רבי יוסף בן אברהם ג'יקטיליה נודע גם כמהר"י ג'יקטיליה (ה'ח', 1248 – ה'ס"ה, 1305 או 1325) היה מגדולי המקובלים בספרד במאה ה-13.
ביוגרפיה
רבי יוסף נולד בקסטיליה יש המייחסים אותו כתלמיד של המקובל רבי אברהם אבולעפיה, שאמר עליו בספרו "אוצר עדן הגנוז": "והוא בלא ספק הצליח הצלחה מופלאה במה שלמד לפני, והוסיף מכוחו ומדעתו וה' היה עמו"[1] וישנם אומרים שלא כך ומשום שר"י גיקיטליא אינו מזכיר אותו כלל בספריו. בהיותו כבן 26 חיבר את ספרו גינת אגוז העוסק בגימטריות וצירופי שמות קבליים. ספרו שערי אורה נחשב אצל המקובלים לאחד מספרי היסוד הקבליים, ומפורסם שהאר"י אמר על ספר זה כי הוא המפתח לכל תורת הסוד. גם תלמידו הגדול של הגר"א, רבי חיים מוולוז'ין, התבטא פעם שעל מנת לצאת ידי חובת תורת הקבלה, יש ללמוד את ספר הזוהר ואת ספר שערי אורה.
בספרו "ספר שערי אורה" רצה לספק לתלמידיו הסברים על הקבלה, התייחס לאלוהים דרך הספירות. הספר פותח בתשובה לשאלה מהם שמותיו של אלוהים, כל אחד מהשמות, חוץ מהשם המפורש, מצביע על יחס לעולם, התלמיד השואל רצה להפיק מאגיה מהם, לעשות שימוש מגי בשמות, הרב רבי יוסף ג'יקטיליה מנסה להניא את התלמיד מעשיית שימוש בשמות, וודאי שלא לצורך רווח חומרי.
מדבריו
מובאות בספרות ההלכה
הבית יוסף[2] הביא מספר שמועות בשמו, שאין להוציא תפילין של ראש מהתיק עד שיניח תפילה של יד, שאין לקדש את הלבנה עד שיעברו עליה שבעה ימים,[3] ושאין להפסיק בעניית אמן יהא שמיה רבא בקדיש בין מילת עלמיא למילת יתברך.[4]
תפיסת האלוהות של הרב ג'יקטיליה
תפיסת האלוהות של הרב ג'יקטיליה עמוקה, הוא ראה בשמות הקודש את גילויי רצונו של האל. האל בשיטתו טרנסצנדנטי ובאותו הזמן נוכח, מקשיב ורוצה בטובת ברואיו, בשונה באופן מהותי מהתפיסה הפילוסופית הרואה את האלהות כשלמות שאינה בעלת רצון.
בכתבי רבו הרב אברהם אבולעפיה חוזרת גישה זו המציגה את הפילוסופיה כחכמה האנושית העילאית, אך מוגבלת, ובהיותה כך היא כשפחה כלפי החכמה האמיתית הבלתי מוגבלת, החכמה הקבלית הנבואית אשר מוצגת בזו כגבירה האמיתית.
רבי יוסף ג'יקטיליה כתב זאת באופן מפורש:
"דע לך ששם הוי"ה הוא השם המורה והמעיד על אמיתתו ית', והוא שם אחד לבד אשר מעיד על הווייתו וקדמותו ית"ש ומראה על היותו נבדל מכל צד הרגש, חומר וצורה.
ומאמיתת מציאות שאר כל הנמצאות כולה, נוכל להעיד על אמיתת מציאותו ית' כי מאחר שהוא אמיתת כל ההוי"ה, כל הנמצאים תלויים בו וכל הנמצאים יתבטלו לביטולו מפני שהוא יסוד הויתם ומציאותם. "[5]
מבחינתו בניגוד לשאר השמות שמעידים על פעולות האל שנתחדשו בבריאת העולם, שם ההוויה מורה על עצם ההימצאות האמיתית של האל :
"מה שאנו אומרים ב- שמו, הכוונה היא לא לצורת האותיות כי אם לאמיתת מהות ההוי"ה. כל שאר השמות אשר ית"ש נקרא בהם זולת זה השם המיוחד, נקראים בשם המורה על אותה פעולה או העניין או המעשה ולפי השעה.
ואחר שכן, הרי לך כי כל שמותיו ית' בלתי שם המיוחד מחודשים הם בחידוש העולם, ומאמיתת מציאות שם המיוחד המורה על ההוי"ה, נתחדשו .
ומה שאמר הנביא " אני ה' הוא שמי " כאילו אמר : אני הוא ההוי"ה האמיתית, ושמי ואמיתתי אחד הם. כי שמי הוא סוד הויתי, והויתי הוא סוד אמיתתי".
