מין של ציפור שיר קטנה ממשפחת הירגזיים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ירגזי חדגוני (שם מדעי: Baeolophus inornatus) הוא מין של ציפור שיר קטנה ממשפחת הירגזיים. הירגזי החדגוני הוא עוף קטן; אורכו 15 ס"מ ומסתו 12.6–19.2 גרם. על ראשו ציצה חומה קטנה. הוא חי בעיקר ביערות אלונים אך ביערות אורנים או מעורבי עצים.
| ירגזי חדגוני | |
|---|---|
.jpg) | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | דמויי־דרור |
| משפחה: | ירגזיים |
| סוג: | באולופוס |
| מין: | ירגזי חדגוני |
| שם מדעי | |
| Baeolophus inornatus Gambel, 1842 | |
| תחום תפוצה | |
 | |
הירגזי החדגוני הוא עוף קטן; אורכו 15 ס"מ, אורך כנפו 64–72 מ"מ, אורך זנבו 55–63 מ"מ, אורך מקורו 11.6–13.6 מ"מ, אורך כף הרגל 19–22 מ"מ, מסתו 12.6–19.2 גרם.[2] על ראשו ציצה חומה קטנה, קשתית העין שחורה. מקורו אפור, קצר וחזק. הגוף בצבע אפור-חום. הגב, הכנפיים והזנב כהים במקצת מהגחון, ולעיתים המותניים כתמתמות. זנבו בינוני באורכו. הירגזי יכול להניע את הציצה, כך שתהיה גלויה לחלוטין, מוסתרת לחלוטין, או גלויה למחצה, כפי שהוא נצפה עושה לרוב. הירגזי עף בתנועה גלית עם חבטות כנפיים קצרות ומהירות.[3]
קריאות הירגזי צרודות ונשמעות כמו "ציק-א-די". השיר הוא רצף שריקות צלולות הנעות במהירות בין צלילים גבוהים ונמוכים כמו "פי-טר פי-טר".[4]
הירגזי החדגוני הוא עוף קטן ופעיל.[3] הוא נצפה לרוב בזוגות או בלהקות משפחתיות קטנות שפרטיהן קוראים זה לזה לעיתים קרובות. מחפש אוכל תוך דילוג בין ענפי עצים, ולפעמים נתלה הפוך, בחיפוש אחר חרקים בצדם התחתון. הירגזי מפצח אגוזים ובלוטים על ידי החזקתם ברגליים והכאה בהם במקורו כבפטיש. מגיע גם למתקני האכלת ציפורים. ניזון בעיקר מחרקים, במיוחד זחלים וחיפושיות, פשפשים, חרגולים, וכנימות, כמו גם עכבישים. אוכל גם בלוטים, זרעים, ולפעמים פירות יער או פירות קטנים אחרים.[5]
הלהקות והזוגות עשויים להגן על טריטוריות במשך כל השנה. הנקבה בונה את הקן בדרך כלל בחור בעץ או בקן נקרים ישן. כאשר העץ רקוב בני הזוג עשויים לעבוד יחד כדי להרחיב חללים קטנים. כמו כן ישתמשו בתיבות קינון, ולעיתים יקננו בחריצים בבניינים או חללים אחרים. הקן בנוי מדשא, טחב וקליפת עץ. מרופד בחומר רך כמו נוצות או שיער. הנקבה מטילה 3–9 (בדרך כלל 6–7) ביצים לבנות, לפעמים מנוקדות קלות בחום-אדמדם. הנקבה דוגרת על הביצים 14–16 ימים. שני ההורים מביאים אוכל לגוזלים. הגוזלים פורחים מהקן כ-16–21 ימים לאחר הבקיעה.[5]
ירגזים חדגוניים חיים בעיקר ביערות אלון, אם כי הם חיים גם באזורים של יערות אורנים או מעורבי עצים. רוב האוכלוסייה חיה במדרונות יבשים בקליפורניה, אם כי גבולות תפוצתו הם מצפון באורגון ודרומית לבאחה קליפורניה.[3] לאורך חוף האוקיינוס השקט, הירגזי חי גם בפרוורים מיוערים, לעיתים רחוקות בחורש מחטני בהרים. בפנים היבשת, הוא נפוץ יותר ביערות המחטניים.[5] טווח התפוצה (כ–608,000 קמ"ר) וגודל האוכלוסייה של מין זה גדולים מאוד, ולכן המין אינו מתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון גודל הטווח וקריטריון גודל האוכלוסייה. מגמת האוכלוסייה יציבה, ועל כן המגמה לא מצטמצמת בקצב מהיר מספיק כדי להתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון מגמת האוכלוסייה. מבחינת מצב השימור הירגזי החדגוני מסווג כמין ללא חשש.[6]
מיני הסוג באולופוס סווגו בעבר בסוג ירגזי. מחקר משנת 2005 (גיל, סליקאס ושלדסון, 2005) שהיה מבוסס נתונים גנטיים ומורפולוגיים תמך בהפרדת הסוג באולופוס,[7] כפי שביצעו גופים אחדים, בהם IUCN,[8] ITIS,[9] ו-IOC (אנ').[10] המין ירגזי הערער נכלל בעבר כחלק ממין זה.[5]
העץ הפילוגנטי של הסוג באולופוס על פי יוהנסון ואחרים (2013):[11]
| באולופוס |
| ||||||||||||||||||||||||
איגוד האורניתולוגים הבינלאומי מכיר בארבעה תת-מינים שונים של ירגזי חדגוני:[10]
ירגזי חדגוני, באתר ITIS (באנגלית)
ירגזי חדגוני, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
ירגזי חדגוני, באתר GBIF (באנגלית)
ירגזי חדגוני, באתר eBird (באנגלית)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
