Loading AI tools
צייר אוסטרי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוזף אנטון קוך (בגרמנית: Joseph Anton Koch; 27 ביולי 1768 - 12 בינואר 1839) היה צייר אוסטרי נאו-קלאסי ומאוחר יותר השתייך לתנועת הנצרתיים הרומנטית הגרמנית.[1]
ציירת אנה שטיינר-קניטל הייתה קרובת משפחתו.
יוזף אנטון קוך היה בנו של סוחר טירולי שלימד את עצמו את צעדיו האמנותיים הראשונים. את הכשרתו הראשונה קיבל באאוגסבורג, שם השתייך לסדנתו של הפסל איגנאץ אינגרל. בשנת 1785 הוא קיבל מענק מהנסיך-הבישוף של אוגסבורג, קלמנס ונצלאוס פון זקסן. המענק איפשר לו להשתתף כתלמיד בבית ספר לאמנות בשטוטגרט, שם היה אמור לקבל הכשרה אמנותית מקיפה. עם זאת, משנת 1791 ואילך, הזדהה קוך עם רעיונות המהפכה הצרפתית, כך שנעצר בגין "חשד פוליטי" ואוים בהדחה על ידי הנהלת בית הספר. הוא צפה לסנקציה הזאת ועזב את בית הספר ללא הסמכה.
בשנת 1794, עם מענק של פטרונו גאורג נוט, הצליח קוך לנסוע לאיטליה. הוא ביקר בסלרנו ובפסטום בשנת 1795 ולבסוף התיישב ברומא, שם למד אצל הקלאסיקאי הגרמני אסמוס יאקוב קרסטנס, שהשפיע על יצירות הדמויות שלו ביצירותיו. משנת 1797 עבד כשרטט וכחרט ומאייר עבודות של הומרוס ושייקספיר.[2]
לאחר שהות בווינה (1812–1815) חזר קוך לרומא והפך לאחד האישים המצטיינים בחוג האמנים של תנועת הנצרתיים. הייתה זו חבורת אמנים צעירים, ובהם פטר פון קורנליוס, יוזף פון פוריך, יוהאן פרידריך אוברבק, פרנץ פפור, וילהלם פון שדו, יוליוס שנור פון קרולספלד ופיליפ וייט. הם התאספו עד מהרה סביב קוך והתבססו עליו אמנותית.
על פי הצעתו של הצייר גוטליב שיק, אותו הכיר מבית הספר, התמסר קוך יותר ויותר לציור שמן, בעקבות הדוגמה הצרפתית של הציירים ניקולא פוסן וקלוד לורן. משנת 1803 החל קוך לחקור את האזור שמסביב לרומא. הוא ליווה את עמיתיו יוהאן כריסטיאן ריינהרט, פרידריך אוליבייה ופרנץ הורני.
בשנת 1806 התחתן קוך עם קסנדרה רנאלדי, שהייתה באותו גיל. היו להם שלושה ילדים. האדריכל המפורסם מהמאה ה-19 גאיטאנו קוך הוא צאצא של אנטון קוך. הצייר יוהאן מיכאל ויטמר הפך לחתנו.
פטר פון קורנליוס הפקיד בידיו חלקים מציור בית מאסימו, שם עבד קוך בין השנים 1824–1829 על מחזור ציורי קיר עבור "הקומדיה האלוהית" של דנטה.
קוך צייר עד סוף ימיו, אך נשאר עני למרות הכרה אמנותית. רק כמה שבועות לפני מותו, הציע לו הקיסר פרדיננד הראשון מאוסטריה קצבה נדיבה.
בגיל 71 נפטר ג'וזף אנטון קוך ב-12 בינואר 1839. הוא קבור בוותיקן בקמפו סנטו טאוטוניקו ליד בזיליקת פטרוס הקדוש.
עבודתו המאוחרת של יוזף אנטון קוך מאופיינת בשילוב של קומפוזיציה דמויות בפנורמות נוף גדולות. המשטחים מעוצבים בצורה חדה ושומרים על צבעים בהירים. למרות תשומת הלב לפרטים, הדגש הוא על ההרכב ההרמוני של נופי האלפים, כאשר אין לטעות בכוונה האידיאלית והמיתית.
הציור Der Schmadribachfall שלו, שצויר בין השנים 1805–1811 נחשב לתחילתו של ייצוג נוף הררי עצמו. הוא מביע כי נושא הנוף ראוי לתמונה בפני עצמו, ולא משמש רק כרקע. עם זאת, עדיין לא מדובר בשמירה מדויקת וטופוגרפית נכונה של פני הנוף, אלא מוצג כנוף הרואי, עולם נטול סכסוכים, אחדות הטבע והאדם.[3]
מאחורי הכיוון החדש הזה הייתה גם תפיסה תרבותית חדשה: בשונה מהמאה ה-18 שבה ההרים עדיין נתפסו כמשהו מאיים, במאה ה-19, הם הפכו למייצגי מקום אידיאלי, שלל ביטחון, שקט ויופי. לכן בתקופה הזאת התיירות האלפינית החלה להתפתח.
הוא תרם ציורים לספרו של אלכסנדר פון הומבולדט על מסעו לאמריקה (1805).
_Raub_von_Proserpina.jpg)
.svg){kind=logo}
יוזף אנטון קוך, באתר MusicBrainz (באנגלית)
יוזף אנטון קוך, באתר Discogs (באנגלית)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