אך חשוב להדגיש, כי בניגוד להוגים כמו ברוך שפינוזה, הוא איננו מזהה את ההוויה עם הטבע. את הטבע מייחס ג'יקטיליה לשם "אלהים", שזהו שם שנתחדש לאל עם בריאת העולמות ואיננו מעיד על עצמותו. שם זה מקבל את הכח מהוויה שנמצאת מעליו.
"אף על פי שתראה שם אלהי"ם שהוא ראשון במעשה הטבע (בראשית ברא אלהי"ם), שם יהו"ה ראשון הוא להוי"ה, שהוא מאמת מציאות כל הטבעים, שאם אין הוי"ה במה יתהווה הטבע, ואם אין שם יהו"ה במה יתהווה שם אלהי"ם."
וכן :
"שם אלהי"ם (גימטריא פ"ו) מורה על מלאכת הטב"ע (גימטריא פ"ו) ....... נמצא שהפעולות נכרכות בשם אלהי"ם, ואמנם יהו"ה הוא הפועל את הכל.
והעיקר הגדול הוא שבכל מקום שאתה מוצא יהו"ה אלהי"ם, לדעת כי אלהי"ם נמשך מכח שם יהו"ה. ומה שהוא אומר יהו"ה הוא האלהי"ם כאילו אמר יהו"ה הוא הפועל, ושם אלהי"ם הוא מורה על הפעולה."
גם בכוונת עבודת המצוות סובר ג'יקטיליה כי הכוונה הראויה היחידה היא לשם ההוי"ה, שהוא למעשה שמו האמיתי של האל, ולא לשם אלהים שהוא כינוי בלבד. וכך הוא דורש את הפסוק "זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו":
"ואם בכל זאת תאמר אלהי"ם ראשון הוא ח"ו, ת"ל:" זובח לאלהי"ם יחרם בלתי ליהו"ה לבדו, כלומר כל העובד לפניו בהיותו מתכוון שתכלית אמיתתו של ה' ית' היא האלקות, הוא יחרם, כלומר אין עבודתו ראויה, שהרי תולה אמיתתו של ה' ית' אחר החידוש, מאחר שעובד אותו ית' מצד שם אלהי"ם ולא מצד שם הוי"ה.
וזהו סוד אומרו " בלתי ליהו"ה לבדו", שלא תהיה עבודה סמוכה לשם אלהי"ם, שהרי אלהי"ם, רבים נכללים בו. אמנם תהיה עבודתו סמוכה לשם יהו"ה בהיותם מאמינים בו ית' שהוא קדמון ויחיד והוויתו גורמת למציאות שאר הנמצאים.
ועל כן לא תמצא מצווה בתורה להקריב לא קרבן ולא זבח, לשם אלהי"ם כי אם לשם יהו"ה כאומרו: "אדם כי יקריב מכם קורבן לה'...".
חיבוריו
- 'פירוש על ההגדה'. נדפס לאחרונה על פי כתבי יד תחת השם: 'צפנת פענח' (הוצאת 'שירת דבורה'), הוצא לאור בירושלים עם פירוש הגאון מווילנה.
- רבי יוסף ג'יקטיליה, ספר גנת אגוז, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית על ספר זה העיר רבי יעקב עמדין בספר מטפחת ספרים[6]
- ספר שערי אורה - הסבר על עשר הספירות ושמותיו של ה'
- ספר שערי צדק - המשך ושכלול לספר שערי אורה. נכתב על ידי נכדו, רבי יוסף בן קרניטול
- ספר הניקוד - כללי ניקוד והסודות הטמונים בהם
- ספר החשמל - על דרך העלייה של הנביאים בהיכלות
- סוד הנחש
- כללי המצוות, ביאור כללי המצוות ומעלתם בהלכה ובאגדה
- אגרת הקודש המיוחסת לרוב לרמב"ן נכתבה, לדעת רויטל טויטו,[7] על ידי רבי יוסף ג'יקטיליה
- ספר המשלים- ספר העוסק בדברי מוסר. נמצא גם בפרויקט השו"ת
- פרוש על פרקי דרבי אליעזר (פדר"א), נמצא במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
קישורים חיצוניים
- ספר כללי המצוות באתר HebrewBooks
- Federico Dal Bo, Emanation and Philosophy of Language. An Introduction to Joseph ben Abraham Giqatilla, Los Angeles, Cherub Press, 2019.
- ספר שערי אורה המורחב.
- יוסף ג'יקטיליה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתב יד, גינת אגוז, מוסקבה, מאה 15, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, שערי אורה, מאה 15, לונדון, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- שיעורי יו טיוב בספר שערי אורה.
- שערי אורה באתר ויקיקבלה.
יוסף בן אברהם ג'יקטיליה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
