Remove ads
יו' הגדול (בסינית מסורתית: 大禹, בסינית מפושטת: 大禹, בפין-יין: dà yǔ, דָה יוּ'. בערך 2200-2101 לפנה"ס[1]) היה שליט אגדי בסין העתיקה שנודע בעיקר בטיפולו בשיטפונות, בביסוס השלטון השושלתי בסין בייסוד שושלת שְׂיָה, ובדמותו המוסרית.[2][3]
 | |
| לידה |
2297 לפנה״ס? הרפובליקה העממית של סין  |
|---|---|
| פטירה |
2197 לפנה״ס? (בגיל 100 בערך) Kuaiji Mountains, הרפובליקה העממית של סין |
| מדינה |
שושלת שיה |
| מקום קבורה |
Yu the Great mausoleum |
| בן או בת זוג |
Tu Shan Shi |
  | |
התאריכים המוצעים לשלטונו של יו' קודמים באלף שנים בערך לרישומים הכתובים המוקדמים ביותר של סין - עצמות הניחוש מן החלק המאוחר של שושלת שאנג.[4] חפצים מהתקופה אליה מיוחס יו' לא נושאים כתובות המזכירות אותו, וגם בעצמות הניחוש הוא אינו מוזכר. הוא אינו מופיע בכתובות עד לכתובות על כלים מתקופת שושלת ג'וֹאוּ המערבית (בערך 1045-771 לפנה"ס). החוסר במשהו שאפילו קרוב לתיעוד בן זמנו הוביל למחלוקת באשר לקיומו ההיסטורי של יו'. התומכים בהיותו דמות היסטורית כי סיפורים על חייו ועל שלטונו עברו בעל-פה באזורים שונים של סין עד שהועלו על הכתב בשושלת ג'וֹאוּ[5], בעוד המתנגדים מאמינים כי דמותו הייתה במקורה דמות אגדית של אל או חיה מיתית מתקופת שושלת שְׂיָה, אשר קיבלה דמות אנושית בתחילת שושלת ג'וֹאוּ. רבים מהסיפורים על יו' נאספו ב"רשומות ההיסטוריון" של ההיסטוריון הנודע סה-מה צ'יין. יו' ו"מלכים-חכמים" אחרים של סין העתיקה זכו לתשבחות מצד קונפוציוס והוגים סיניים אחרים על סגולתם ומוסריותם.[6]
יו' הוא אחד מן השליטים הסיניים הבודדים שזכו לכינוי הכבוד "הגדול" לאחר מותם.
Remove ads
על פי מספר מקורות סיניים עתיקים, יו' היה דור שמיני לקיסר הצהוב: אביו של יו', גוּן, היה דור חמישי לקיסר ג'וואנשו', ואביו של גְ'ווָאנְשׂוּ', צָ'אנְגְיִי היה בנו השני של הקיסר הצהוב.[7][8][9][10] מסופר כי יו' נולד בהר וֶן, במחוז בֵּייצְ'ווָאן בסצ'ואן של היום[11], למרות שיש גם הטוענים שהוא נולד בשְׁפָאנְג[12]. אמו של יו' השתייכה שבט יוּאוּשִׂין ונקראה נוּ'גְ'ה אוו לפי מקורות אחרים נוּ'שִׂי.
כאשר היה יו' ילד, העביר אביו את אנשיו מזרחה, לעבר המישור המרכזי. המלך יאו העניק לגוּן את התואר "אדון צ'ונְג", שבדרך כלל מזוהה עם הפיסגה של הר סונג. לפיכך מקובל להאמין כי יו' גדל על מדרונות הר סונג, דרומית לנהר הצהוב.[13] בשלב מאוחר יותר הוא נשא אישה מהר טוּ (塗山) שידועה בדרך כלל בכינוי "הגבירה טוּשָׁאן".[14] לשניים נולד בן בשם צִ'י, שמשמעו לרוב "התגלות".[14]
מאז ומעולם הייתה מחלוקת על מיקומו של הר טוּ. שני המיקומים הסבירים ביותר הם הר טוּ במחוז אָנְחְווֵי, ופיסגת טוּ של ההר הדרומי בעיר צ'ונְגְצִ'ינְג.
Remove ads
במהלך שלטונו של המלך יאו, מרכז סין סבל משיטפונות חוזרים ונשנים, אשר מנעו התפתחות כלכלית וחברתית. על גוּן, אביו של יו', הוטלה המשימה לייצר מנגנון התמודדות עם השיטפונות. הוא בילה יותר מתשע שנים בבניין סדרה של סכרים וסוללות לאורך גדות הנהרות, אך למרות (ואולי בגלל) מספרם הרב וגודלם של הסכרים, והשימוש באדמה הנושמת[15], המאמץ נחל כישלון. כשבגר, המשיך יו' את המלאכה של אביו, ולמד לעומק עת מערכות הנהרות בניסיון ללמוד מדוע נסיונותיו של אביו נכשלו.
