Loading AI tools
כהן מהעיר צרדה שבשומרון, ונשיא הסנהדרין הראשון בתקופת הזוגות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(רבי[1]) יוֹסֵה[2] (יוסף[3], או יוסי[4]) בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵידָה[5] היה כהן מהעיר צרדה שבשומרון, ונשיא הסנהדרין הראשון בתקופת הזוגות. בן זוגו היה יוסי בן יוחנן איש ירושלים.
מקום קבורה | סמוך לצפת (על פי זיהוי עממי מהמאה ה-16) | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
הוצאה להורג | 160 לפנה"ס לערך | ||||||
מדינה | הממלכה הסלאוקית | ||||||
מקום מגורים | צרדה | ||||||
מקום פעילות | ירושלים | ||||||
תקופת הפעילות | זוג ראשון לתקופת הזוגות | ||||||
השתייכות | כהנים, פרושים, סנהדרין, זוגות, חז"ל (תנאים) | ||||||
רבותיו | אנטיגנוס איש סוכו (שמעון הצדיק) | ||||||
תלמידיו | יהושע בן פרחיה, ניתאי הארבלי | ||||||
בני דורו | יוסי בן יוחנן, יקים איש צרורות | ||||||
אב | יועזר | ||||||
צאצאים | בנו של יוסי בן יועזר | ||||||
| |||||||
המשנה במסכת אבות מונה את יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן, אחרי אנטיגנוס איש סוכו, ואומרת עליהם: "קבלו מהם" ובחלק מהגרסאות "קבלו ממנו"[6]. בהסתמך על הגרסה "מהם", כותב נחמן קרוכמל, שיוסי בן יועזר למד גם אצל שמעון הצדיק, אותו הוא מזהה כשמעון השני, וגם אצל אנטיגנוס איש סוכו[7].
לפי הרב יצחק אייזיק הלוי משרת הנשיא אויישה רק כשני עשורים לאחר מותו של אנטיגנוס איש סוכו, כאשר חוניו השני העביר את התפקידים השלטוניים לידי יוסף בן טוביה החוכר, ועלה צורך בדמות בסנהדרין שתטפל בתפקידים שבעבר היו באחריות הכהן הגדול ולא טופלו על ידי חוניו השני. לדבריו, זאת הייתה הסיבה שהעדיפו את יוסי בן יועזר שהיה כהן לתפקיד נשיא הסנהדרין, אף על פי שיוסי בן יוחנן היה הרבה יותר מבוגר[8].
במחלוקת הגדולה בתקופת הזוגות אודות הסמיכה ביום טוב מוזכר שמו כמצדד בדעה שלא לסמוך[9]. בצירוף העובדה כי הוא הראשון לחלוק במחלוקת זו והמסורת כי זו המחלוקת הראשונה המתועדת בהלכה היהודית[10], נמצא שיוסי בן יועזר הוא הראשון לחלוק בתולדות ההלכה.
המימרא הידועה ביותר שלו היא המוזכרת במסכת אבות[6]: ”יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר, יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם”. הרב יצחק אייזיק הלוי מייחס את אמרתו של יוסי בן יועזר "יהי ביתך בית ועד לחכמים" לצרות התקופה בה התגברו המתייונים בהנהגת יוסף החוכר והיה צורך להגביר את לימוד התורה בכל מקום אפשרי[8].
יחד עם יוסי בן יוחנן איש ירושלים גזר טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית[11].
הקפדתו בדיני טומאה וטהרה זיכתה אותו בכינוי "חסיד שבכהונה"[12].
במסכת עדיות מובא שהתיר שלושה דברים שכבר נהגו בהם איסור, ועל כן כונה "יוסי שריא" (יוסי המתיר)[13].
לאחר מותם של יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן נאמר עליהם: "משמת יוסף בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים בטלו האשכולות - איש שהכל בו"[14].
בנו היה נוהג שלא כשורה, ולכן הקדיש יוסי בן יועזר את נכסיו לבית המקדש. מסופר, שבנו מצא לאחר מכן מרגלית יקרה בתוך דג שקנה[15].
אחיינו של יוסי (בן אחותו) היה יקום איש צרורות - אלקימוס, הכהן הגדול המתייוון מתקופת מרד החשמונאים. אחיינו זה לבסוף חזר בתשובה[16].
על פי המדרש יוסי בן יועזר הוצא לצליבה על ידי היוונים[16].
זכריה פרנקל מעריך שהוא היה "מן הנהרגים בעצת אלקימס" באירוע המתואר בספר חשמונאים א', פרק ז', בשנת קנ"א או קנ״ב לשטרות (160 לפני הספירה)[17].
ההיסטוריון איל רגב השווה בין ההלכות המיוחסות ליוסי בן יועזר לבין מגילת המקדש וספר ברית דמשק מקומראן. הוא הראה שיוסי ואנשי קומראן עסקו בנושאים דומים, אלא שהחכם הפרושי הקדום הקל באופן עקבי בנושאים בהם בקומראן החמירו. לאור זאת הוא אף הציע לזהות את 'איש הכזב' הנזכר בברית דמשק ובמגילות הפשרים מקומראן עם יוסי בן יועזר.[18]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.