, בהם "השבעתי" שבוצע עם ישי ריבו, ו"כנפי רוח", שבוצע עם ביני לנדאו.
תלמידי הישיבה ממשיכים לרוב לישיבות גבוהות וישיבות הסדר. מדי שנה מנסים להתקבל לישיבה למעלה מ-400 תלמידים אך מתקבלים בין 60 ל-70 תלמידים בלבד.
כל שבת שנייה מתקיימת שבת ישיבה, כאשר רוב התלמידים נשארים לשבת בישיבה. במסגרת השבת יש סדר לימוד קבוע, ושיעור של ראש הישיבה. כמו כן יוצא לאור עלון פנים ישיבתי להבעת דעות במגוון נושאים, ששמו "ישלצניק". בשנת תשס"ז חודשה מסורת של הוצאת ביטאון תורני הנקרא דגל ירושלים החמישי במספר, על שם התנועה שרצה להקים הרב אברהם יצחק הכהן קוק, בשנת תשע"ז יצא הביטאון השמיני, בשנת ה'תשפ"ב יצא הביטאון התשיעי במלאת ארבעים שנה לפטירת הרב צבי יהודה הכהן קוק, ובשנת ה'תשפ"ג יצא הביטאון העשירי. בעבר מדי כמה שנים אף יצא ביטאון ספרותי הנקרא 'ודור יקום וחי'.
סדר החופשות ('בין הזמנים') בישיבה דומה לסדר החופשות בישיבות הגבוהות, יותר מאשר לסדר החופשות בישיבות התיכוניות. כך, יוצאים תלמידי הישיבה לחופשת בין הזמנים הראשונה לאחר יום כיפור וחוזרים רק בר"ח חשוון. החופשה הגדולה הבאה, מתחילה בר"ח ניסן, אז התלמידים יוצאים לחופש, עד ר"ח אייר. מדי שנה בשנה, במהלך חופשת הקיץ, חלק מהתלמידים מתאספים מרצונם החופשי לשלושה שבועות של לימודי "תורה לשמה", במסגרת תוכנית הנקראת 'ישבה"ז', (ראשי תיבות של 'ישיבת בין הזמנים'), שבמהלכה ישנו לימוד חופשי, בצירוף שיעורי גמרא על מסכת מסוימת. כמו כן ישנם שיעורים בנושאים כלליים ואקטואליים, מפי רבנים ועוד.
מנהל התיכון הוא הרב דוד שמחון. משמשים כר"מים הרבנים איתן שנדורפי, ידידיה פרידמן, בן ציון בן-פזי, יצחק סמואל (נכדו של הרב יצחק סמואל וחתנו של הרב אריה שטרן), אלישיב ברלין (בנו של מוסא ברלין), מנחם שחור (חתנו של הרב יצחק בן שחר), יצחק סומר ויאיר שרעבי (בנו של הרב סעדיה שרעבי וחתנו של הרב ירחמיאל ויס).
לאחר שבעקבות הפיגוע בישיבה יזמו בה הוצאת דיסקים לזכר הנרצחים, כאמור. הוקמה בישיבה מקהלה מתלמידיה. חברי המקהלה מבצעים שירים שונים, שחלקם נכללים בדיסקים האמורים. רבים מהשירים בוצעו לראשונה על ידה וחלקם אף נוצרו על ידה או בעבורה. שירים מסוימים בוצעו יחד עם זמרים מפורסמים - ביניהם ניתן למצוא את כנפי רוח בביצוע בכורה יחד עם ביני לנדאו, יסוד כיסא ה' בביצוע בכורה יחד עם יוחאי בן אב"י, וכן השיר "ידידותו" בהלחנתו של הרב אלישיב ברלין בביצוע בכורה של מקהלת הישיבה יחד עם רועי ידיד[9].
אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת ירושלים לצעירים
ישיבת ירושלים לצעירים, ברשת החברתית פייסבוק.svg){kind=icon}
סרטונים בערוץ של ישיבת ירושלים לצעירים, באתר יוטיוב
ישיבת ירושלים לצעירים (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