בשיתוף פעולה עם הדוכס דוחן, מומחה חקלאי חצי-מיתולוגי שמעט ידוע על אודותיו מלבד הגדרתו כאביה הקדמון של שושלת ג'ואו, הצליח יו' להקים סידרה של בקרות מים שהתגלו כקריטיות בביסוס השגשוג של לב סין. במקום לסכור את זרם המים ישירות, יצר יו' סידרה של תעלות השקיה שהזרימו את המים אל השדות, והשקיע מאמץ רב בניקוז הנהרות.[9] מסופר כי יו' היה ישן ואוכל עם הפועלים הפשוטים, ובילה את רוב 13 השנים בהן התבצע הפרויקט בסיוע אישי לעבודת הניקוז של קרקעות הטין של הנהרות. הניקוז וההשקיה הצליחו ואיפשרו לתרבות הסינית לשגשג לאורך הנהר הצהוב, נהר וֵיי ושאר הנהרות של לב סין. פעילות זו קנתה ליו' מוניטין רב בהיסטוריה סינית, ומתייחסים אליה בכינוי "יו' הגדול משתלט על המים" (בסינית: 大禹治水; פין-יין: Dà Yǔ Zhì Shuǐ). הר לונְגְמֶן לאורך הנהר הצהוב היה ידוע במיוחד בערוץ הצר שלו שחסם את מעבר המים מזרחה אל האוקיינוס. מסופר כי יו' הביא כמות גדולה של פועלים להרחיב את הערוץ, שקיבל מאז את השם "השער של יו'" (בסינית: 禹門口).[9]
Remove ads
בגרסה המיתולוגית של הסיפור, כפי שהיא מופיעה ב"רשומות איסוף האבדות"[16] של וָאנְג גְ'יָה מן המאה הרביעית, יו' מקבל סיוע במשימתו מדרקון צהוב ומצב שחור (שאינו בהכרח קשור לצב השחור מן המיתולוגיה הסינית).[17] מיתוס מקומי נוסף טוען כי יו' יצר את "נקיק שלושת המסלולים" של נהר היאנגצה בכך שחתך את רכס ההרים בגרזן-קרב אלוהי על מנת לשלוט בשיטפונות.[18]
סיפורים מסורתיים מתארים את יו' כמי שהקריב במידה רבה את גופו על מנת לשלוט בשיטפונות. לדוגמה, נאמר שידיו כוסו יבלות, וכפות רגליו היו מיובלות לחלוטין. בסיפור נפוץ אחד, יו' היה נשוי רק ארבעה ימים כשקיבל את המשימה להילחם בשיטפונות. הוא נפרד מאשתו, באמרו שאינו יודע מתי ישוב. במהלך שלוש עשרה השנים של השיטפונות, הוא עבר שלוש פעמים ליד מפתן הדלת של משפחתו, אך באף אחת מהפעמים האלו לא חזר לביתו. בפעם הראשונה שעבר, שמע שאשתו יולדת. בפעם השנייה שעבר, בנו כבר יכל לקרוא לאביו. משפחתו הפצירה בו שישוב הביתה, אך הוא השיב שהדבר בלתי אפשרי כל עוד השיטפונות נמשכים. בפעם השלישית שיו' עבר שם, בנו כבר עבר את גיל 10. בכל פעם שעבר, סירב יו' לעבור בדלת בטענה שאינו יכול לנוח כאשר השיטפון גובה את חייהם של אינספור אנשים.[14][19]
נטען גם שיו' הרג את שְׂיָאנְגְלְיוֹ השר של גונְגְגונְג, שהיה מפלצת בצורת נחש בעל תשעה ראשים.
