יוסף אבן טבול

רבי יוסף אבן טבול (? - 1616), המכונה גם המערבי או המוגרבי, נולד ככל הנראה באזור המגרב (צפון אפריקה) במאה ה-16. להשערת חוקרים אחדים מוצאו מאזור דרעא שבמרוקו. הוא עלה לארץ ישראל ולמד קבלה אצל האר"י בצפת, שם נשאר לאחר מות רבו (1572) ולימד קבלה. בין תלמידיו נמנים ר' שמשון בק ור' ישראל בנימין.

יוסף אבן טבול

תקופת הפעילות	?–1616
פטירה	1616
רבותיו	האר"י
תלמידיו	ר' שמשון בק, ר' ישראל בנימין

בין 1602-1608 עבר ר' יוסף למצרים וישב באלכסנדריה, שם הוסיף להעמיד תלמידים בקבלה. הוא נפטר באלכסנדריה בקיץ של 1616. מסורת של יהודי תוניסיה טוענת על קברו של רבי יוסף המערבי בסביבות הכפר אל-תמאמה במחוז גאבס אשר בדרום-מזרח המדינה כיום.

רבי יוסף אבן טבול הותיר אחריו יבול ספרותי גדול של דרשות ופרושים לספר הזוהר, חלק מדרושיו הקבליים ידועים בשמם "דרושי חפצי בה".

שאלת יחסו עם תלמידו הבולט של האר"י, רבי חיים ויטאל נידונה בין החוקרים; בעוד גרשם שלום טוען למתח ותחרות הדדיים, יוסף אביב"י גורס יחסים נינוחים יותר. הרב יהודה ליאון אשכנזי טען על פי מסורת משפחתית שהשניים השלימו ואף הפכו לידידים ^[1].

בכתביו בולטת הסיבה הקתרטית (מלשון קתרזיס) לצמצום ולאצילות: האל ביקש להיפטר משורש הרע שהיה חבוי בו. בכתביו של ר' חיים ויטאל ניתן למצוא את הסיבה הזו בין השורות, אבל הסיבה השכיחה היא הסיבה הטלאולוגית: לתת שכר לצדיקים ועונש לרשעים. השערת החוקרים, כגון: גרשם שלום וישעיה תשבי הייתה שר' חיים ויטאל ביקש לטשטש ולהסוות את התורה הזו. מכאן החשיבות של כתבי אבן טבול: הם נותנים לנו גרסה בלתי מצונזרת לכתבי האר"י. חוקרים מאוחרים יותר, כגון משה אידל, יהודה ליבס ורונית מרוז טוענים שתורת האר"י היא תורה מרובדת, שנוצרה בשלבים שונים ונמסרה בעל-פה לתלמידים שונים ומכאן ההבדלים בגרסאות השונות.

לקריאה נוספת

• יוסף אביב"י, דרושי הכוונות לרבי יוסף אבן טבול, בתוך: ספר הזיכרון לרב יצחק נסים כרך ה', ירושלים, תשמ"ה.
• יוסף אביב"י, כתבי האר"י באיטליה עד שנת ש"פ, עלי ספר י"א, 1984.
• יוסף אביב"י, בנין אריא"ל, משגב ירושלים, ירושלים תשמ"ז.
• יוסף אביב"י, קבלת האר"י, מכון בן צבי, ירושלים 2008.
• רחל אליאור, מקובלי דרעא, פעמים 24 (תשמ"ה), עמ' 73-36
• א', דוד, עלייה והתיישבות במאה הט"ז, תשנ"ג עמ' 171
• וינשטוק, ישראל פירוש האדרא רבא לרבי יוסף טבול טמירין ב (תשמ"ב) קכג-קסז 1982.
• צביה רובין, "דרוש התנינים" לר' יוסף ן' טבול, עבודת גמר לקראת תואר מ.א. במחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשמ"ו.
• צביה רובין, "דרכו של ר' יוסף ן' טבול כפרשן הזוהר", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל 10 (תשנ"ב) [=דברי הכנס הבינלאומי הרביעי לחקר תולדות המיסטיקה היהודית: קבלת האר"י], עמ' 387-363.
• הרב משה הלל, דרוש התנינים לר' יוסף טבול – נוסח הארוך והקצר, מן הגנזים, ספר רביעי (תשעה), עמ' א-כה.
• הרב משה הלל, אגרות תשובה בחכמת הקבלה מאת רבי חיים ויטאל ורבי יוסף בן טבול לשאלת רבי אברהם מונסון, מן הגנזים, ספר שישי (תשע"ה), עמ' לא-עג.
• גרשום שלום, ישראל סרוג – תלמיד האר"י?, בתוך: ציון ה' (ת"ש).
• ג', שלום, שטר ההתקשרות של תלמידי האר"י, ציון ה', ספר ב', ת"ש.
• ג', שלום, קבלות ר' יעקב ור' יצחק בני ר' יעקב הכהן, ירושלים, תרפ"ז.
• ג', שלום, כתביו האמיתיים של האר"י בקבלה, קריית ספר י"ט (תש"ב), 184-194.
• ג', שלום, לתולדות המקובל ר' יעקב צמח ופעולתו הספרותית, קריית ספר כ"ו (תש"י), ע' 185-194.
• ישעיה תשבי, תורת הרע והקליפה בקבלת האר"י, הוצאת שוקן, ירושלים תש"ב.
• רונית מירוז, גאולה בתורת האר"י - חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, 1988.
• Gershom G. Scholem, Major trends in Jewish mysticism, Schocken books, New York, 1940.
• Encyclopaedia Judaica, Volume 10, 244, Gershom G. Scholem, Jerusalem, c1971-1972.

הערות שוליים

1. https://manitou.org.il/arcive/ktaim-1/937-eben-tobul-tzimtzum