Loading AI tools
משפטנית וחוקרת מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יופי תירוש (נולדה ב-1970) היא משפטנית, מרצה בכירה ומאוקטובר 2022 סגנית הדקאן בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. בשנים 2017–2020 כיהנה כראש בית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר. כפעילה ציבורית לקידום זכויות האדם קיבלה אותות הוקרה שונים על השילוב בין פעילות אקדמית וציבורית, ובהם פרס גורני מטעם העמותה למשפט ציבורי בישראל ב-2018.
תירוש, נובמבר 2022 | |
לידה |
1970 (בת 54 בערך) מסלול |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה |
|
תחומי מחקר | שוויון ודיני איסור הפליה, משפט ותרבות |
תפקידים בולטים |
מרצה בכירה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ראש בית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר |
פרסים והוקרה |
פרס גורני על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי (2018) אות ע״ש יוסף קטן על שילוב מחקר ואקטיביזם לקידום צדק מגדרי מעמותת רוח נשית (2017) |
תירוש נולדה וגדלה במושב מסלול שבצפון-מערב הנגב, בת לאסתי ושלמה תירוש. למדה בתיכון האזורי "מרחבים" ובתיכון לחינוך סביבתי במדרשת שדה בוקר.
את התואר הראשון במשפטים למדה באוניברסיטה העברית בירושלים (1997). התמחתה בלשכתו של השופט מישאל חשין בבית המשפט העליון. השלימה תואר שני ושלישי באוניברסיטת מישיגן באן ארבור (2004), ושם גם הייתה עמיתה במכון ללימודים הומאניים (2003–2004). לאחר הוראה של שלוש שנים בבית הספר למשפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל (2004–2007) ופוסט דוקטורט באוניברסיטת ניו יורק (2007–2008), הצטרפה לסגל אוניברסיטת תל אביב. בשנת 2013 הועלתה לדרגת מרצה בכיר. שימשה מרצה אורחת בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון ובאוניברסיטת קווינס באונטריו, קנדה. מלמדת דיני עבודה, פילוסופיה של המשפט, אפליה, גוף במשפט, ומשפט ואוכל.
תירוש היא פעילה ציבורית לקידום זכויות האדם, ובפרט במאבק בהדרת נשים בישראל. בשנת 2013 יזמה מאבק בהפרדה מגדרית בתוכניות לחרדים באקדמיה.[1] באוקטובר 2014 הוגשה נגד התוכנית עתירה לבג"ץ[2] בגין ההפרדה המגדרית והפליה נגד מרצות, בהובלת תירוש.[3]
בשנה שבה הייתה חברה בהנהלת שדולת הנשים בישראל יזמה את הקמתה של מחלקה בשדולה למאבק בהדרת נשים.[4] בעקבות מינויה לראש בית הספר למשפטים במכללת ספיר ב-2017 פרשה מכהונתה בשדולת הנשים.
כיהנה כחברת הוועדה המייעצת לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, בוועדה הציבורית לבחינת קריטריון הגיל בתור לתרומת איברים מן המת ובוועדה הציבורית לבחינת מודלים לקידום תרומות איברים.
כיהנה בוועד המנהל של "איתך - משפטניות למען צדק חברתי", בוועד המנהל של "תמורה: המרכז המשפטי למניעת אפליה", בוועדה לפישוט העברית המשפטית של לשכת עורכי הדין.
תירוש פועלת נגד התפשטות הדרת הנשים ונרמול המסגרות הנפרדות לנשים וגברים בהשכלה הגבוהה, בשוק התעסוקה, בסקטור השירותים ועוד.[5] היא ארגנה יחד עם פרופ' מנחם מאוטנר את הכנס האקדמי הראשון בנושא הפרדה בין המינים באקדמיה ביוני 2013,[6] ומקדמת את בלימת הדרת הנשים בזירות שונות, בהן חקיקה, בתי משפט ואמצעי התקשורת.[7][8][9] נכללה ברשימת 100 המשפיעים של מגזין TheMarker לשנת 2019.[10] היא חברה בפורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, הפועל נגד שינויי המשטר שהוצעו במערכת המשפט בשנת 2023.[11]
תירוש נשואה לד"ר זהר כוכבי, אחיו של אביב כוכבי.
מחקריה עוסקים בשוויון ואיסור אפליה, ובממשקים שבין משפט, חברה ותרבות, תוך דגש על תאוריה של שוויון ועל יחס המשפט לגוף האנושי.
על מחקריה בתחום השוויון ואיסור האפליה, והשילוב בין פעילות אקדמית וציבורית לקידום שוויון בין המינים ובלימת הדרת נשים זכתה בפרס גורני מטעם העמותה למשפט ציבורי בישראל (2018), בפרס ע"ש פרופ' יוסי קטן מטעם עמותת רוח נשית, לאקדמאים המשלבים מחקר ואקטיביזם לקידום צדק מגדרי (2017), ובמדליית DeRoy Testamentary Foundation על מצוינות בהוראה אקדמית מאת התכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב. ב-2018 זכתה במענק מחקר של הקרן הלאומית למדע בתחום דיני איסור האפליה.
את ראשית הקריירה המחקרית שלה הקדישה לפיתוח הבנה תאורטית של הממשק שבין המשפט לבין היבטים חיצוניים של זהות ואישיות. תירוש טוענת כי בשונה מהמשפט הישראלי, יחסו של המשפט האמריקאי לסוגיית ההגנה על מראה חיצוני איננו מספק. לדבריה, שיטת משפט זו נכשלת שוב ושוב בהכרה בצורך לאזן בין אינטרסים של מעסיקים או של המדינה לבין אינטרסים של הפרט. תירוש עוסקת גם בסממני זהות אחרים של הפרט, כגון מוגבלויות והשתייכות למיעוטים גזעיים ומגדריים.
תחום עיסוק נוסף של תירוש הוא שוויון ואיסור הפליה, במיוחד בהקשר המגדרי. מחקריה בתחום העדפה מתקנת וייצוג הולם צוטטו בהסכמה בפסיקת בית המשפט העליון כאסמכתא לקביעותיו.[12]
תירוש עושה לעיתים קרובות שימוש בכלי ניתוח טקסטים מתחום הספרות (רטוריקה, מבנה נרטיבי וכדומה) לחילוץ יסודות רעיוניים סמויים בטקסטים משפטיים, למשל התפיסה שאונס בין בני זוג נשואים חמור פחות מאונס רגיל,[13] וקשר בין השקפות שיפוטיות ביחס לזמן הלאומי (בין תקופת חירום לתקופת רגיעה) לבין הנכונות להגן על זכויות האדם.
"ייצוג הולם לבני שני המינים בשירות המדינה"[19] (שזכה בפרס ג'ורג' וובר למאמר מצטיין של סטודנט ובמלגה על שם אליס שלוי) (מציע פרשנות ותוכנית עבודה ליישום חוק שירות המדינה (מינויים), שקבע חובת ייצוג הולם לנשים בשירות המדינה)
"ייצוג הולם במשפט הישראלי: סיכום ביניים ריאליסטי"[20]
טורי פרשנות בעיתונות:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.