Loading AI tools
הרב יחיאל מיכל גולדשלג (ביידיש: גאלדשלאק; י"ב בטבת ה'תקצ"א, 1831 – כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918) היה מגדולי רבני פולין. אב בית דין שרנסק ושרפץ (שפס, שעפס). חיבר את הספר "אמרי אמת".
נולד בשנת תקצ"א בשרנסק לאברהם נכדו של הש"ך,[1] ולחוה לאה, בתו של הרב חיים זעליג טננבוים משרנסק (מצאצאי רבי יחיאל מיכל מנמירוב), ועוד הספיק להכיר את רבי מנחם מנדל מקוצק,[2] אשר קרא עליו: "מיכל שלי הוא יותר עילוי מכל העילויים שבזמני". נודע אז בשם "העילוי משראנצק". היה חסיד גור.
היה תלמידם של גדולי פולין החידושי הרי"מ ורבי ישראל יהושע מקוטנא, עמד בקשרי מכתבים עם שניהם וכן עם רבי מאיר אוירבך. בהיותו כבן חמש שלח מכתב בדברי תורה אל רבי עקיבא איגר.[3] נסמך לרבנות בידי רבו בעל חידושי הרי"מ, הרב חיים דוידזון רבה של ורשה והרב נפתלי הירץ הלברשטט רבה של פלוצק.
נישא לבתו של הרב זליג לווינברג. למשרתו הרבנית הראשונה התמנה בגיל 17 בעיר קיקל, ומאז כיהן ברבנות במספר עיירות שונות כשבעים שנה, בשרנסק, פודמביצה (פודמביץ') ואוסטרולנקה,[4] וכחמישים ושלוש שנה בעיירה שרפץ (שפס).[5] בכל מקומות רבנותו הקים ישיבות, עמד בראשן והעמיד תלמידים. בשנותיו האחרונות נחשב לזקן רבני פולין. הביוגרף והעיתונאי יהודה ליב לוין ציין כי הרב גולדשלג "נחשב לקדוש עליון, בעל רוח הקודש ופועל ישועות".[6]
הרב גולדשלג נפטר בשבט ה'תרע"ח (1918), בגיל 87, ונטמן בעירו שרפץ.[7] נכדו הרב יהושע השיל – שלבקשתו ישב על כיסא הרבנות של סבו[8] – הקים על קברו אוהל. האוהל נהרס, עם בית העלמין היהודי כולו, בידי הנאצים בתקופת השואה.
משפחתו
אחיו הרב אברהם מרדכי גולדשלג היה רב בעיר פלונסק. בן אחותו דבורה רעכעל הוא הרב יהודה ליב גרויבארט ממאקו מחבר הספר "חבלים בנעימים דברי יהודה", עליו נדפסה הסכמתו.
בנו הרב יעקב חיים זליג גולדשלג (תרי"ג, 1853 – תרפ"ו, 1926), הוציא לאור וערך מקצת מספריו של רבי יהונתן אייבישיץ וחיבר את ספר השו"ת "ויחי יעקב", היה מרבני ורשה. נכדו הרב יהושע השיל דוד גולדשלג היה אב בית דין פשדץ (פשייטש) ושרפץ, וחתן האדמו"ר מקרשנוביץ רבי אליהו לרמן בעל "שנות חיים". נספה בשואה.[9][10]
רבי יחיאל מיכל תמך בתנועה הציונית, כפי שעולה מהסכמתו לספר 'גאולת הארץ' של הרב מרדכי אשכנזי, בה הוא כותב[11]:
וזה באמת חובת כל איש ישראל לקחת חלק בתמיכת יד לישוב ארץ הקודש אשר קדושתה מתרחבת לפי מספר תושביה... גם העוסקים בישובה ומסבבים תקות ישועתה גם המה על שדה הארץ הקדושה יחשבו, וגאולה תהיה להם, וכרובם כן תרחב גבולה, וממרומים יתרבה שפע רצון עליה להצמח יבולה בברכה... לכן כל ישרי לב יהללו מעשה המסולה הזה, כי יתעוררו בלב תמים ללבוש עוז להדבר הגדול הזה ולא יטמינו ידם. מי יתן ותבוא במהרה תקותנו
בשנת תרנ"ז כתב הרב גולדלשג מכתב ארוך ומפורט אל הרב שמואל מוהליבר, גדול רבני חובבי ציון, בו פירט את החובה לדעתו לעסוק ביישוב הארץ, להתקבץ לאגודות ציוניות, לאסוף כספים ולהקים יישובים בארץ ישראל.[12] כן חתום על כרוז "דעות הרבנים לטובת הציונות" שפורסם באביב תר"ס (1900).[13]
עם זאת, לדברי אברהם גרין, אחיו של דוד בן-גוריון, בקיץ תר"ס (1900) הוכרח הרב גולדשלג בצו מפורש מרבי יהודה אריה לייב אלתר (האדמו"ר מגור מחבר "שפת אמת") לחתום על מכתב התנגדות לציונות, ובלחץ קנאי עירו אכן עשה זאת.[14]
הרב גולדלשג חיבר חיבורים רבים וחלקם נדפס. כתבי היד של חיבוריו הרבים אבדו בשואה. מקצת מחיבוריו:
- עיניים לראות ולב לדעת – על מגילת קהלת, וורשה תרמ"ה (קישור לספר באתר אוצר החכמה; קישור לספר באתר הספרייה הלאומית)
- ציון וירושלים – על ספר תהלים, וורשה תרמ"ג (קישור לספר באתר אוצר החכמה; קישור לספר באתר הספרייה הלאומית)
- אמרות טהורות – נדפס בתוך ספר "שברי לוחות", וורשה תרע"א
- אמרי אמת – שלושה חלקים: הערות על התורה והנביאים, הערות על אגדות הש"ס, "ליקוטים בכללי תורה מצוות אמונות ודעות תקנות ומנהגים" וכן בענייני הלכה, פיוטרקוב תרפ"א, יצא לאור בידי בנו הרב יעקב חיים זליג (קישור לספר באתר היברובוקס)
- עיניים לראות ואוזנים לשמוע – על מגילת שיר השירים
- לחם דמעה – על מגילת איכה
- סוד קדושים רבה – ביאור על מדרש רבה
- ספר המאורות – שבעה חלקים, בענייני תרי"ג המצוות ועוד
- כתר תורה
- 'רבי יחיאל מיכל משרפץ', בתוך: יחזקאל רוטנברג ומשה שנפלד, הרבי מקוצק, תל אביב 1959, כרך ב, עמ' תפז-תפח
- אפרים תלמי (עורך), קהילת שרפץ: ספר זיכרון, תל אביב 1959, עמ' 33–37
- 'רבי יחיאל מיכל גאלדשלאג', בתוך: חכמי פולין, ישראל אברהם גרינבוים (עורך), ירושלים תשס"ט, עמ' תעא-תעה
- אמרי אמת, באתר היברובוקס
- הרב יחיאל המכונה מיכל במוהר"ר אברהם גאלדשלאג, בתוך: אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 380
- הרב יחיאל מיכל גולדשלג, באתר האנציקלופדיה להנצחת צדיקים
יחיאל מיכל בן אברהם גולדשלג, דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
