Loading AI tools
אחד מצנחני היישוב שצנחו במהלך מלחמת העולם השנייה באירופה הכבושה בידי הנאצים בניסיון להציל יהודים מהשמדה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק שחם (מקרסקו) (23 בנובמבר 1912 – 7 באוגוסט 1962) היה אחד מצנחני היישוב שצנחו במהלך מלחמת העולם השנייה באירופה הכבושה בידי הנאצים בניסיון להציל יהודים מהשמדה.
יצחק שחם | |
לידה |
23 בנובמבר 1912 יאסי, רומניה |
---|---|
פטירה |
7 באוגוסט 1962 (בגיל 49) ישראל |
תאריך עלייה | 1937 |
מדינה | ישראל |
כינוי | טוצי |
השתייכות |
ההגנה חיל האוויר המלכותי מנהלת המבצעים המיוחדים |
תקופת הפעילות | 1943–1944 |
דרגה | סמל |
תפקידים בשירות | |
צנחן | |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העולם השנייה | |
עיטורים | |
עיטור לוחמי המדינה | |
יצחק שחם נולד לאשר ודבורה מקרסקו ביאשי שברומניה. אח בכור לבטי, נחום, יהושע ולאה.
יצחק למד משפטים ברומניה אך הפסיק את לימודיו ועלה לארץ לבדו בשנת 1937 והצטרף לגרעין אשר מייסדיו היו קבוצת "אבוקה", מחניכי תנועת גורדוניה ברומניה, שהגיעו לארץ ישראל בשנת 1934 והתיישבו בהכשרה בפרדס חנה. באביב 1941 קיבלו חברי הקבוצה את הצעת פנחס לבון והקימו את קיבוץ אבוקה בעמק בית שאן.
לאחר הקמת הקיבוץ הצטרף יצחק ל"הגנה"[1] ובשנת 1943 התנדב לצבא הבריטי במסגרת קבוצת ״צנחני הישוב״, יחידה אשר הוכשרה על ידי האנגלים לצנוח באירופה כדי לאתר שבויים בריטים. פעילות זו בוצעה באמצעות שיתוף פעולה עם מנהלת המבצעים המיוחדים (Executive Operations Special - SOE)[2].
המועמדים הראשונים לצניחה עברו קורסים מיוחדים אשר נערכו בקהיר במצרים בקיץ 1942 ולאחר מכן ברמת-דוד. בסוף 1943 עבר מרכז הפעילות והאימונים לבארי באיטליה, כאשר המתנדבים, שהמתינו שם לאישור הצנחתם, פעלו בינתיים, יחד עם היחידות הארץ-ישראליות, בארגון והדרכה של פליטי שואה שהצליחו להגיע לשם[3]. בהוראת ההגנה ובהסכמה שבשתיקה של הבריטים הוטל על צנחני היישוב גם להציל יהודים.
לפני היציאה למשימה נשאלו הצנחנים מה בקשתו של כל אחד למקרה שלא יחזור, יצחק ביקש שיעלו את כל משפחתו שנותרה ברומניה. במהלך השנים 1944 עד 1946 עמדו הבריטים בהבטחתם והוריו, אחיו, ואחיותיו עלו לארץ עם אישורים רשמיים.
ב-3 במאי 1944 יצא יצחק יחד עם אריה לופסקו במטוס מבארי באיטליה לרומניה. השניים צנחו צניחה עיוורת בסביבת העיר קאריובה. כעבור מספר ימים נתפסו על ידי המשמר הרומני. במשך שלושה חודשים הוחזקו בבתי סוהר ונחקרו בקשר לפעילותם ותפקידיהם. בזכות שליטתם בשפה האנגלית, הצליחו השניים להסתיר את היותם יוצאי רומניה מה שמנע מהם העמדה לדין בעוון בגידה. בסיום החקירה הועברו למחנה שבויים אנגלים ואמריקנים שם פעלו להברחת טייסים שבויים. עם כניעת רומניה לצבאות בעלות הברית שוחררו יצחק ואריה לופסקו וב-2 בספטמבר 1944 חזר יצחק ארצה[4].
בסוף 1945 התחתן יצחק עם שושנה בלומנפלד אשר זמן קצר לפני כן עלתה לארץ מבוקרשט. ב-1946 נולד בנם הבכור אברהם וב-1952נולדה בתם דבורה.
בשנת 1948, כחלק מתהליך ההתפרקות של קיבוץ אבוקה, עברה המשפחה לתקופה קצרה לקיבוץ משמר השרון ולאחר מכן השתקעה בכפר ויתקין שם ניהל יצחק את מוסך הפלחה ודאג להרחבת השטחים המעובדים על מנת לקלוט ולפרנס את העלייה ההמונית[5].
בשנת 1960 נפגש יצחק עם אריה (לובה) אליאב אותו הכיר בזמן שירותו בצבא הבריטי. לובה אליאב מונה על ידי שר העבודה יגאל אלון, לעמוד בראש ועדה בין משרדית לתכנון, הקמה ויישוב חבל ערד שבמרכזו העיר ערד. לובה ביקש מיצחק להצטרף לצוות ההקמה, ויצחק נענה בחיוב[6].
בחודש נובמבר 1962 תוכנן לאכלס את בתי העיר עם ראשוני המתיישבים, אולם, כמה חודשים לפני מועד זה, בחודש אוגוסט 1962, נהרג יצחק בתאונת דרכים בדרכו מבאר שבע לעבודתו בחבל ערד[7][8]. כשנה לאחר מותו ומתוך רצון להמשיך את מפעלו, עברה משפחתו להתגורר בערד[9][6].
ביולי 1963 נחנכו בערד מגרשי כדורגל, טניס וכדורסל על שמו של יצחק שחם אשר היה סגן מנהל חבל ערד[10].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.