Remove ads
המלך שון, ששלט לאחר יאו, התרשם כל כך מעבודתו ההנדסית של יו' ומחריצותו, שהעביר לו את השלטון במקום לבנו שלו. יו' בתחילה סירב להצעה, אך היה כל כך מקובל בקרב האצילים וראשי השבטים המקומיים שהסכים להיות לקיסר החדש, בגיל 53. הוא קבע את הבירה באָן-יִי, שאת חורבותיה מזהים כיום בנפת שְׂיָה בדרום מחוז שָׁאנְשִׂי, וייסד את שושלת שְׂיָה, שנחשבת במסורת לשושלת הראשונה בסין.[20]
פעילותו של יו' בשליטה בשיטפונות יצרה לו היכרות עם כל האזורים שהיו אז בעלי אוכלוסיית האן סינית. על פי הפרק יוּ' גונְג בקלאסיקה של המסמכים, יו' חילק את העולם הסיני לתשעה מחוזות (ג'וֹאוּ): גִ'יג'וֹאוּ (冀州), יֵנְג'וֹאוּ (兗州), צִ'ינְגְג'וֹאוּ (青州), שׂ'וּג'וֹאוּ (徐州), יָאנְגְג'וֹאוּ (揚州), גִ'ינְגְג'וֹאוּ (荊州), יוּ'ג'וֹאוּ (豫州), לְיָאנְגְג'וֹאוּ (梁州) ויוּנְגְג'וֹאוּ (雍州).[21]
ב"הטקסים של ג'וֹאוּ"' במקום המחוזות שׂ'וּ ולְיָאנְג מופיעים המחוזות יוּאוּג'וֹאוּ (幽州) ובִּינְגְג'וֹאוּ (并州). ב"אָר יָה" לא מופיעים צִ'ינְגְג'וֹאוּ ולְיָאנְגְג'וֹאוּ, ובמקומם מופיעים יוּאוּג'וֹאוּ (幽州) ו יִינְגְג'וֹאוּ (營州).[21] בכל מקרה, כל המקורות מסכימים כי היו תשע המחוזות. עם הארד שקיבל מתשעת המחוזות, יצר יו' תשעה כלי דִינְג שנקראו "תשע הקדרות התלת-רגליות".[22] אז העביר את בירתו לעיר יָאנְג (陽城).[23]
על פי רשומות הבמבוק, יו' הרג את אחד המנהיגים הצפוניים, פֶנְגְפֶנְג (防風), על מנת לבצר את אחיזתו בשלטון.[24][25]
Remove ads
על פי רשומות הבמבוק, יו' שלט בשושלת שְׂיָה במשך 45 שנים, ולפי ספר יְוֵּ'ה ג'וֵּ'ה (越絕書), הוא נפטר ממחלה.[25][26] מסופר כי הוא נפטר בהר קְוָאיְגִ'י, דרומית לשָׁאושִׂינְג של היום, במהלך מסע ציד אל הגבול המזרחי של ממלכתו, ונקבר שם. המאוזליאום של יו' (大禹陵) המוכר כיום נבנה במאה השישית, בתקופת השושלות הצפוניות והדרומיות לכבודו.[27] המאוזוליאום ממוקם ארבעה קילומטרים דרום-מזרחית לעיר שָׁאושִׂינְג.[27] מרבית המבנה עבר בנייה מחדש פעמים רבות בתקופות האחרונות. שלושת החלקים המרכזיים במאוזילאום הם קבר יו', מקדש יו', והמצבה לזכר יו'.[28] בפסלים רבים הוא נראה נושא מעדר (耒耜). מספר קיסרים בתקופת הקיסרות נסעו לאזור לשם ביצוע טקסים לכבוד יו', והמפורסמת שבנסיעות היא זו של הקיסר הראשון.[26]
Remove ads
מאחר שלא שרדה כל ראיה כתובה לקיומו של יו', ישנה מחלוקת באשר לקיומה של דמות היסטורית בשם זה. אין כל כתובת מתקופתה, והוא לא מוזכר גם בעצמות הניחוש המאוחרות ממנו. העדות הארכאולוגית הראשונה לקיומו של יו' מגיעה מכלים שנוצרו כאלף שנים לאחר מותו המשוער, מתקופת שושלת ג'וֹאוּ המערבית.
אסכולת הספק בקדמוניות של ההיסטוריונים של המאה העשרים, למשל, טענה כי יו' לא היה אדם באגדות המוקדמות ביותר, אלא אל או חיה אגדית שהיו קשורים למים ואולי גם עם מלכי הדרקון ושליטתם במים. על פי תאוריה זו, יו' (בתור אל או חיה) הופיע על כלי ארד טקסיים של אנשי שְׂיָה המוקדמים, ועד תחילתה של שושלת ג'וֹאוּ, הפכה הדמות האגדית לאדם הראשון שיכל לשלוט במים. רק במהלך שושלת ג'וֹאוּ נוספו לשושלת האגדית האורתודוקסית הדמויות שקדמו ליו'. ישנן אגדות שבהן יו' הגדול הוא אדם-אל.
ישנה עדות ארכאולוגית לשיטפון גדול בנהר צהוב בסביבות 1920 לפנה"ס, תקופה החופפת להופעת תרבויות חדשות לכל אורך הנהר הצהוב. בעיות השליטה במים לאחר ההצפה הראשונית יכלו להימשך כ-20 שנים. ווּ ועמיתיו טענו כי הדבר תומך ברעיון כי הסיפורים על יו' הגדול מקורם בדמות היסטורית.[29]
Remove ads
יו' נחשב על ידי הסינים העתיקים במשך זמן רב לשליט אידיאלי ומלך-פילוסוף. גם בֵּייצְ'ווָאן, גם וֶנְצְ'ווָאן וגם דוּגְ'יָאנְגְיֵן טוענות שהן המקום בו נולד.[30]
עקב מעורבותו בשיטפון הגדול המיתולוגי של סין, יו' נחשב לאלוהות מים בדאואיזם ובדתות העממיות של סין. הוא עומד בראש חמשת המלכים של בני האלמוות של המים להם חולקים כבוד במקדשים קטנים בתוך מקדשי מָאדְזוּ בתור מגיני ספינות בעת מסען.[31]
.svg)
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads